רב יהודה בר יחזקאל

תלמוד בבלי:

ההוא גברא דמנהרדעא דעל לבי מטבחיא בפומבדיתא, אמר להו הבו לי בישרא, אמרו ליה נטר עד דשקיל לשמעיה דרב יהודה בר יחזקאל וניתיב לך, אמר מאן יהודה בר שיסקאל דקדים לי דשקל מן קמאי, אזלו אמרו ליה לרב יהודה, שמתיה, אמרו רגיל דקרי אינשי עבדי, אכריז עליה דעבדא הוא, אזל ההוא אזמניה לדינא לקמיה דרב נחמן, אייתי פיתקא דהזמנא, אזל רב יהודה לקמיה דרב הונא, אמר ליה איזיל או לא איזיל, אמר ליה מיזל לא מיבעי לך למיזיל משום דגברא רבה את, אלא משום יקרא דבי נשיאה קום זיל, אתא אשכחיה דקעביד מעקה, אמר ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב הונא בר אידי אמר שמואל כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור אסור בעשיית מלאכה בפני שלשה, א"ל פורתא דגונדריתא הוא דקא עבידנא, א"ל מי סניא מעקה דכתיב באורייתא או מחיצה דאמור רבנן, א"ל יתיב מר אקרפיטא, א"ל ומי סני ספסל דאמרו רבנן, או איצטבא דאמרי אינשי, א"ל ליכול מר אתרונגא, אמר ליה הכי אמר שמואל כל האומר אתרונגא תילתא ברמות רוחא, (מתוך ששליש רוחו גסה הוא משנה בדיבורו), או אתרוג כדקריוה רבנן או אתרוגא דאמרי אינשי, אמר ליה לישתי מר אנבגא, אמר ליה מי סני איספרגוס דקריוה רבנן או אנפק דאמרי אינשי, אמר ליה תיתי דונג (בתי) תשקינן, אמר ליה הכי אמר שמואל אין משתמשים באשה, קטנה היא, בפירוש אמר שמואל אין משתמשים באשה כלל בין גדולה בין קטנה. נשדר ליה מר שלמא לילתא, א"ל הכי אמר שמואל קול באשה ערוה, אפשר על ידי שליח... א"ל הכי אמר שמואל אין שואלין בשלום אשה כלל, שלחה ליה דביתהו שרי ליה תגריה דלא נישוויך כשאר עם הארץ. א"ל מה שיאטיה דמר הכא, אמר ליה טסקא דהזמנותא שדר מר אבתראי, אמר ליה השתא שותא (דבורו) דמר לא גמירנא טסקא דהזמנותא משדרנא למר, אפיק דיסקא דהזמנותא מבי חדיה ואחזי ליה... אדהכי והכי אתא ההוא בר דיניה מנהרדעי, א"ל ההוא בר דיניה לרב יהודה לדידי קרית לי עבדא דאתינא מבית חשמונאי מלכא, אמר ליה הכי אמר שמואל כל דאמר מדבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא... אכרוז עליה דעבדא הוא, ההוא יומא אקרען כמה כתובתא בנהדרדעא, כי קא נפיק נפקי אבתריה למירגמיה, אמר להו אי שתיקו שתיקו, ואי לא מגלינא עלייכו הא דאמר שמואל תרתי זרעייתא איכא בנהרדעא חדא מיקריא דבי יונה וחדא מיקריא דבי עורבא, וסימניך טמא טמא טהור טהור, שדיוה לההוא ריגמא מידייהו וקם אטמא (סתימה) בנהר מלכא...(קידושין ע א)