תנו רבנן כשנתפסו רבי אלעזר בן פרטא ורבי חנינא בן תרדיון א"ל ר' אלעזר בן פרטא לרבי חנינא בן תרדיון אשריך שנתפסת על דבר אחד, אוי לי שנתפסתי על חמשה דברים (חמש עלילות מעלילים), א"ל רבי חנינא אשריך שנתפסת על חמשה דברים ואתה ניצול, אוי לי שנתפסתי על דבר אחד ואיני ניצול, שאת עסקת בתורה ובגמילות חסדים, ואני לא עסקתי אלא בתורה בלבד... אתיוה לרבי אלעזר בן פרטא אמרו מאי טעמא תנית ומאי טעמא גנבת, אמר להו אי סייפא לא ספרא ואי ספרא לא סייפא ומדהא ליתא הא נמי ליתא, ומאי טעמא קרו לך רבי, רבן של טרסיים אני, אייתו ליה תרי קיבורי אמרו ליה היא דשתיא והי דערבא, איתרחיש ליה ניסא אתיא זיבוריתא אותיבא על דשתי ואתאי זיבורא ויתיב על דערבא, אמר להו האי דשתיא והאי דערבא, (הבין שהשתי מקבל ערב כנקבה המקבלת זכר), א"ל ומאי טעמא לא אתית לבי אבידן, אמר להו זקן הייתי ומתיירא אני שמא תרמסוני ברגליכם, אמרו ועד האידנא כמה סבי איתרמוס, אתרחיש ניסא ההוא יומא אירמס חד סבא, ומ"ט שבקת עבדך לחירות, אמר להו לא היו דברים מעולם, קם חד מינייהו לאסהודי ביה, אתא אליהו אידמי ליה כחד מחשובי דמלכותא, א"ל מדאתרחיש ליה ניסא בכולהו בהא נמי אתרחיש ליה ניסא, וההוא גברא בישותיה הוא דקא אחוי (רשעך תראה ותודיע שרשע אתה והוא ינצל בנס), ולא אשגח ביה, קם למימר להו, הוה כתיבא איגרתא דהוה כתיב מחשובי דמלכות לשדורי לבי קיסר ושדרוה על ידיה דההוא גברא, אתא אליהו פתקיה ארבע מאה פרסי אזל ולא אתא. (ע"ז יז ב)