ההוא חרש דהוה בשבבותיה דרב מלכיו אנסביה איתתא וכתב לה ארבע מאה זוזי מנכסיה, אמר רבא מאן חכים כרב מלכיו דגברא רבה הוא, קסבר אילו רצה שפחה לשמשו מי לא זבנינן ליה, כל שכן הכא דאיכא תרתי. (יבמות קיג א)