אמר רב כהנא כד הוינא בר תמני סרי שנין והוה גמירנא ליה לכוליה הש"ס ולא היה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עד השתא. (שבת סג א)
רב כהנא הוה פסיק סידרא קמיה דרב, כי מטא להאי קרא נגיד ואתנח, אמר שמע מינה בטל ליה חמדיה דרב, אמר רב כהנא מאי דכתיב כי הוא אמר ויהי, זו אשה, הוא צוה ויעמוד אלו בנים. (שם קנב א)
ראה עוד ר' יהושע בריה דרב אידי פסחים ג ב.
אמר רב כהנא הוה קאימנא קמיה דרב יהודה ואמר לי תא סק לזירזא דקני (חבילה של קנים לישב עליהם) לאיצטרופי בי חמשה, אמרו לו למה לי חמשה, אמר להו כי היכי דליפרסם מילתא. (יבמות קא ב)
רב כהנא הוה בידיה שכרא דרב משרשיא בר חילקאי יתמא שהייא עד ריגלא, אמר אף על גב דנפל ביה איצצתא מייתי זוזא חריפא, (אף שיהיה בו טעם הקרוב להחמיץ ממהר לבא זוזא שהכל צריכין לכך). (כתובות ק ב)
ראה עוד רב חלבו נדרים לט ב.
רב כהנא אלויה לרב שימי בר אשי מפום נהרא עד בי ציניתא דבבל... (סוטה מו ב)
רב חנין משתעי, רב כהנא אייתי גיטא ולא ידענא אי מסורא לנהרדעא אי מנהרדעא לסורא אתא לקמיה דרב, א"ל צריכנא למימר בפני נכתב ובפני נחתם או לא צריכנא, אמר ליה לא צריכת, ואי עבידת אהנית... (גיטין ו א)
רב כהנא הוה קאזיל להוצל, חזייה לההוא גברא דהוה שדי אופיי וקא נתרן תמרי, אזל קא מנקיט ואכיל, א"ל חזי מר דבידאי שדיתינהו, א"ל מאתרי דר' יאשיה את, קרי עליה צדיק יסוד עולם, (לפיכך אתה בקי בדינין לפי שהוא דורש לרבים ומודיען). (שם סא א)
...רב כהנא אמר (לעכו"ם) שלמא למר. (שם סב א)
כי הא דרב כהנא שקיל סודרא מבי פדיון הבן, אמר ליה לדידי חזי לי חמש סלעים. אמר רב אשי לא אמרן אלא כגון רב כהנא דגברא רבה הוא ומבעי ליה סודרא ארישיה, אבל כולי עלמא לא. (קידושין ח א)
רב כהנא הוה קמזבין דיקולי תבעתיה ההיא מטרוניתא, אמר לה איזיל איקשיט נפשאי, סליק וקנפיל מאיגרא לארעא, אתא אליהו קבליה, אמר ליה אטרחתן ארבע מאה פרסי, א"ל מי גרם לי לאו עניותא, יהב ליה שיפא דדינרי. (שם מ א)
רב כהנא יהב זוזא אכיתנא לסוף אייקר כיתנא, זבניה מרוותיה דכיתנא, אתא לקמיה דרב א"ל מה אעביד איזיל אישקיל זוזאי, א"ל אי כי קא זבני אמרי האי כיתנא דכהנא הוא זיל שקיל, ואי לא לא תשקול (משום רבית). (בבא קמא קג א)
ההוא גברא דהוה בעי אחווי אתיבנא דחבריה (שיקחוהו עכו"ם), אתא לקמיה דרב א"ל לא תחוי ולא תחוי, א"ל מחוינא ומחוינא, יתיב רב כהנא קמיה דרב שמטיה לקועי מיניה (שבר מפרקתו), קרי רב עילויה בניך עולפו שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר, מה תוא זה כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו, א"ל רב, כהנא עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים, והשתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין, קום סק לארעא דישראל, וקביל עליך דלא תקשי לרבי יוחנן שבע שנין (לכפרה)... (שם קיז א, וראה ההמשך בר' יוחנן)
רב כהנא יהבו ליה זוזי אכיתנא, לסוף אייקר כיתנא, אתא לקמיה דרב, אמר ליה במאי דנקיטת זוזי הב להו, ואידך דברים נינהו, ודברים אין בהן משום מחוסרי אמנה. (בבא מציעא מט א)
רב כהנא שקל בידקא בארעיה (שטף מים נכנס בשדהו), אזל הדר גודא בארעה דלא דידיה, אתא לקמיה דרב יהודה, אזיל אייתי תרי סהדי, אמר תרתי אוצייתא עאל (שתי שורות נכנס בשדה), וחד אמר תלת אוצייתא אעל, א"ל זיל שלים תרתי מגו תלת... (בבא בתרא מא א)
שופריה דרב כהנא מעין שופריה דרב... (שם נח א)
יתיב רב כהנא קמיה דרב יהודה ויתיב וקאמר הוא מתניתין כדתנן, א"ל כנה (הפוך דבריך נגד אחרים, אמור יכהו וכן יכך שלא תקללני). יתיב ההוא מרבנן קמיה דרב כהנא ויתיב וקאמר הא גם א-ל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חים סלה, א"ל כנה... (שבועות לו א)
רב כהנא אכל (מתנות) בשביל אשתו. (חולין קלב א)
כהנא הוה עולם סגין (יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד קאמר עולם סגין). חמתיה חד בר פחין (בליעל מלעיג), א"ל מה קלא בשמיא, א"ל גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה, ומתפגע ביה, חמתיה חד חרן א"ל מה קלא בשמיא, א"ל גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר סליקית מזכי ואנא אחטי (עליתי לכאן למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות), ניזול וניחות לי מן הן דסליקית, אתא לגבי ר' יוחנן א"ל בר נש דאימיה מבסרא ליה ואתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזול, (אמר לו דרך רמז, אמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו, לאיזה מהן ילך, א"י משולה לאמו וחוצה לארץ דומה לאשת אב, וכאן יש לו צער ובושה, ובח"ל עושין לו כבוד הרבה), א"ל ייזול להן דמוקרין ליה (למקום שמכבדין אותו). אתון אמרון ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל, אמר מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא, אמרין ליה ההוא מילתא דאמר לך הוא הוה נטילת רשות דידיה. (ברכות כ ב)
ראה עוד רבי חייה בר בא ראש השנה יג א.
ר' כהנא אימני קומי רבי יעקב בר אחא, ואעל רבי יעקב בא אחא קמיה מנייה לעיבורא (נכנס בכל זאת מקודם לר' כהנא למנין עיבור שנה), אמר אכן מרה דשמעתא לא מקיים (הוא דאמר לעיל לעיבור הולכין אחר המינוי ולא מקיים לשמעתיה)... (סנהדרין ד א)