גופא בימי ר' דוסא בן הרכינס התירו צרת הבת לאחין, והיה דבר קשה לחכמים מפני שחכם גדול היה ועיניו קמו מלבא לבית המדרש, אמר ומי ילך ויודיעו, אמר להן רבי יהושע אני אלך, ואחריו מי, רבי אלעזר בן עזריה, ואחריו מי, ר"ע, הלכו ועמדו על פתח ביתו, נכנסה שפחתו אמר לו רבי חכמי ישראל באין אצלך, אמר לה יכנסו, ונכנסו, תפסו לרבי יהושע והושיבהו על מטה של זהב, א"ל רבי אמור לתלמידך אחר וישב, אמר לו מי הוא, רבי אלעזר בן עזריה, אמר ויש לו בן לעזריה חבירנו, קרא עליו המקרא הזה נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם. א"ל רבי אמור לתלמידך אחר וישב, אר"ל ומי הוא, עקיבא בן יוסף, א"ל אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו, שב בני שב, כמותך ירבו בישראל, התחילו מסבבים אותו בהלכות עד שהגיעו לצרת הבת אמרו ליה צרת הבת מהו, אמר להן מחלוקת בית שמאי ובית הלל, הלכה כדברי מי, אמר להן הלכה כבית הלל, אמרו ליה והלא משמך אמרו הלכה כבית שמאי, אמר להם דוסא שמעתם או בן הרכינס שמעתם, אמרו ליה חיי רבי סתם שמענו, אמר להם אח קטן יש לי בכור שטן הוא ויונתן שמו, והוא מתלמידי שמאי, והזהרו שלא יקפח אתכם בהלכות, לפי שיש עמו שלש מאות תשובות בצרת הבת שהיא מותרת, אבל מעיד אני עלי שמים וארץ שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר שלשה דברים, צרת הבת אסורה, עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית ומקבלים גרים מן הקרדויין ומן התרמודים. תנא כשנכנסו נכנסו בפתח אחד כשיצאו יצאו בשלשה פתחים, פגע בו בר"ע אקשי ליה ואוקמיה, אמר לו אתה הוא עקיבא ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו, אשריך שזכית לשם ועדיין לא הגעת לרועי בקר, אמר לו רבי עקיבא ואפילו לרועי צאן. (יבמות טז א)
ר' יעקב בר אידי בשם ר' יהושע בן לוי מעשה שנכנסו זקנים אצל ר' דוסא בן הרכינס לשאול לו על צרת הבת, אמרו לא את הוא שאת מתיר בצרות, אמר לון מה שמעתון, דוסא בר הרכינס, אמרו לו בן הרכינס, אמר לון יונתן אחי הוה בכור שטן ומתלמידי בית שמאי, הוזהרו ממנו שלש מאות תשובות יש לו על צרת הבת, אזלון לגביה, שלח וכתב ליה היזהר שחכמי ישראל נכנסין אצלך, עלון ויתיב להו קומוי, הוה מיסבר להון ולא סברין מיסבר להון ולא סברין, שריין מתנמנימין, אמר להן מה אתון מתנמנמין, שרי מישדי עליהון צרירין, ואית דאמרין בחד תרע עלון ובתלתא נפקין, שלח אמר ליה מה שלחת לי בני נש בעו מילף ואמרת לי אנון חכמי ישראל, אתו לגביה אמרון ליה את מה את אמר, אמר להן על המדוכה הזאת ישב חגי הנביא... אמר תלון עיני דניחמי לחכמי ישראל, ראה את רבי יהושע וקרא עליו את מי יורה דעה, זכור אני שהיתה אמו מולכת עריסתו לבית הכנסת בשביל שיתדבקו אזניו בדברי תורה. את ר"ע וקרא עליו כפירים רשו ורעבו, מכירו אני שאדם גיבור בתורה הוא, ראה את רבי לעזר בן עזריה וקרא עליו נער הייתי גם זקנתי, מכירו אני שהוא דור עשירי לעזרא ועינוי דמיין לדידיה, אמר רבי חנינה דציפורין אף ר' טרפון הוה עמהן וקרא עליו כהדא דרבי לעזר בן עזריה. (יבמות ח א)