אילפא ור' יוחנן הוו גרסי באורייתא, דחיקא להו מילתא טובא, אמרי ניקום וניזיל ונעביד עיסקא ונקיים בנפשין אפס כי לא יהיה בך אביון. אזלו אותבי תותי גודא רעיעא, הוו קא כרכי ריפתא, אתו תרי מלאכי השרת שמעיה רבי יוחנן דאמר חד לחבריה נישדי עלייהו (נזרוק עליהם) האי גודא ונקטלינהו שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה, אמר ליה אידך שבקינהו דאיכא בהו חד דקיימא ליה שעתא. רבי יוחנן שמע אילפא לא שמע, אמר ליה ר' יוחנן לאילפא שמע מר מידי, אמר ליה לא, אמר מדשמעי אנא ואילפא לא שמע שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא, אמר ליה רבי יוחנן איהדר ואוקי בנפשאי כי לא יחדל אביון מקרב הארץ. ר' יוחנן הדר אילפא לא הדר. עד דאתא אילפא מליך רבי יוחנן, אמרו לו אי אתיב מר וגריס לא הוה מליך מר, אזל תלא נפשיה באסקריא דספינתא (עץ ארוך תקוע באמצע הספינה), אמר אי איכא דשאיל לי במתניתא דר' חייא ורבי אושעיא ולא פשטינא ליה ממתניתין נפילנא מאסקריא דספינתא וטבענא... (תענית כא א)