רב מנשה הוה אזל לבי תורתא, פגעו ביה גנבי, אמרו ליה לאן קאזלת, אמר להן לפומבדיתא, כי מטא לבי תורתא פריש, אמרו ליה תלמידא דיהודה רמאה את, אמר להו ידעיתו ליה, יהא רעוא דליהוו הנהו אינשי בשמתיה, אזלו עבדו גניבתא עשרין ותרתין שנין ולא אצלחו, כיון דחזו אתו כולהו תבעו שמתייהו... (ע"ז כה ב)