רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע הוו קאזלי באורחא פגעו ביה ברב חנינא בריה דרב איקא, אמרו ליה בהדי דחזינך בריכינן עלך תרתי, ברוך אשר חלק מחכמתו ליראיו ושהחיינו, אמר להו אנא נמי כיון דחזתינכו חשבתינכו עלואי כששין רבוון בית ישראל ובריכנא עלייכו תלתא, הנך תרתי וברוך חכם הרזים, אמרו ליה חכימת כולי האי, יהבי ביה עייניהו ושכיב. (ברכות נח ב)
א"ל מאי טעמא לא שכיחת קמיה דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע דמעייני באגדתא. (שבת פט א)
והא רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע איקלעו לבי בריה דרב אידי בר אבין ועביד להו עיגלא תילתא ביממא דשבעה, ואמרי ליה אי איתרחיתו (חכיתם) ליה עד לאורתא הוה אכלינן מיניה, השתא לא אכלינן מיניה... (שבת קלו א)
יתיב רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע קמיה דרב אידי בר אבין ויתיב רב אידי בר אבין וקא מנמנם, א"ל רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא מאי טעמא דריש לקיש, א"ל דאמר קרא לא תאכל עליו חמץ וגו', דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו במצה חייבין על חימוצו כרת... איתער בהו רב אידי בר אבין, אמר להו דרדקי היינו טעמא דריש לקיש משום דהוו להו מי פירות, ומי פירות אין מחמיצין. (פסחים לה א)
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עריבו ריפתא בהדי הדדי, אדאכיל רב הונא בריה דרב יהושע חדא אכיל רב פפא ארבע, א"ל פלג לי, אמר ליה קבילתון. איתיביה כל הני תיובתא ושני כדשנינן, איתיביה בני חבורה, א"ל התם דאמרי ליה כי קבלינך לתיקוני זביחה, איתיביה סיבולת, פלג ליה. (שם פט ב)
אביי הוה שקיל ואזיל, ואזיל רב פפא מימיניה ורב הונא בריה דרב יהושע משמאליה, חזייה לההוא קטב מרירי דקא אתי לאפיה דשמאליה, אהדרא לרב פפא לשמאליה ולרב הונא בריה דרב יהושע לימיניה, אמר ליה רב פפא אנא מאי שנא דלא חשש לי, אמר ליה את שעתא קיימת לך. (שם קיא ב)
יימר בר חשו הוה מסיק ביה זוזי בההוא גברא, שכיב ושביק ארבא, א"ל לשלוחיה זיל תפסה ניהליה, אזל תפסה, פגעו ביה רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, אמרו ליה את תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים... תפסוה אינהו, רב פפא מימלח מלוחי (מנהיגה בעוגן שלה), רב הונא בריה דרב יהושע ממתח לה באשלא, מר אמר אנא קנינא לה לכולה ומר אמר אנא קנינא לה לכולה, פגע בהו רב פנחס בר אמי אמר להו רב ושמואל דאמרי תרוייהו והוא שצבורין ומונחין ברשות הרבים, אמר להו אנן נמי מחריפותא דנהרא תפיסנא. אתו לקמיה דרבא, אמר להו קאקי חיורי (אוזים לבנים מפשיטים מעילי אנשים), משלחי גלימי דאינשי, הכי אמר רב נחמן והוא שתפסה מחיים. (כתובות פד ב)
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע זבן שומשמי אגידא דנהר מלכא, אגור מלחי לעבורינהו, קבילו עלייהו כל אונסא דמתיליד, לסוף איסתכר נהר מלכא, אמרו להו אגורו חמרי אפקעינהו ניהלן, דהא קבילתו עלייכו כל אונסא דמיתיליד, אתו לקמיה דרבא אמר להו קאקי חיורי משלחי גלימי דאינשי, אונסא דלא שכיח הוא. (גיטין עג א)
והא רבא משקי בי הלולא דבריה ודל ליה כסא לרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע וקמי מקמיה, לרב מרי ולרב פנחס רביה דרב חסדא ולא קמו מקמיה, איקפד ואמר הנו רבנו רבנן והנו רבנן לאו רבנן. (קידושין לב ב)
רב פפא הוו ליה הנהו דיקלי אמיצרא דרב הונא בריה דרב יהושע, אזל אשכחיה דהוה חפר וקא קאיץ שרשיו, אמר ליה מאי האי, אמר ליה תנן היו שורשים יוצאים לתוך של חבירו מעמיק שלשה טפחים כדי שלא יעכב המחרישה, אמר ליה הני מילי שלשה, מר קא חפר טפי, אמר ליה אנא בורות שיחין ומערות קא חפרנא... אמר רב פפא אמרי ליה כולהי ולא יכילי ליה עד דאמרי ליה הא דאמר רב יהודה מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו... (בבא בתרא כו א)
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע אתו לקמיה דרבא, אמר להו אוקימתון מסכתא פלן ומסכתא פלן, אמרו ליה אין, איתעתריתו (התעשרתם מעט) פורתא, אמרו ליה אין דזבנן קטינא דארעא, קרי עלייהו אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים שבעולם הזה בעולם הזה. (הוריות י ב)