ההוא גברא דאיתסר הנייתא דעלמא עליה אי נסיב איתתא כי לא תנינא הילכתא. רהיט בגפא ותובליא ולא אמצי למיתנא (לא הצליח ללמוד). אתא רב אחא בר רב הונא ושבשיה ואינסיב איתתא, ושרקיה טינא ואתייה לקמיה דרב חסדא (כדי שלא יכירהו כדי שיתיר לו), אמר רבא מאן חכים למיעבד כי הא מילתא אי לאו דרב אחא בר רב הונא דגברא רבה הוא... (נדרים פט ב)