(ראה גם: רשות-היחיד-הרבים)
מאן שמעת ליה דאמר כוליה בית כארבע אמות דמי, ר"ש בן אלעזר היא. אמר רב יוסף בעאי מיניה מרב הונא מטה פחות משלשה פשיטא לי דכלבוד דמי, שלשה ארבעה חמשה ששה שבעה שמנה ותשעה מהו, א"ל לא ידענא, עשר ודאי לא מיבעי לי, אמר אביי שפיר עבדת דלא איבעיא לך, כל עשרה רשותא אחריתי היא. (ברכות כה ב)
וכן כי אתא רבין א"ר יוחנן ידו של אדם חשובה לו כד' על ד'... (שבת ה א)
תנו רבנן ד' רשויות לשבת, רשות היחיד, ורשות הרבים, וכרמלית, ומקום פטור, ואיזו היא רשות היחיד, חריץ שהוא עמוק י' ורחב ד', וכן גדר שהוא גבוה י' ורחב ד', זו היא רשות היחיד גמורה, ואיזו היא רשות הרבים, סרטיא ופלטיא גדולה ומבואות המפולשין, זו היא רשות הרבים גמורה, אין מוציאין מרשות היחיד זו לרשות הרבים זו, ואין מכניסין מרשות הרבים זו לרשות היחיד זו, ואם הוציא והכניס בשוגג חייב חטאת במזיד ענוש כרת ונסקל. אבל ים ובקעה ואיסטונית והכרמלית אינה לא כרשות הרבים ולא כרשות היחיד, ואין נושאין ונותנין בתוכה, ואם נשא ונתן בתוכה פטור, ואין מוציאין מתוכה לרשות הרבים ולא מרשות הרבים לתוכה, ואין מכניסין מרשות היחיד לתוכה ולא מתוכה לרשות היחיד, ואם הוציא והכניס פטור. חצרות של רבים ומבואות שאינן מפולשין עירבו מותרין לא עירבו אסורים. עומד אדם על האיסקופה נוטל מבעל הבית ונותן לו, נוטל מעני ונותן לו, ובלבד שלא יטול מבעל הבית ונותן לעני, מעני ונותן לבעל הבית, ואם נטל ונתן שלשתן פטורים. אחרים אומרים איסקופה משמשת ב' רשויות, בזמן שהפתח פתוח כלפנים, פתח נעול כלחוץ, ואם היתה איסקופה גבוהה י' ורחבה ד' הרי זו רשות לעצמה... (שבת ו א, וראה שם עוד)
בעא מיניה רב מרדכי מרבא עמוד ברשות הרבים גבוה י' ורחב ד' וזרק ונח על גביו מהו, מי אמרינן הרי עקירה באיסור הרי הנחה באיסור, או דילמא כיון דממקום פטור קאתיא לא, א"ל מתניתין היא... אמר רב מישא בעי רבי יוחנן כותל ברשות הרבים גבוה י' ואינו רחב ארבע ומוקף לכרמלית ועשאו רשות היחיד וזרק ונח על גביו מהו, מי אמרינן כיון דאינו רחב ד' מקום פטור הוא או דילמא כיון דעשאו רשות היחיד כמאן דמלי דמיא, אמר עולא קל וחומר, לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כל שכן... (שם צט ב, וראה שם עוד)
הזורק בים ארבע אמות פטור, אם היה רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו הזורק לתוכו ד' אמות חייב, וכמה הוא רקק מים פחות מעשרה טפחים. רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו הזורק בתוכו ד' אמות חייב... (שם ק ב, וראה שם עוד)
...כשתימצי לומר לדברי ר' אליעזר המבטל רשות חצירו רשות ביתו ביטל, לרבנן המבטל רשות חצירו רשות ביתו לא ביטל... לא ניצרכא אלא לחמשה ששרוין בחצר אחד ושכח אחד מהן ולא עירב, לדברי ר"א כשהוא מבטל רשותו אין צריך לבטל לכל אחד ואחד, לרבנן כשהוא מבטל רשותו צריך לבטל לכל אחד ואחד... (עירובין כו א, וראה שם עוד)
...ואלא דכי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן אין כרמלית פחותה מד', לימא כתנאי אמרה לשמעתיה, אלא באגפיה ולהחליף, והא כי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות היחיד ולבני רשות הרבים לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו, התם רשויות דאורייתא, הכא רשויות דרבנן. והא ר' יוחנן ברשויות דרבנן נמי אמר... (שם פז א, וראה שם עוד)
כל גגות העיר רשות אחת, ובלבד שלא יהא גג גבוה י' או נמוך י' דברי ר"מ, וחכמים אומרים כל אחד ואחד רשות בפני עצמו, רבי שמעון אומר אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו לתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית... (שם פט א, וראה שם עוד)
דא"ר רבי אלעזר שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו ברשותו, ואלו הן בור ברשות הרבים וחמץ משש שעות ולמעלה. (פסחים ו ב)
...אי כר' אליעזר דאמר צידי רשות הרבים כרשות הרבים דמו איסור שבת איכא איסור גניבה ליכא, אי כרבנן דאמרי צידי רשות הרבים לאו כרשות הרבים דמי איסור גניבה איכא איסור שבת ליכא... וכי אמר ר"א צידי רשות הרבים כרשות הרבים דמו הני מילי לענין חיובא דשבת, דזימנין דדחקי רבים ועיילי להתם, אבל לענין מיקנא קני, מאי טעמא דהא לא שכיחי רבים... (כתובות לא ב)
...מנא הני מילי, דתנו רבנן ונתן בידה, אין לי אלא ידה, גגה חצרה וקרפיפה מנין, תלמוד לומר ונתן מכל מקום. ותניא נמי הכי גבי גנב, ידו, אין לי אלא ידו, גגו חצרו וקרפיפו מנין, תלמוד לומר המצא תמצא מכל מקום. (גיטין עז א, וראה שם עוד)
היתה עומדת על ראש הגג וזרקו לה כיון שהגיע לאויר הגג הרי זו מגורשת, הוא מלמעלה והיא מלמטה וזרקו לה, כיון שיצא מרשות הגג נמחק או נשרף הרי זו מגורשת. והא לא מינטר, אמר רב יהודה אמר שמואל בגג שיש לו מעקה עסקינן... (שם עט א, וראה שם עוד)
המוציא את תבנו וקשו לרשות הרבים לזבלים והוזק בהן אחר חייב בנזקו, וכל הקודם בהן זכה, רשב"ג אומר כל המקלקלין ברשות הרבים והזיקו חייבין לשלם, וכל הקודם בהן זכה... לימא מתניתין דלא כר' יהודה, דתניא ר' יהודה אומר בשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו לרשות הרבים וצוברו כל ל' יום כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה, שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ, אפילו תימא רבי יהודה, מודה רבי יהודה שאם הזיק משלם מה שהזיק. והתנן רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור, מפני שהוא ברשות, מאי לאו משום רשות בית דין, לא, משום רשות מצוה... (בבא קמא ל א)
מיתיבי החופר בור ברשות הרבים ופתחו לרשות היחיד פטור, ואף על פי שאינו רשאי לעשות כן לפי שאין עושין חלל תחת רשות הרבים... (שם נ א, וראה שם עוד)
המוציא זבל לרשות הרבים המוציא מוציא והמזבל מזבל, אין שורין טיט ברשות הרבים ואין לובנים לבנים אבל גובלין טיט ברשות הרבים אבל לא לבנים. הבונה ברשות הרבים המביא אבנים מביא והבונה בונה, ואם הזיק משלם מה שהזיק, רבן שמעון בן גמליאל אומר אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום... (בבא מציעא קיח ב)
...משום דרב יהודה אמר רב, דאמר מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו... אמר רב ענן אמר שמואל מבואות המפולשין לרשות הרבים ובקשו בני מבואות להעמיד להן דלתות בני רשות הרבים מעכבין עליהן, סבור מינה הני מילי בד' אמות, כדר' זירא אמר רב נחמן דאמר רבי זירא אמר רב נחמן ד' אמות הסמוכות לרשות הרבים כרשות הרבים דמי, לא היא, התם לענין טומאה אבל הכא זימנין דדחקי בני רשות הרבים ועיילי טובא. (בבא בתרא יב א)
אילן שהוא נוטה לרשות הרבים קוצץ כדי שיהא גמל עובר ורוכבו, רבי יהודה אומר גמל טעון פשתן או חבילי זמורות, רבי שמעון אומר כל האילן כנגד המשקולת מפני הטומאה... (שם כז ב)
אין עושין חלל תחת רשות הרבים בורות שיחין ומערות, ר"א מתיר כדי שתהא עגלה מהלכת וטעונה אבנים, אין מוציאין זיזין וגוזטראות לרשות הרבים אלא אם רצה כונס לתוך שלו ומוציא, לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הרי זו בחזקתה. ורבנן, זימנין דמפחית ולא אדעתיה... (שם ס א, וראה שם עוד)
...רבי עביד אויר מחיצות כממשה, בן עזאי עביד אויר כרמלית כממשה, רבי עקיבה עביד אויר רשות הרבים כממשה. ארבע רשויות לשבת... אמר רב יוסף אף אנן תינין כולהן, ים דתנינן תמן הזורק בים ארבע אמות פטור, לא סוף דבר ד' אמות בים אלא אפילו זורק בכל הים פטור, שכל הים נקרא כרמלית. בקעה דתנינן הבקעה בימות החמה רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה, ובימות הגשמים רשות הרבים לכאן ולכאן, אם אומר את רשות היחיד לכאן ולכאן לא תהא טעונה הקפה כלי בהמה, דתנינן הקיפוה כלי בהמה מטלטלין בתוכה. איסטווה דתנינן וכן גשרין המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יהודה וחכמים אוסרין. אסקופה דתנינן המוציא אוכלין ונתן על האסקופה בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר פטור שלא עשה מלאכתו בבת אחת, הא אם עשה מלאכתו בבת אחת חייב, בן עזאי אומר אפילו אם עשה מלאכתו בבת אחת פטור. כרמלית תני רבי חייא כרמל רק מלך אינו לא לח ולא יבש אלא בינוני, והכא אינה לא רשות הרבים ולא רשות היחיד אלא כרמלית. איזו היא כרמלית, רבי יסא בשם רבי יוחנן כגון חנותיה דבר יוסטיני. חצר של רבים ומבואות שאין מפולשין אם עירבו מותרין ואם לא עירבו אסורין... (שבת ה א, וראה שם עוד)
תני ר' הושעיה פתחים פתוחים לרשות הרבים, נפתחים נעשה מקומם רשות הרבים, ננעלים נעשה מקומם רשות היחיד. מבואות המפולשים לים כמפולשים לבקעה, וההן שקקה דר' חנין לא צריך צורת פתח, שהוא כמתלקט עשרה טפחים מתוך שלשה תקנה תיקנו בו כדי להתיר בתים שלמטן. (עירובין ה ב, וראה שם עוד)
ריש לקיש אמר לעולם אין רשות הרבים עד שתהא מפולשת מסוף העולם ועד סופו. מיחלף שיטת ריש לקיש דאמר אין רשות הרבים בעולם הזה אלא לעתיד לבא, שנאמר כל גיא ינשא. מתניתין פלגיא על ריש לקיש, אי זו הוא רשות היחיד שבילי בית גלגל וכן כיוצא בהן רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה... (שם נד ב, וראה שם עוד)
ארבע רשויות לשבת, רשות היחיד ורשות הרבים וכרמלית ומקום פטור. אי זו היא רשות הרבים, מדברות ועיירות ושווקים ודרכים המפולשין להן, ובלבד שיהיה רוחב הדרך ט"ז אמה ולא יהיה עליו תקרה. ואי זו היא רשות היחיד, תל שגבוה עשרה טפחים ורחב ארבעה טפחים על ארבעה טפחים או יתר על כן, וכן חריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ארבעה על ארבעה או יתר על כן, וכן מקום שהוא מוקף ארבע מחיצות גובהן עשרה וביניהן ארבעה על ארבעה או יתר על כן אפילו יש בו כמה מילין אם הוקף לדירה כגון מדינה המוקפת חומה שדלתותיה ננעלות בלילה ומבואות שיש להן שלשה כתלים ולחי ברוח רביעית, וכן חצר ודיר וסהר שהוקפו לדירה כולן רשות היחיד גמורה הן.
אפילו כלים כגון ספינה או מגדל של עץ וכוורת וכיוצא בהן אם יש בהן ארבעה על ארבעה בגובה עשרה או יתר על זה הרי הן רשות היחיד גמורה.
עובי הכתלים של רשות היחיד כרשות היחיד, לאחרים עושה מחיצה, לעצמו לא כל שכן. אויר רשות היחיד כרשות היחיד עד לרקיע, אבל אויר רשות הרבים אינו כרשות הרבים אלא עד עשרה טפחים, ולמעלה מעשרה באויר רשות הרבים מקום פטור הוא.
אי זו היא כרמלית, תל שיש בו ארבעה על ארבעה או יתר על כן, וגבהו משלשה ועד עשרה, שהכרמלית אינה תופשת אלא עד עשרה ואינה רחבה פחות מארבעה על ארבעה, וכן חריץ שיש בו ארבעה על ארבעה או יתר על כן ועמוק משלשה עד עשרה, וכן מקום שהוקף בארבע מחיצות גובהן משלשה ועד עשרה וביניהן ארבעה על ארבעה או יתר על כן, וכן קרן זוית הסמוכה לרשות הרבים והוא המקום שמוקף שלש מחיצות והרוח הרביעית רשות הרבים, כגון מבוי שאין לו לחי או קורה ברוח רביעית, וכן הימים והבקעה בין בימות החמה בין בימות הגשמים כל אלו כרמלית הן.
אויר הכרמלית הרי הוא ככרמלית עד עשרה טפחים, ולמעלה מעשרה טפחים באויר הכרמלית הרי הוא מקום פטור, לפיכך מעל פני המים שבימים ושבנהרות עד עשרה טפחים כאויר כרמלית, ולמעלה מעשרה מקום פטור, אבל כל העומק המלאה מים הרי הוא כקרקע עבה.
בור שבכרמלית הרי הוא ככרמלית אפילו עמוק מאה אמה אם אין בו ארבעה, (ראה ראב"ד). רשות הרבים שהיתה עליה תקרה או שאין ברחבה ט"ז אמה הרי היא ככרמלית, אצטבא שבין העמודים העומדים ברשות הרבים הרי היא ככרמלית, וצדי רשות הרבים ככרמלית, אבל בין העמודים הואיל ורבים דורסין ביניהן הרי הן רשות הרבים.
אי זהו מקום פטור, מקום שיש בו פחות מארבעה על ארבעה וגובהו שלשה עד לרקיע, שכל פחות משלשה הרי הוא כארץ, אפילו קוצים וברקנים או גללים ברשות הרבים גבהן שלשה ואין רחבן ארבעה על ארבעה הרי הן מקום פטור, וכן חריץ שאין בו ארבעה על ארבעה ועומקו משלשה עד התהום, וכן מקום המוקף שאין בו ארבעה על ארבעה אפילו היה ארכו אלף מיל ורוחבו ארבעה פחות שעורה וגובהו משלשה ולמעלה הרי זה מקום פטור. וכן אויר רשות הרבים או אויר כרמלית למעלה מעשר הרי הוא מקום פטור.
מקום שיש בגובהו תשעה טפחים מצומצמים לא פחות ולא יתר ברשות הרבים הרי הוא כרשות הרבים, ואין משגיחין על מדת ארכו ומדת רחבו בין רחב בין קצר מפני שרבים מכתפין עליו, אבל אם היה יתר על תשעה או פחות אם היה בו ארבעה על ארבעה או יתר הרי הוא כרמלית, ואם אין בו ארבעה על ארבעה הרי הוא מקום פטור.
גג הסמוך לרשות הרבים בתוך עשרה טפחים, הואיל ורבים מכתפין עליו אסור לטלטל בגג עד שיעשה לו סולם קבוע להתירו. עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה הרי זה רשות היחיד, נעץ בגובהו יתד כל שהוא אפילו אינה גבוהה שלשה הואיל וראוי לתלות ביתד ולהשתמש בו הרי זה ממעטו ונעשה כרמלית, ואין מודדין לו אלא מן היתד ולמעלה, ואפילו מלאהו כולו יתידות הרי זה ממעט גובהו, שהרי תולין באותן היתידות ומשתמשים בהן. (ראה ראב"ד).
חורי רשות היחיד הרי הן כרשות היחיד, אבל חורי רשות הרבים אינם כרשות הרבים, אלא הרי הן כפי מדתן, כיצד, חור בצד רשות הרבים, אם יש בו ארבעה על ארבעה וגבוה עשרה הרי הוא רשות היחיד, ואם אין גבוה עשרה הרי זה כרמלית, ואם אין בו ארבעה על ארבעה הרי זה מקום פטור, והוא שגבוה שלשה, שכל הפחות משלשה הרי הוא כארץ.
רשות היחיד ומקום פטור מותר לטלטל בכולן אפילו היה אורך כל אחת משתיהן כמה מילין מטלטל בכולה. אבל רשות הרבים והכרמלית אין מטלטלין בהן אלא בארבע אמות, ואם העביר או הושיט או זרק חוץ לארבע אמות ברשות הרבים חייב ובכרמלית פטור, שאיסור הכרמלית מדבריהם, מפני שהיא דומה לרשות הרבים, שמא תתחלף ברשות הרבים...
כשם שמותר לטלטל בכל מקום פטור כך מותר להכניס ממנו לרשות היחיד או לרשות הרבים ואין צריך לומר לכרמלית, ומוציאין לו מרשות היחיד ומרשות הרבים ואין צריך לומר מן הכרמלית... (שבת יד א והלאה, וראה שם עוד ושבת-אסורי)
השופך את המים ברשות הרבים והוזק בהן אחר חייב בנזקיו, ואם נטנפו כליו פטור, כמו שביארנו. נבלע המים בארץ ונשארה הארץ חלקה והוחלק ונפל והוזק בקרקע הרי זה חייב בנזקיו.
כל אלו שפותקין ביבותיהן וגורפין מערותיהן אין להם רשות לשפוך המים ברשות הרבים בימות החמה, אבל בימות הגשמים יש להן רשות, ואף על פי כן אם הוזק אדם או בהמה במים חייבין נזק שלם. לא יוציא אדם תבנו וקשו לרשות הרבים כדי שידושו ויעשו לו זבל, ואם הוציאו קנסוהו חכמים שיהיו כהפקר, וכל הקודם בהן זכה מעת שנידושו והשביחו. ואם קדם אדם וזכה בהן משעת הוצאה לרשות הרבים אין מוציאין מידו, ואף על פי שהן כהפקר אם הוזק בהן אדם או בהמה הרי זה המוציא חייב לשלם.
יש לכל אדם להוציא את הזבל והגללים לרשות הרבים בשעת הוצאת זבלים ולצבור אותן שם שלשים יום כדי שיהיה נשוף ברגלי אדם ורגלי בהמה, ואף על פי כן אם הזיק חייב לשלם, וחייבין על זה הגלל משום גזל כיון שאין בו שבח אם נדוש לא קנסו בו.
אין שורין טיט ברשות הרבים ואין לובנים לבנים, אבל גובלין טיט ברשות הרבים אבל לא לבנים. (נזקי ממון יג יב)