בימי רבי פנחס בקשו לעשות בבל עיסה לארץ ישראל, אמר להם לעבדיו כשאני אומר שני דברים בבית המדרש טלוני בעריסה ורוצו, כי עייל אמר להם אין שחיטה לעוף מן התורה, אדיתבי וקמעייני בה אמר להו כל ארצות עיסה לארץ לישראל, וארץ ישראל עיסה לבבל, נטלוהו בעריסה ורצו, רצו אחריו ולא הגיעוהו, ישבו ובדקו (במשפחות עד שהגיעו לפסול משפחות אנשי זרוע שיהרגום) עד שהגיעו לסכנה ופירשו. (קידושין עא א)
ראה עוד רב הונא בריה דרב יהושע שם לב ב.