רפרם בפומבדיתא הוה ליה בוכרא ויהיבה ליה לכהן בלא מומא, אזל שדא ביה מומא, יומא חד חלש בעיניה, אייתיה לקמיה (חשב שלא יכירנו מפני שחש בעיניו), א"ל בכור זה נתן לי ישראל במומו, ארפסיניה לעיניה (פתח עינו בכח), חזייה בשקריה, א"ל לאו אנא דיהיבתיה לך, ואפילו הכי לא חש לה למילתא, האי הוא דחציף, כולי עלמא לא חציפי. (בכורות לו ב)