שמואל הקטן

תלמוד בבלי:

...אמר להם ר"ג לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת הצדוקים, עמד שמואל הקטן ותקנה, לשנה אחרת שכחה והשקיף בה שתים ושלש שעות ולא העלוהו... שאני שמואל הקטן דאיהו תקנה, וניחוש דלמא הדר ביה, אמר אביי גמירי טבא לא הוי בישא... (ברכות כח ב)

תנו רבנן ג' מיני הדרוקן הן, של עבירה עבה ושל רעב תפוח ושל כשפים דק. שמואל הקטן חש ביה, אמר רבונו של עולם מי מפיס, (יאמרו עלי שעברתי על דת), איתסי. (שבת לג א)

ושוב פעם אחרת היו מסובין בעלייה ביבנה נתנה להן בת קול מן השמים ואמרה להן יש בכם אדם אחד שראוי שתשרה שכינה עליו אלא שאין דורו זכאין לכך, נתנו עיניהם בשמואל הקטן, וכשמת הספידוהו הי עניו הי חסיד תלמידו של הלל. ואף הוא אמר בשעת מיתתו שמעון וישמעאל לחרבא וחברוהי לקטלא, ושאר עמא לביזא, ועקן סגיאין עתידין למיתי על עמא. (סוטה מח ב)

ראה עוד רבן גמליאל סנהדרין יא א.

תלמוד ירושלמי:

שמואל הקטן עבר קומי תיבותא ואשגר (השמיט) מכניע זדים בסופה שרי משגר עליהון (מה יאמרו לו על זה), אמרין ליה לא שיערו חכמים בך. (ברכות מ א)

ושוב נכנסו זקנים לעלייה ביבנה ויצאת בת קול ואמרה להן יש ביניכם אחד ראוי לרוח הקודש אלא שאין הדור כדיי, ונתנו עיניהם בשמואל הקטן, ולמה נקרא שמו קטן לפי שהוא מקטין עצמו, ויש אומרים לפי שמעט היה קטן משמואל הרמתי, וכשמת היו אומרים עליו הוי עניו חסיד תלמידו של הלל הזקן, ובשעת מיתתו אמר שמעון וישמעאל לחרבא ושאר כל עמא לביזה, ועקין סגיאין יהויין, ובלשון ארמית אמרן ולא ידעו מה אמר. (סוטה מה ב)

מעשה ברבן גמליאל שאמר יקרוני שבעה זקינים לעלייה ונכנסו שמנה, אמר מי הוא שנכנס שלא ברשות, עמד שמואל הקטן על רגליו ואמר אני עליתי שלא ברשות, הלכה נצרכה לי ונכנסתי לשאול עליה, אמר לו רבן גמליאל ומה אלדד ומידד שכל ישראל יודעים שאלו הן שנים אמרתי שאתה אחד מהן (וחשוב כאחד מהן ובודאי ראוי לעבר שנים עם חשובים כמותך), ואפילו כן לא עיבורה בההוא יומא ואפלגינה במילי דאורייא ועברוה ביומא דבתרה. (סנהדרין ג ב)

רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי, מעשה שנכנסו זקינים לעליית בית גדייא ביריחו, יצתה בת קול ואמרה להן יש ביניכם שנים ראויין לרוח הקודש והלל הזקן אחד מהן, נתנו עיניהם בשמואל הקטן. (ע"ז יח ב)