כי הא דרבין שקיל ואזיל אחוריה דרבי ירמיה אגודא דימא דסדום, אמר ליה מהו למימשי מהני מיא בשבת, א"ל שפיר דמי, מהו למימץ ולמיפתח, אמר ליה זו לא שמעתי... (שבת קח ב)
ראה עוד ר' אבהו שבת קיב א.
רבי ירמיה נפיק לקירייתא בעו מיניה מהו לערב בפולין לחין, לא הוה בידיה, כי אתא לבי מדרשא אמרו ליה הכי אמר רבי ינאי מערבין בפולין לחין. (עירובין כח ב)
כי סליק רבין אמרה לשמעתיה קמיה דר' ירמיה, ואמר בבלאי טפשאי משום דיתבי בארעא דחשוכא אמריתון שמעתתא דמחשכו... (פסחים לד ב)
ראה עוד ר' יצחק ברבי נדרים כט ב.
והא ר' ירמיה חלש על לגביה ההוא אסיא לאסיוה, חזא קרא (דלעת) דמחת בביתיה, שבקיה ונפק, אמר מלאך מותא אית ליה לדין בביתיה ואנא איעול לאסאה יתיה. (שם מט א)
בעא מיניה ר' ירמיה מר' זירא (צפור) גדולה ומדחת את המים קטנה ונדחית מפני המים מהו, א"ל לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהילכתא, בצפור דרור שיערו רבנן... (סוטה טז ב)
בר חמוה דרבי ירמיה טרק גלי באפיה (דלת פתוחה בבית אביו סגר ולא הניח ליכנס, לפי שהיה רבי ירמיה רוצה להחזיק בה), אתא לקמיה דרבי אבין, אמר שלו הוא תובע... (בבא קמא קיב א, וראה שם עוד)
בעי ר' ירמיה רגלו אחת (של גוזל) בתוך נ' אמה ורגלו אחת חוץ מחמשים אמה מהו, ועל דא אפקוהו לרבי ירמיה מבי מדרשא (שהיה מטריח עליהם). (בבא בתרא כג ב)
בעא מיניה רבי ירמיה מר' זירא לר"מ דאמר בהמה במעי אשה ולד מעליא הוא קבל בה אביה קידושין מהו, למאי נפקא מינה לאיתסורי באחותה... אמר רב אחא בר יעקב עד כאן הביאו רבי ירמיה לר' זירא לידי גיחוך ולא גיחך, (דאסור לאדם שימלא פיו שחוק ור' זירא מחמיר). (נדה כג א)
רבי יעקב בר זבדי בעא קומי ר' ירמיה... והוה מסתכל ביה (ולא ענה לו), אמר ליה מה את מסתכל בי הבא לך רצועה בכן, (ראוי אתה ללקות שאתה מטריח בקושיות שאין בהן ממש), תמן למעשרות וכאן לכלאים. (כלאים א ב)
רבי ירמיה מפקד אלבשוני חוורין חפיתין אלבשוני בנרסיי, יהבון מסנא ברגליי וחטרא בידיי ויהבוני על סיטרא, אין אתא משיחא אנא מעתד (אני מוכן, והכל לחזק אמונת המשיח). (שם מב א)
א"ל משמת בן עזאי ובן זומא בטלו השקדנים לא עמד שוקד עד שעמד ירמיה. (נדרים כז א)
ר' ירמיה שיבשב (חתך זמורה) ולבש עטרה של זית, שמע שמואל ואמר נייח לי אילו איתרים רישיה שירים ראשו מעליו, שעבר על דברי חכמים) ולא עבד כן, והוות כן כשגגה שיצא מלפני השליט (שנדון בסייף). (סוטה מו א)