הא ר' אבא ורבי אסי איקלעו לבי ר' אבא דמן חיפא ונפל מנרתא על גלימיה דר' אסי ולא טילטלה... (שבת מה ב)
דאמר רב אין לך גדול בבעלי תשובה יותר מיאשיהו בדורו ואחד בדורנו, ומנו אבא אבוה דרבי ירמיה בר אבא, ואמרי לה אחא אחוה דאבא אבוה דרב ירמיה בר אבא... (שם נו ב)
רבי אבא זבן בתליסר אסתירי פשיטי בישרא מתליסר טבחי (לטעום בשבת מן המובחר), ומשלים להו אצינורא דדשא, ואומר להו אשור הייא אשור הייא (התאשרו והתחזקו מהר להכין את זו). (שם קיט א)
כגון מאי, אמר רב ספרא כגון תרנגולתא דר' אבא, (מבשלה ושורה ימים רבים בחמין למחות מאליה ואוכלה לרפואה), ואמר רב ספרא זימנא חדא איקלעית להתם ואוכלן מיניה, ואי לא רבי אבא דאשקיין חמרא בר תלתא טרפי איתנסי. (שם קמה ב)
רבי גידל הוה מהפיך בההיא ארעא אזל רבי אבא זבנה, אזל רב גידל קבליה לרבי זירא, אזל רבי זירא וקבליה לרב יצחק נפחא, אמר ליה המתן עד שיעלה אצלנו לרגל, כי סליק אשכחיה אמר ליה עני מהפך בחררה ובא אחר ונטלה הימנו מאי, אמר ליה נקרא רשע, ואלא מר מאי טעמא עבד הכי, א"ל לא הוה ידענא, השתא נמי ניתבה ניהליה מר, א"ל זבוני לא מזבנינא לה, דארעא קמייתא היא ולא מסמנא מילתא, (אינו סימן טוב לאדם שימכור מקחו הראשון), אי בעי במתנה נישקליה, רב גידל לא נחית לה דכתיב ושונא מתנות יחיה, רבי אבא לא נחית לה משום דהפיך בה רב גידל, לא מר נחית לה ולא מר נחית לה ומיתקריא ארעא דרבנן. (קידושין נט א)
יתיב רב יוסף אחורי דרבי אבא קמיה דרב הונא, ויתיב רב הונא וקאמר הלכה כרבי יהושע בן קרחה והלכה כרבי יהודה, אהדרינהו רב יוסף לאפיה אמר... (בבא קמא קב א)
כי הא דרבי אבא הוי מסיק זוזי בדרב יוסף בר חמא, א"ל לרב ספרא בהדי דאתית אייתינהו ניהלי... (שם קד ב)
ההוא דאחוי אמטכסא דר' אבא (הראה על תכשיט משי)... אמרי ליה זיל לגבי דר"ש בן אליקים ורבי אלעזר בן פדת דייני דינא דגרמי, אזל לגבייהו חייביה ממתניתין אם מחמת הגזלן (לקחו את השדה) חייב להעמיד לו שדה אחר. (שם קיז ב)
כי הא דרב יצחק בר יוסף הוה מסיק ביה זוזי ברבי אבא, אתא לקמיה דרבי חנינא בר פפי, אמר ליה הב לי זוזיי, אמר ליה הב לי שטראי ושקול זוזך, אמר ליה שטרך אירכס לי, אכתוב לך תברא... (בבא בתרא קעא ב)
אמר ליה רב אבא לבהא מפלגיתו אתון אעולא, א"ל לא, עולא נמי כי קאמר הוא דשפי ליה כרשיני עבודת כוכבים. א"ר אבא ידע בהא לשנויי שמעתא, ואי לא דסליק התם לא הוה ידע, דארץ ישראל גרמה ליה. (תמורה כט א)
רב ספרא הוה יתיב בבית הכסא, אתא ר' אבא נחר ליה, א"ל ליעול מר, בתר דנפיק א"ל ר' אבא עד כאן לא סליקת לשעיר גמרת מילי דשעיר... (תמיד כז ב)