כי הא דרב יצחק בר יוסף הוה מסיק ביה זוזי ברבי אבא, אתא לקמיה דרבי חנינא בר פפי, אמר ליה הב לי זוזיי, אמר ליה הב לי שטראי ושקול זוזך, אמר ליה שטרך אירכס לי, אכתוב לך תברא... (בבא בתרא קעא ב)
רבין ורב יצחק בר יוסף איקלעו לבי רב פפי, אייתו לקמייהו תבשילא דכחל, רבי יצחק בר יוסף אכל, רבין לא אכל, אמר אביי רבין תכלא אמאי לא אכל, מכדי דביתהו דרב פפי ברתיה דר' יצחק נפחא הואי, ור"י נפחא מריה דעובדא הוה, אי לאו דשמיע לה מבי נשא לא הוה עובדא. (חולין קי א)