אמר לו רבי יוחנן הסנדלר שימשתי את ר"ע עומדות מה שלא שימשתו ישיבות, אמרו רבי יוחנן הסנדלר אלכסנדרי (שהיה אלכסנדרי) לאמיתו הוא, ועמדו משם בנשיקה (כלומר אף על פי שדברו קשות זה לזה כשעמדו היה ביניהם אהבה ואחוה), וכל מאן דלא הוה ליה גולה (מי שלא היתה לו טלית חתך חבירו טליתו ונתן לו מחציתו) הוה חבירה קטע פלגא דגולתיה ויהב ליה. ולמה הוו עבדין כן, דהוון כולהון דרשין הדין פסוקא מן שבע שבע אפין, אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו, וקלבון לאחרייא מה אשכח אפוי בגוה (שבחו לאחרון שבהם על שמצא פנים נאה לדרוש בו), אמרין ר"ש בן יוחי הוה... (חגיגה טו ב)
ר' יוחנן הסנדלר עביד גרמיה רוכל, יומא עבר קומי בית חבישה דר' עקיבה (בית האסורים של ר"ע), ואמר מאן בעי מחטין מאן בעי צינורין, חלצה בינו לבינה מהו, אודיק ליה ר"ע מן כוותא (הציץ ר"ע מן החלון), אמר ליה אית לך כושין אית לך כשר. (יבמות סח ב)