(ראה גם: מנהיג, רב, שררה, תלמיד חכם)
לאהבה את ה' אלקיכם, שמא תאמר הרי למדתי תורה בשביל שאהיה עשיר, ובשביל שאקרא רבי, ובשביל שאקבל שכר, תלמוד לומר לאהבה את ה' אלקיכם, כל מה שאתם עושים לא תעשו אלא מאהבה. (עקב מא)
ואמר רב יהודה שלשה דברים מקצרים ימיו ושנותיו של אדם, מי שנותנין לו ספר תורה לקרות ואינו קורא, כוס של ברכה לברך ואינו מברך, והמנהיג עצמו ברבנות... דא"ר חמא בר חנינא מפני מה מת יוסף קודם לאחיו, מפני שהנהיג עצמו ברבנות. (ברכות נה א)
אמר רבא דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן, דמוקיר רבנן הוו ליה חתנוותא רבנן, דדחיל מרבנן הוא גופיה הוי צורבא מרבנן, ואי לאו בר הכי הוא משתמען מיליה כצורבא מרבנן. (שבת כג ב)
רבי מכבד עשירים, ר' עקיבא מכבד עשירים... (עירובין פו א)
אמר רבי יוחנן אוי לה לרבנות שמקברת את בעליה, שאין לך כל נביא ונביא שלא קיפח ארבעה מלכים בימיו, שנאמר חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים וגו'. (פסחים פז ב)
...אמר להו שלמא עלייכו מלכי, שלמא עלייכו מלכי, אמרו ליה מנא לך דרבנן איקרו מלכים, אמר להו דכתיב בי מלכים ימלוכו וגו'. (גיטין סב א)
אמר רב יהודה הכל לאיגלי גפא (שערי העיר) ואפילו מיתמי, אבל רבנן לא, מאי טעמא רבנן לא צריכי נטירותא, לכריא דפתיא ואפילו מרבנן (לכרות מעין או בורות מים), ולא אמרן אלא דלא נפקא באוכלוזא, אבל לאוכלוזא לא, דרבנן לאו בני מיפק באוכלוזא נינהו (לצאת בעצמם לחפור). (בבא מציעא קח א)
תני דבי רבי אליעזר בן יעקב אפילו בשעת הסכנה לא ישנה אדם את עצמו מן הרבנות שלו, שנאמר באדין גבריא אלך כפתו בסרבליהון פטישיהון וכרבלתון וגו' (עניני מלבושים). (סנהדרין צב ב)
שמעיה אומר אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות, ואל תתודע לרשות. (אבות א י)
...ועליו נאמר דברי חכמים כדרבונות, אל תקרי כדרבונות אלא כדרבנות, כשיעקב גזר שתהא הרבנות לאפרים קיים הקב"ה דברו כמסמר הנטוע. (במדבר יד טו)