קש   קשש

מכילתא:

כל העצים כשהן דולקין אין קולן נשמע, אבל הקש כשהוא דולק והולך נשמע, כך היה קולן של מצרים מפני הפורענות. כל העצים כשהן דולקין יש מהן ממש, אבל הקש כשהוא דולק אין בו ממש... כך המצרים כשהיו דולקין לא היה בהן ממש מפני פורעניות... (בשלח-שירה פרשה ו)

תרגום יונתן:

לקושש קש - לגבבא גילי לתיבנא. (שמות ה יב)

רש"י:

לקושש קש לתבן - לאסוף אסיפה ללקוט לקט. קש לשון לקוש על שם שדבר המתפזר הוא וצריך לקוששו קרוי קש. (שמות ה יב)

מלבי"ם:

ההבדל בין קש ובין תבן הוא, שקש כולל גם שבלים שלמים וכולל גם זנבות השבלים כל שהוא שלם ואינו חתוך, וכשמחתכים את הקש נקרא תבן, ואז הוא מאכל לבהמות וגם נותנים אותו לתוך הטיט שעושים ממנו הלבנים לדבקם... ועל זה אמר "ויפץ העם לקשש קש לתבן", ללקוט קש לחתכו ולעשות ממנו תבן ללבן הלבנים. (הכרמל)

העמק דבר:

לקושש קש - הנשאר אחר קצירת התבן. (שמות ה יב)