ר' כרוספדאי חלש, נכנס אליו ר' יוסי בן קסמא וחכמים, אותו יום יום שבת היה, ראו אותו שהיה בוכה ואחר כך צוחק, בתוך כן נרדם, (וחשבו שנפטר), אמרו יום שבת הוא, ואסור לטלטלו, כי טרחה אחרת אינה צריכה (להעשות בשבת), עזבוהו... בעוד שהיו יושבים ראה אותו ר' חלקיה שהיה אצלו, ושחזרו דמעות לעינו (של ר' כרוספדאי), וצחוק בפיו, קרא לר' יוחנן ולחברים ראיתיו בדמעות על פניו וצחוק בפיו, אמרו, ודאי לא מת.
ישבו, ולא נתנו איש לקרב אליו, בערב פתח עיניו ובקש מים לשתות, קרבו אליו רבי יוחנן וחכמים אמר להם רבותי לכו בשלום, למחר תשובו אליו ואומר לכם מה שראיתי וצוו אותי להודיע לחברים. כי עתה אני צריך לתקן כל הדברים שראיתי, ובלילה הזה שהייתי שם ראיתי עולם אחר, ואיני יודע מה הוא, אמרו לבני ביתי שלא יקרבו אלי, ואיש לא יהיה כאן, הלכו כולם ורבי יוחנן נשאר שם ולא קרב אליו כל אותו הלילה... (זהר חדש רות רלו, ועיין שם עוד)