ר' חזקיה ור' ייסא היו הולכים בדרך, אמר ר' ייסא לר' חזקיה אני רואה בפניך שיש בך הרהור. אמר ליה הרי ודאי מקרא זה הסתכלתי בו, כיון שאמר שלמה כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם... כי נמצא כאן פתח לאלו שאינם בני אמונה.
... בתוך כך ראו אדם אחד שהיה בא ובקש מהם מים, כי היה צמא, והיה עיף מתוקף השמש, אמרו לו מי אתה, אמר להם יהודי אני ואני עיף וצמא. אמרו לו אתה עוסק בתורה, אמר להם עד שאני עוסק עמכם בדבורים אעלה להר הזה ושם אקח מים ואשתה.
הוציא ר"י נאד אחד מלא מים ונתן לו, אחר ששתה אמר נעלה עמך (להר) למים, עלו להר ומצאו חוט אחד דק של מים ומילא כלי אחד. ישבו, אמר להם אותו האדם עתה שאלו כי אני משתדל בתורה על ידי בני אחד שהכנסתי אותו לבית רב, (והוא למדני תורה), ובשבילו הרוחתי בתורה. אמר ר' חזקיה אם (זכית בתורה) על ידי בנך יפה הוא, אבל הדבר שאנו עומדים בו אני רואה שלמקום אחר אני צריך להעלותו, אמר אותו אדם, אמור דברים, כי לפעמים באפרכסת של עני תמצא (מרגליות).
אמר לו מקרא זה שאמר שלמה ושח לו (השאלה)... אמר להם, על זה אמר שלמה מקרא הזה, ולא אמר זה (ממחשבתו) עצמו כשאר הדברים, אלא שחזר על אלו הדברים שטפשי עולם אומרים... וכששלמה הסתכל בטפשים אלו, שאומרים זה, קרא אותם בהמה, שהם עושים את עצמם בהמה ממש, במה שאומרים דברים אלו...
ומה השיב להם שלמה על זה בא המקרא שלאחריו, אמר ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ, מי יודע, את אלו הטפשים שאינם יודעים כבוד המלך העליון ואינם מסתכלים בתורה. רוח בני האדם העולה היא למעלה, היינו למקום עליון למקום יקר...
אמרו לו תרצה שנתחבר עמך ותלך עמנו, אמר להם, אם אעשה כך, יקרא עלי התורה כסיל. ולא עוד אלא שאהיה מתחייב בנפשי. אמרו לו למה, אמר להם כי שליח אני ששלחו אותי בשליחות, ושלמה המלך אמר, מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל. תא חזי המרגלים על שלא נמצאו בני אמונה ושליחים נאמנים נתחייבו בנפשם בעולם הזה ובעולם הבא. נשק להם והלך לו.
הלכו ר' חזקיה ור' ייסא בעוד שהיו הולכים פגשו בני אדם, שאלו ר' חזקיה ור' ייסא עליו, אמרו מה שמו של אדם ההוא, אמרו ר' חגי הוא וחבר שבין החברים הוא, ושלחו אותו החברים מבבל, לדעת דברים מר' שמעון בן יוחאי ושאר החברים. א"ר ייסא, ודאי זהו ר' חגי שכל ימיו לא רצה להראות את עצמו במה שיודע ועל כן אמר לו שבנו זיכה אותו בתורה, משום שאמר הכתוב, ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו, ודאי שליח נאמן הוא, ואשרי הוא מי ששולח דבריו ביד שליח נאמן. (שלח לך יח, ועיין שם עוד)
...אמרין מאן בעי מיהב ליה (מטתו של רב הונא במערת ר' חייא), אמר רבי חגיי אנא עליל יהיב ליה, אמרו ליה עילתך את בעי דאת גבר סב ואת בעי מיעול מיתב לך תמן, (עילה אתה מבקש שאדם זקן אתה ורצנך למות שם ולהקבר אצל ר' חייא), אמר לון יהבון משיחתא ברגליי, ואין עניית אתון גרשין (תגררו אותי על ידי החבל לחוץ)... ויצא משם והיה בן שמונים שנה ונכפלו לו שניו. (כלאים מב ב, ראה רב הונא ריש גלותא)
...אמרינן בר תמני עשר שנין הוה ורגיל תלמודיה ולא חמא קרי מן יומיה... (קהלת ט ח)