הבנים יוצאין בקשרים ובני מלכים בזוגין... מאי קשרים, אמר אדא מרי אמר רב נחמן בר ברוך אמר רב אשי בר אבין אמר רב יהודה קשורי פואה (ותולין בצואר), אמר אביי אמרה לי אם תלתא מוקמי, חמשה מסו, שבעה אפילו לכשפים מעלי... אלא מאי קשרים, כי הא דאמר אבין בר הונא א"ר חמא בר גוריא בן שיש געגועין על אביו נוטל רצועה ממנעל של ימין וקושר לו בשמאלו... (שבת סו ב, וראה שם עוד)
הקושר והמתיר, קשירה במשכן היכא הואי, אמר רבא שכן קושרין ביתדות אהלים... אלא אמר אביי שכן אורגי יריעות שנפסקה להן נימא קושרין אותה... (שם עד ב)
דתנן קשרה בדבר המעמידה מביא לה טומאה, בדבר שאין מעמידה אין מביא לה טומאה, ואמר שמואל והוא שקשורה בשלשלת של ברזל, לענין טומאה הוא דכתיב בחלל חרב, חרב הרי הוא כחלל אין, אבל לענין שבת כיון דיכול להעמידה אפילו בחוט הסרבל. (שם קא ב)
ואלו קשרים שחייבין עליהן, קשר הגמלין, וקשר הספנים, וכשם שהוא חייב על קישורן כך הוא חייב על היתרן, ר"מ אומר כל קשר שהוא יכול להתירו באחת מידיו אין חייבין עליו. מאי קשר הגמלין וקשר הספנין, אילימא קטרא דקטרי בזממא וקטרא דקטרי באיסטרידא (שוקשרים בטבעות), האי קשר שאינו של קיימא הוא, אלא קיטרא דזממא גופיה ודאיסטרידא גופה.
יש לך קשרין שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין, קושרת אשה מפתח חלוקה וחוטי סבכה ושל פסקיא, ורצועות מנעל וסנדל, ונודות יין ושמן וקדירה של בשר, ראב"י אומר קושרין לפני הבהמה בשביל שלא תצא.... (שם קיא ב, וראה שם עוד)
קושרין נימא במקדש אבל לא במדינה, ואם בתחילה כאן וכאן אסור. ורמינהו, נימת כנור שנפסקה לא היה קושרה אלא עונבה, לא קשיא הא רבנן והא ר' אליעזר... (עירובין קב ב)
...טעמא דר' יהודה לאו משום דגזר עניבה אטו קשירה, אלא משום דקסבר עניבה גופה קשירה היא... (פסחים יא א)
וכמה היא אגודה של שטרות, שלשה קשורין זה בזה, שמעת מינה קשר סימן... (בבא מציעא כ ב)
והקשורים - בכירייא. (בראשית ל מב)
הצאן המקושרות - הנכון בעיני בלשון הזה שהם הצאן אשר הזכרים מהם הולכים אחר הנקבות בכל עת לא יפרדו מהם לרב תאותם... ורבים אמרו כי קשורים הם החזקים אשר איבריהם קשורים זה בזה קשר אמיץ כי זה סבת הבריאות. (שם)
המקושרות - ונראה שהוא לשון קשר, שהיה מנהג לקשור על הבכירות מפני חביבותן... (שם)
וקשרתם לאות - מלת קשר הונח על מלאכת הקשר ששלובים ראשי הקצוות של דבר בתוך דבר ומהדקין אותן יפה כדי שידבקו היטב, וההתקשרות על שני דרכים, אם שקושרים ב' דברים זה לזה, או שקושרים דבר אחד בעצמו עם עצמו... ומזה הענין כאן וקשרתם לאות על ידך, והוא עשיית קשר הרצועה של תפלין ברצועה עצמה, ולא שיקשרם בדבר שני... אך דעה אחת בתוספות (מנחות ל"ו) שצריך לקשור תפילין של יד מחדש כל זמן שמניחן, וראייתו ממה שכתב וקשרתם לאות על ידך... (דברים ו ח)