(ראה גם: אדם-חברו, צדקה, קמצנות)
אל תלחם את לחם רע עין, ואל תתאו למטעמותיו. כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך, ולבו בל עמך. (משלי כג ז)
רבי חייא פתח, אל תלחם את לחם רע עין ואל וגו', משום שהלחם או ההנאה מאותו בן אדם שהוא רע עין, אינו כדאי לאכול ולהנות ממנו, ואם כשירדו ישראל למצרים לא היו טועמים את לחם המצרים, לא היו נעזבים בגלות (במצרים) ולא היו יכולים להרע להם...
אמר ר' יצחק מי שהוא בעל נפש, שאוכל יותר משאר בני אדם, או מי שהולך אחר מעיו, (דהיינו שדרכו למלאות בטנו בתענוגים), אם פגש באותו רע עין ישחוט עצמו ולא יאכל מלחמו, כי אין לחם רע בעולם זולת הלחם של רע עין, מה כתוב כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה היא למצרים, (כלומר שלא יכלו לראות כשהעברים אוכלים), הנה לך לחם רע עין. (שמות כא)
רע עין הוא הכוזב בדעות, שבסוף תקיא פתו שאכלת. (משלי כג ז)
את רע עין - שאינו רוצה ללמד חכמתו. (שם)
וישקל אברהם לעפרן - חסר וי"ו, כתב בעל הטורים לפי שהיה רע עין, ועפרן חסר וי"ו עולה למספר רע עין. וטעמו של דבר לפי שאמרו רז"ל (ב"ב ט') כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות וכו', וכל מי שרע עינו באחיו האביון ואינו נותן לו כלום אינו מתברך בשש ברכות אלו, על כן חסרה וי"ו דעפרון, כי מצד שהיה רע עין חסרו ממנו ששה ברכות אלו. ורז"ל אמרו (סוטה ל"ח) אין נותנין כוס של ברכה כי אם לטוב עין, שנאמר (משלי כ"ב) "טוב עין הוא יבורך", אל תקרי יבורך אלא יברך, ומכל מקום מראה שניהם אמת...
ותדע עוד כי רע עין עולה למספר ד' מאות, על כן מצינו בארבע מקומות מספר ד' מאות אצל בעל עין רע, א' בעפרון שהיה רע עין על כן לקח ד' מאות שקל כסף, ב' אצל אחי יוסף, שהיה עינם רעה באחיהם יוסף הצדיק ונתקנאו בו עבור כתונת הפסים, שעליו נתגלגל הדבר וירדו למצרים, והיו ד' מאות שנה בגירות ועינוי ועבדות. ג' אצל עשו שרעה עינו באחיו ביעקב ונתקנא בו על הברכות... על כן בא עשו וארבע מאות איש עמו. ד' נבל הכרמלי היה איש כילי ורע עין כנודע, על כן בא עליו דוד עם ארבע מאות איש לשלם לו כמדתו. (בראשית כג טז)
רע עין - שבארו הטבעים שניצוצות רעים יוצאים מעין הרע. (משלי כג ז)