א"ר חמא טרשא דידי ודאי שרי (היה מוכר במקום הזול כשער שהוא נמכר במקום היוקר, וממתין להן והן מעלין אותו למקום היוקר והוא מקבל עליו אחריות דרך בהליכה... וכיון דלא מקבלי עלייהו אחריות לא הויא מלוה גבייהו עד שנמכרת), מאי טעמא ניחא להו דליקו ברשותי, דכל היכא דקא אזלי שבקי להוא מכסא ונקוט להו שוקא (שאין אדם רשאי למכרו עד שימכרו הם), והלכתא כרב חמא. (בבא מציעא סה א)
רב חמא הוה מוגר זוזי בפשיטא ביומא, (בלשון שכירות ולא בלשון הלואה, הנני משכיר לך זוז היום בפשוט), כלו זוזי דרב חמא (ירדו לטמיון). (שם סט ב)
א"ל שבור מלכא לרב חמא קבורה מהתורה מניין, אישתיק ולא א"ל ולא מידי, אמר רב אחא בר יעקב אימסר עלמא בידא דטפשאי, דאיבעי ליה למימר כי קבור... (סנהדרין מו ב)