אליעזר זעירא הוה סיים מסאני אוכמי (נעלים שחורות) וקאי בשוקא דנהרדעא, אשכחוהו דבי ריש גלותא וא"ל מאי שנא הני מסאני, אמר להו דקא מאבילנא אירושלים, אמרו ליה את חשיבת לאיתאבולי אירושלים, סבור יוהרא הוה אתיוה וחבשוה, אמר להו גברא רבה אנא, אמרו ליה מנא ידעינן, אמר להו אי אתון בעו מינאי מילתא או אנא איבעי מינייכו מילתא אמרו ליה בעי את, אמר להו האי מאן דקץ כופרא מאי משלם, אמרו ליה משלם דמי כופרא, והא הוו תמרי (יהיו אח"כ תמרים), א"ל משלם דמי תמרי, אמר להו והא לאו תמרי שקל מיניה, אמרו ליה אימא לן את, אמר להו בששים (עם הקרקע)... שדרו קמיה דשמואל אמר להו שפיר קאמר לכו בששים, ושבקוהו. (בבא קמא נט א)