(ראה גם: בריאה-מאורות, מאורות-ליקוי)
ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים, את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטון לממשלת הלילה ואת הכוכבים. (בראשית א טז)
אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' את האמורי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון. וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר, ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים. (יהושע י יג)
ויאמר ישעיהו זה לך האות מאת ה' כי יעשה ה' את הדבר אשר דבר, הלך הצל עשר מעלות אם ישוב עשר מעלות... (מלכים ב כ ט)
וזה לך האות מאת ה' אשר יעשה ה' את הדבר הזה אשר דבר. הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחורנית עשר מעלות, ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה. (ישעיה לח ז)
וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה, ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק. (מלאכי ג כ)
בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם, לשמש שם אהל בהם. והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגבור לרוץ אורח. מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם, ואין נסתר מחמתו. (תהלים יט ה)
וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם. הולך אל דרום וסובב אל צפון, סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח. (קהלת א ה)
אמר ר' חייא כשהשמש (שהוא ז"א) הולך למערב, (שהיא הנוקבא), נקרא מערב הזה מקום של השמש, הכסא שלו, שהוא המקום שהשמש שורה עליו, וזהו שכתוב ואל מקומו שואף זורח הוא שם, שהולך אל המקום להאיר עליו, והוא לוקח כל האורות, (דהיינו מקו ימין ומקו שמאל) ומאספם אליו, (כלומר שמשפיע אותם אל הנוקבא)... (ויצא ה)
יהודה אתה יודוך אחיך, ר' יוסי פתח, עשה ירח למועדים וגו', עשה ירח בשביל לקדש בו ראשי חדשים וראשי שנים, ולעולם אין הלבנה מאירה אלא משמש, וכשהשמש שולט הלבנה אינה שולטת, וכשנאסף השמש אז שולטת הלבנה, ואין חשבון ללבנה אלא כשנאסף השמש.
ושניהם עשה הקב"ה להאיר, וזהו שכתוב ויתן אותן אלקים ברקיע השמים להאיר על הארץ וגו', והיו לאותות אלו השבתות, שכתוב כי אות היא, ולמועדים הם הימים טובים, ולימים אלו הם ראשי חדשים, ולשנים אלו הם ראשי השנים, ושיהיו אומות העולם עושים חשבון לשמש וישראל ללבנה...
איזה מהם חשוב יותר, (אם חשבון השמש או חשבון הלבנה, ומשיב) וקאי הלבנה היא למעלה ושמש של אומות העולם היא מתחת לבנה הזו, ואותו השמש (מקבל אור) מלבנה זו ומאיר. ראה מה בין ישראל להם, ישראל אחוזים בלבנה ונשתלשלו בשמש העליון, ונתאחדו במקום המאיר משמש העליון, ונתדבקו בו, שכתוב ואתם הדבקים בה' אלקיכם וגו'... (ויחי תקסד, ועיין שם עוד)
...וכשהשמש הולך באלו חלונות וחפירות שברקיע ונוצץ בהתנוצצות, יוצאים אלו הכוכבים להתנוצץ מהתנוצצות ההיא של השמש, ומצטבעים מהם אדום כעין הנחושת, ומהם ירוק כעין הזהב, ועל כן אלו אדומים ואלו ירוקים... (תרומה תרמד, ועיין שם עוד)
ר' יוסי ור' חייא היו הולכים בדרך. בעוד שהיו הולכים החשיך הלילה, ישבו. בעוד שהיו יושבים התחיל השחר להאיר, קמו והלכו. אמר ר' חייא, ראה שהאיר פני המזרח, עתה כל אלו בני המזרח של הרי האור, משתחוים לאור הזה שמאיר במקום השמש, מטרם שיצא (על פני הארץ), ועובדים אליו, כי אחר שיוצא השמש כמה הם שעובדים לשמש, ואלו הם העובדים לאור זה של הארת השחר, וקוראים לאור הזה אלהים של המרגליות המאירה, והשבועה שלהם הוא באלהים של מרגליות המאירה.
ואם תאמר שעבודה זו היא בחנם, הרי מימים עתיקים ראשונים ידעו חכמה בזמן שהשמש מאיר, מטרם שיוצא (על פני הארץ), שאז ממונה ההוא שנפקד על השמש יוצא, ואותיות קדושות של שם העליון הקדוש רשומות על ראשו, ובכח אלו האותיות הוא פותח כל חלוני השמים, ומכה בהם, ועובר. וממונה ההוא נכנס תוך זהר ההוא המאיר סביב השמש, (מטרם שיוצא), ונמצא שם עד שיוצא השמש ומתפשט בעולם.
וממונה ההוא הוא פקיד על זהב ועל מרגליות אדומות, והם עובדים לאותה הצורה אשר שם (בתוך אור השמש שהוא הממונה). ובנקודות ובסמנים שירשו מראשונים מימים קדמונים הולכים ויודעים נקודות השמש למצא מקומות הזהב והמרגליות. אמר ר' יוסי עד מתי יהיו עבודות מרובות אלו בעולם, הרי שקר אין לו עמודים (לסמוך עליהם) להתקיים. (כי תשא ז)
תא חזי, עץ החיים (שהוא ז"א) אחוז ממעלה למטה, ושמש הזה, (שהוא ז"א), המאיר לכל, האור שלו מתחיל מראש, (שהוא חב"ד), ומתפשט בגוף האילן (שהוא ת"ת), בדרך ישר. ב' צדדים אחוזים בו, אחד לצפון ואחד לדרום, אחד ימין, (שהוא חסד), ואחד הוא שמאל, (שהוא גבורה), בשעה שהשמש מאיר מהגוף ההוא של האילן, כמו שלמדנו, הוא מתקיף לזרוע ימין (תחילה שהוא חסד), ומאיר בתוקפו, ומתוקפו (של הימין) מאיר השמאל, (שהיא גבורה) ונכלל באורו.
והוא כחתן יוצא מחופתו, מי היא חופתו, זו היא עטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו, (שהם המוחין חב"ד שמקבל מאמו, שהיא בינה). יוצא מחופתו, זה הוא הראש של כל האור, (דהיינו חב"ד), כמו שאתה אומר בהכתוב שלאחריו מקצה השמים מוצאו, שזה הוא תחילת הכל שנקרא קצה השמים, (דהיינו בינה שממנה יוצא ומתחיל ז"א הנקרא שמים), ואז יוצא כחתן ממש כשיוצא לפגוש כלתו אהבת נפשו, ופורש זרועותיו, (שהם חסד וגבורה), ומקבלה.
כעין זה, והוא כחתן יוצא מחופתו, השמש (שהוא ז"א), הולך ומתפשט למערב, (שהוא המלכות), כיון שהמערב מתקרב, מתעורר כנגדה תחילה צד צפון, (שהוא גבורה), וקרב למערב, ומזדווג עמה במקומה, כמו שלמדנו, (כי תחילת זווג ז"א הוא בשמאל שהוא גבורה, שה"ס פיוסא ונטילת רשות), שכתוב, שמאלו תחת לראשי, ולאחר כך צד דרום שהוא ימין, (דהיינו חסד), שכתוב וימינו תחבקני, אז ישיש כגבור לרוץ ארח להאיר הלבנה, (מקו האמצעי שהוא יסוד), והעמידוהו... (בהעלותך ג)
עתה ביאר בישיבה, מי שביאר, שהלבנה הקדושה (שה"ס מלכות) הוא בצבע לבן, (שה"ס אור החסד), וכל הצבעים נוצצים בה ונרקמים, (דהיינו גם אור החכמה), והוא כאותו היופי והלבן של השמש ממש, (שה"ס ז"א) ובים ההוא (של המלכות) בתוך שבעים שנה יוצא דג אחד, ומוציאה ממנו צבע תכלת, והיא לוקחת צבע הזה ומתקנת אותו ומתכסה מבחוץ בצבע הזה. (שלח קכד, ועיין שם עוד)
ובכל מקום שאמר שלמה תחת השמש, על מדרגת עצמו אומר, שהיא מלכות, דהיינו ראיתי תחת השמש, ועוד ראיתי תחת השמש, שבתי וראה תחת השמש, וכן כלהו, שמשום מדרגת עצמו אמר, וזה הוא סוד הדבר ודאי.
ר' שמעון אומר ודאי מי שלוקח סם המות בלבדו, (דהיינו מלכות בלבד בלי ז"א) עליו כתוב, בכל עמלו שיעמול תחת השמש ודאי, ומי הוא תחת השמש, הוי אומר, זו הלבנה, (שהיא מלכות), ומי שאחוז בלבנה בלי השמש עמלו ודאי תחת השמש, וזה הוא חטא הראשון שבעולם, (דהיינו חטא עץ הדעת, שהמשיך אור החכמה שבמלכות ממעלה למטה, שבזה הפרידה מז"א בעליה, ולקח המלכות לבדה), ועל זה (אומר הכתוב) מה יתרון לאדם בכל עמלו, על אדם הראשון, וכן לכולם הבאים אחריו החוטאים במקום הזה. (חקת מג, ועיין שם עוד)
א"ר שמעון לא משום זה נאמר (נגד השמש), אלא מכאן אנו למדים, שבאותה המדרגה שאדם חוטא לפני הקב"ה, לאותה המדרגה צריך לעשות התיקון בנפשו, הם חטאו בברית הקדוש, שנקרא שמש, משום זה הדין והתיקון שלהם כנגד השמש (שה"ס הברית) ולא במקום אחר... (פנחס עו)
היא (השכינה נקראת) לבנה, דהיינו לבון ההלכה שהיא רחמים, והיינו מצד החסד. והיא נקראת חמה, ברה כחמה, מצד הגבורה, פני משה כפני חמה, ומיעוט הלבנה, שהיא לבנה אפלה, שהיא השפחה שלה (של המלכות) שהיא הגיהנם וחמה רעה, וכן השפחה שלה היא שבתאי, שהיא לקוי המאורות, והיא חלול שבת... ועיקר ממשלת השפחה אינה אלא ביום שני (שנברא) בו הגיהנם, וביום רביעי שלקו בו המאורות, ומהם חזרה לשלוט בכל יום ויום. (כי תצא קיח)
תאני ר' שמעון, בא וראה, השמש לא עשאו הקב"ה אלא לשמוש בני אדם, תא חזי, בשלש מאה ותשעים מקומות הישוב של הארץ הולך השמש, עולה ויורד, ומדרגות ומעלות ידועות יש לו, והיינו שכתוב הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז.
א"ר יוסי איך הוא עולה, א"ר כבר למדנו מראשי הישיבה שהעולם הוא עגול ככדור הזה, (וכשהשמש) יוצא ממזרח, הולך בעגול עד שמגיע למטה, (מתחת לארץ), ואז נעשה ערב, ובאתה שעה הולך ויורד בגלגלים של מדרגות ידועות, ויורד ומסבב כל הארץ וכל הישוב.
וכשהשמש יורד ומתכסה ממנו נחשך לנו, ומאיר לאותם היושבים מתחתינו, (דהיינו לאותם שהם מעבר השני של הארץ מתחת לרגלינו, וכן הולך ונחשך מצד אחד ומאיר לצד השני שמתחתיו), לפי הישוב והעיגול של הארץ.
וכזה הולך (אורו) ויורד ומבדיל בין המים שמתחת מי אוקינוס ובין המים ההולכים למעלה ומבדיל באמצע מימי (הים), לעכב צינור של מים היוצא מגיהנם שלא יעבור להזיק לבני אדם. ולפיכך לא נקרא השמש, אלא לשמש בני אדם, שמשום זה הוא נקרא שמש, דהיינו משמש המשמש את הכל. א"ר אלעזר אם השמש לא היה רוחץ עצמו בים אוקינוס היה שורף ומדליק את כל העולם.
השמש עולה מתחת הארץ ומגיע למדרגה ההיא הנקראת קרבוסא בלשון יון, ומאותה מדרגה מתחיל לעלות למעלה, וקול גלגליו במסעו נשמע לכל הרקיעים, שילכו עם השירה שהוא אומר, ולא היה אדם ששמע קולו, חוץ ממשה, שהיה נאמן המלך, (שכתוב עליו בכל ביתי נאמן הוא), ויהושע שהיה משרת משה.
וכשהיה צריך לו יהושע לעשות מלחמה, ושמע קול נעימות ונהימת השמש, לא היה יכול לסבול, מה כתוב, ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום, מהו דום, היינו דום מלומר שירה, דום מקום הנעימות ונהימות שלך, כי היה שומע קול נסיעותיו במסעיו, (ולא היה יכול לסבול).
אמר ר' בא שש מאות וארבעים מסעות עושה השמש, כחשבון שמש, בין יום ולילה, ומסבב בסבובו כל העולם, ולמה צריך זה, הוא לרכך ולחמם הארץ ולדשן העשבים והיבולים, ולהצמיח פירות ואילנות. (זהר חדש בראשית תריח)
בעוד שהיו הולכים פגשו את ר' אלעזר, אמרו, הנה אחד מאלו ראשי הישיבה בא. אמרו לו ודאי שאמרתם שהשמש אורו נאצל מזיו המראה של מעלה, אמר כך הוא... (שם תרלב)
...ועשה הקב"ה רקיע ההוא הרביעי, והניח בו השמש המסבב על העולם בעתים וזמנים לתועלת העולם לבני אדם, ולמדנו בברייתא שלנו, שלש מאות וארבעים חלונות הולך השמש, עולה ויורד בעתים וזמנים. והולך ומתחיל מהחלון שבמזרח, מאותו החלון הנקרא נוגה, והולך בעגול עד שמגיע לחלון הנקרא קרבוסא. אז הולך ששה חדשים לסוף הצפון, עד שמגיע לחלון הנקרא זהרא, והולך ששה חדשים להשלים השנה לתועלת הבריות לעשות זרע וקציר.
זה שאמר עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף, שבהשלימו לצד דרום לפי ישוב הארץ (הוא זמן) קציר וחום וקיץ. ובהשלימו לצד צפון (הוא זמן) זרע קור וחורף, והכל הוא לפי ישוב העולם כמו שאמרנו. וכעין זה ממש שבני אדם משתמשים באור של אותו הרקיע, כך כל צבאות השמים משתמשים באור הרקיע שעל ראשי החיות.
א"ר אבהו מארת למה חסר ו', א"ל הוא משום זה שאמרנו מקודם שאין אורו שלם, כי אין אורו רק מה שמקבל כחוט אחד, וכאחר הכותל מאותו האור שלמעלה.
ומשום זה אין אור (השמש) נקרא שלם, ואין ראוי להיות נקרא שלם, אלא אותו האור שנקרא ונהורא עמיה שרא, כי אותו האור שנגנז לצדיקים הוא אחד מששים אלף וע"ה חלקים מן האור השורה עם הקב"ה, ואור השמש הוא אחד מששים אלף וע"ה חלקים מן האור הגנוז לצדיקים לעולם הבא, ועל כן אינו נקרא אור השמש הזה אור שלם ואינו ראוי שיקרא אור שלם.
ולפיכך אמר הקב"ה לא יוקש להם מה שכתוב מארות (בלי ו'), שהינו שלם, כי אני לא עשיתיו יותר, אלא למה שכתוב להאיר על הארץ, דהיינו לשמש לבני הארץ, ודי לכם בני הארץ שאור הזה ישמש לכם...(שם שם תרמ)
הקדימו והלכו, וכבר האיר היום, כשיצא השמש ונגלה לעולם, אמר ליה רבי יצחק לרבי נהוראי תמהני כשהייתי מסתכל בשמש, כי כשיצא יצא אדום, ולאחר כן חזר לבן, למה (הוא כך).
נזכרתי ודאי הדבר שאמר ר' יוסי בן שלום, אמר ר' יצחק בן יהודה, השמש כשיוצא יוצא בגבורה כאדם גבור, ובוקע י"ג חללי חלונות שברקיע, (משקופי פירושו חללים, כי על נקיק מתרגם שקיפא).
ואין בכל כוכבי השמים והמזלות שיהיה נקרא גבור חוץ מהשמש, מה היא הגבורה שעושה, אלא כשנגמר היום ובא הלילה נסתתמו כל החלונות והחללים שברקיע, בשעה שבא היום והשמש יוצא הוא מתעטר ונחקק באותיות של סוד השם הקדוש, ובגבורה והכח (של השם הקדוש) נכנס בכל הרקיעים ובוקע בכל החלונות ונשרפים בלהביו, ופותח אותם ויוצא לחוץ.
ומאין לנו שהשמש נקרא גבור, הוא שכתוב ישיש כגבור לרוץ אורח, וכתוב כצאת השמש בגבורתו, דהיינו כגבור שנכנס למלחמה ונוצח, הוא אדום, כשנצח חוזר לצבעו הראשון, כך השמש כשיוצא נדלקים בו שלהבותיו והוא אדום מרוב גבורתו, ואחר כך חוזר לצבעו הראשון... (שם רות סד)
...מה תלמוד לומר לכם, לא מנה בו אדם הראשון, נמצינו למדין שישראל מונין ללבנה והגוים לחמה, לא דיים לישראל א' לל' יום מגביהים עיניהם לאביהם שבשמים, וכשהחמה לוקה סימן רע לגוים שהם מונים לחמה, וכשהלבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל שהם מונים ללבנה. ר' אומר כשהחמה לוקה במזרח סימן רע ליושבי מזרח, במערב סימן רע ליושבי מערב... ר' יונתן אומר אלו ואלו נתנו לגוים שנאמר כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו. (בא פרשה א)
אמר לו הקב"ה למשה אמור להם לישראל הסתכלתי בשמים ובארץ שבראתי לשמשכם שמא שינו את מידתם, או שמא גלגל חמה אינו עולה אלא מן המזרח ומאיר לכל העולם כולו, ולא כענין שנאמר וזרח השמש ובא השמש, ולא עוד אלא שמח לעשות לי רצוני שנאמר והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגבור לרוץ אורח... (האזינו שו)
דכולא עלמא מיהא וחם השמש ונמס בארבע שעות, מאי משמע, אמר רבי אחא בר יעקב אמר קרא וחם השמש ונמס, איזו היא שעה שהשמש חם והצל צונן הוי אומר בארבע שעות. (ברכות כז א)
...והתפארת זו חמה ולבנה שעמדו לו ליהושע, שנאמר וידום השמש וירח עמד וגו'. (שם נח א)
תנו רבנן הרואה חמה בתקופתה לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן אומר ברוך עושה בראשית, ואימת הוי, אמר אביי כל כ"ח שנין והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע. (שם נט ב)
האי מאן דבחמה (נולד במזלה) יהי גבר זיותן יהי אכיל מדיליה ושתי מדיליה ורזוהי גלין, אם גניב לא מצלח. (שבת קנו א)
...חמה יוצאה ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך זה הוא פני צפון, חמה יוצאה ביום קצר ושוקעת ביום קצר זה הוא פני דרום, תקופת ניסן ותקופת תשרי חמה יוצאה בחצי מזרח ושוקעת בחצי מערב, שנאמר הולך אל דרום וסובב אל צפון, הולך אל דרום ביום וסובב אל צפון בלילה, סובב סובב הולך הרוח אלו פני מזרח ופני מערב, פעמים מהלכתן ופעמים מסבבתן. אמר רב משרשיא ליתנהו להני כללי, דתניא לא יצאה חמה מעולם מקרן מזרחית צפונית ושקעה בקרן מערבית צפונית, ולא יצאה חמה מקרן מזרחית דרומית ושקעה בקרן מערבית דרומית. (עירובין נו א)
מי כתיב אור בקר, וכאור בקר כתיב, והכי קאמר וכאור בקר בעולם זה כעין זריחת שמש לצדיקים לעולם הבא. (פסחים ב א)
תא שמע עגלה בצפון ועקרב בדרום וכל הישוב כולו אינו יושב אלא בין עגלה לעקרב, וכל הישוב כולו אינו הוה אלא שעה אחת ביום, שאין חמה נכנסת לישוב אלא שעה אחת ביום, תדע שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב, חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם... חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע, וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע, א"ר ונראין דבריהן מדברינו, שביום מעינות צוננין ובלילה רותחין. תניא ר' נתן אומר בימות החמה חמה מהלכת בגובה של רקיע לפיכך כל העולם כולו רותח ומעינות צוננין, בימות הגשמים חמה מהלכת בשיפולי רקיע, לפיכך כל העולם כולו צונן ומעינות רותחין.
תנו רבנן בארבעה שבילין חמה מהלכת, ניסן אייר וסיון מהלכת בהרים כדי לפשר את השלגין, תמוז אב ואלול מהלכת בישוב כדי לבשל את הפירות, תשרי מרחשון וכסליו מהלכת בימים כדי ליבש את הנהרות, טבת שבט ואדר מהלכת במדבר שלא ליבש את הזרעים. (שם צד א)
...ואומרין לו, אמור כיצד ראית את הלבנה, לפני החמה או לאחר החמה, לצפונה או לדרומה... אמר אביי פגימתה לפני החמה או לאחר החמה, אם אמר לפני החמה לא אמר כלום, דא"ר יוחנן מאי דכתיב המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו, מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה ולא פגימתה של קשת, פגימתה של לבנה דחלשה דעתה... (ראש השנה כג ב)
דא"ר לוי מפני מה אין קולו של אדם נשמע ביום כדרך שנשמע בלילה, מפני גלגל חמה שמנסר ברקיע כחרש המנסר בארזים... תנו רבנן אלמלא גלגל חמה נשמע קול המונה של רומי, ואלמלא קול המונה של רומי נשמע קול גלגל חמה. תנו רבנן שלש קולות הולכין מסוף העולם ועד סופו, ואלו הן קול גלגל חמה, וקול המונה של רומי, וקול נשמה בשעה שיוצאה מן הגוף, ויש אומרים אף לידה... (יומא כ ב)
והתניא רבי אומר אינו דומה תימור של לבנה לתימור של חמה, תימור של לבנה מתמר ועולה כמקל, תימור של חמה מפציע לכאן ולכאן... אמר רב פפא שמע מינה יומא דעיבא כוליה שמשא (אפילו במקום צל, שהחמה בוקעת בכל מקום ואינה יוצאת דרך חלון כנגד חלונות שהעבים עומדים בפניה והוא מתפשטת עליה ובוקעת בכל פיסוק שבהן)... אמר רב נחמן זוהמא דשימשא (חום של יום המעונן) קשי משימשא, וסימניך דנא דחלא (כשאתה נוקב נקב קטן יוצא שם ריח חזק מאד), שברירי שמשא (סנורים, שמש הנוקבת בכח דרך נקב העבים קטנים) קשו משימשא, וסימניך דילפא. (שם כח ב)
אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו, שנאמר וזרח השמש ובא השמש, עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי... (שם לח ב)
סוכה... ושחמתה מרובה מצלתה פסולה. (סוכה ב א)
תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן, שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו, ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון... (שם כח א)
תנו רבנן בזמן שהחמה לוקה סימן רע לכל העולם כולו, משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם, כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך. תניא רבי מאיר אומר כל זמן שמאורות לוקין סימן רע לשונאיהם של ישראל מפני שמלומדין במכותיהן, משל לסופר שבא לבית הספר ורצועה בידו, מי דואג, מי שרגיל ללקות בכל יום ויום הוא דואג. תנו רבנן בזמן שהחמה לוקה סימן רע לעובדי כוכבים, לבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל, מפני שישראל מונין ללבנה ועובדי כוכבים לחמה. לוקה במזרח סימן רע ליושבי מזרח, במערב סימן רע ליושבי מערב, באמצע הרקיע סימן רע לכל העולם כולו. פניו דומין לדם חרב בא לעולם, לשק חיצי רעב באין לעולם, לזו ולזו חרב וחיצי רעב באין לעולם. לקה בכניסתו פורענות שוהה לבא, ביציאתו ממהרת לבא, ויש אומרים חילוף הדברים... ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתיראין מכל אלו, שנאמר כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה, עובדי כוכבים יחתו ואין ישראל יחתו.
תנו רבנן בשביל ארבע דברים חמה לוקה, על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה, ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה, ועל משכב זכור, ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד. ובשביל ארבעה דברים מאורות לוקין, על כותבי פלסתר, ועל מעידי עדות שקר, ועל מגדלי בהמה דקה בארץ ישראל, ועל קוצצי אילנות טובות. (שם כט א)
שימשא דבתר מיטרא כדתרי מטרי, למעוטי גילהי דליליא ושמשא דביני קרחי. (תענית ג ב)
ואמר רבי יצחק שמש בשבת צדקה לעניים, שנאמר וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא. (שם ח ב)
...נתעטף ועמד בתפלה ואמר לפניו, רבונו של עולם, הודע שיש לך אהובים בעולמך, מיד נתפזרו העבים וזרחה החמה, באותה שעה אמר לו האדון אילו לא נקדרה החמה היה לי פתחון פה עליך שאוציא ממך מעותיי. תנא לא נקדימון שמו אלא בוני שמו, ולמה נקרא שמו נקדימון שנקדרה חמה בעבורו. תנו רבנן שלשה נקדמה להם חמה בעבורן משה ויהושע ונקדימון בן גוריון... אלא משה מנלן, אמר רבי אלעזר אתיא אחל אחל כתיב הכא אחל תת פחדך וכתיב התם אחל גדלך... רבי יוחנן אמר אתיא מגופיה דקרא, אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך, אימתי רגזו וחלו מפניך בשעה שנקדמה לו חמה למשה. (שם כ א)
רבי אליעזר הגדול אומר מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה לפי שאינן יבשין. (שם לא א)
שמש צדקה ומרפא, אמר אביי שמע מינה חרגא דיומא מסי (זיהרא דשמשא). ופליגא דר"ש בן לקיש, דאמר אין גיהנם לעולם הבא, אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה, צדיקים מתרפאין בה ורשעים נידונין בה, שנאמר וזרחה לכם יראי שמי שמש וגו', ולא עוד אלא שמתעדנין בה, שנאמר ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק, והרשעים נידונין בה, שנאמר הנה יום בא בוער כתנור וגו'. (נדרים ח ב)
דרש רבא ואמרי לה אמר ר' יצחק מאי דכתיב שמש ירח עמד זבולה, שמש וירח בזבול מאי בעיין, והרי ברקיע קביעי, מלמד שעלו שמש וירח מרקיע לזבול, ואמרו לפניו, רבונו של עולם אם אתה עושה דין לבן עמרם אנו מאירים ואם לאו אין אנו מאירין. באותה שעה ירה בהן חיצים וחניתות אמר להם בכל יום ויום משתחוים לכם ואתם מאירים, בכבודי לא מחיתם בכבוד בשר ודם מחיתם, ובכל יום ויום יורין בהן חיצין וחניתות ומאירים, שנאמר לאור חציך יהלכו. (שם לט ב)
אמר אביי אמרה לי אם לשימשא בת יומא (חולי שאחזו מחמת חום בו ביום), כוזא דמיא (ישתה). (גיטין סז ב)
תניא ר"א אומר עולם לאכסדרא הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת, וכיון שהגיעה חמה אצל קרן מערבית צפונית נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע. ורבי יהושע אומר עולם לקובה הוא דומה ורוח צפונית מסובבת, וכיון שחמה מגעת לקרן מערבית צפונית מקפת וחוזרת אחורי כיפה, שנאמר הולך אל דרום וסובב אל צפון וגו'... אלו פני מזרח ופני מערב שפעמים מסבבתן ופעמים מהלכתן. (בבא בתרא כה ב)
כיוצא בדבר אתה אומר ונתתה מהודך עליו ולא כל הודך, זקנים שבאותו הדור אמרו פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה, אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה. (שם עה א)
אמר רב פפא מדקתני לבנה שמע מינה האי שמשא סומקתי היא, תדע דקא סמקא צפרא ופניא, והאי דלא קא חזינן כוליה יומא נהורין הוא דלא ברי, (מאור עינינו אינו ברור כל כך). מיתיבי ומראהו עמוק מן העור, כמראה חמה עמוקה מן הצל, והתם לבן הוא, כמראה חמה ולא כמראה חמה, כמראה חמה דעמוקה מן הצל, ולא כמראה חמה דאילו התם לבן והכא אדום. ולמאי דסליק דעתין מעיקרא הא קא סמקא צפרא ופניא, בצפרא דחלפא אבי וורדי דגן עדן, בפניא דחלפא אפתחא דגיהנם, ואיכא דאמרי איפכא. (שם פד א)
תנו רבנן אין לו דמים אם זרחה השמש עליו, וכי השמש עליו בלבד זרחה, אלא אם ברור לך הדבר כשמש שאין לו שלום עמך הרגהו ואם לאו אל תהרגהו, תניא אידך אם זרחה השמש עליו דמים לו, וכי השמש עליו בלבד זרחה, אלא אם ברור לך כשמש שיש לו שלום עמך אל תהרגהו ואם לאו הרגהו... (סנהדרין עב א)
א"ר אבהו א"ר יוחנן בכל אם יאמר לך נביא עבור על דברי תורה שמע לו חוץ מעבודת כוכבים, שאפילו מעמיד לך חמה באמצע הרקיע אל תשמע לו... תניא א"ר עקיבא חס ושלום שהקב"ה מעמיד חמה לעוברי רצונו... (שם צ א)
א"ל אנטונינוס לרבי מפני מה חמה יוצאה במזרח ושוקעת במערב, א"ל אי הוה איפכא נמי הכי הוה אמרת לי, א"ל הכי קאמינא לך מפני מה שוקעת במערב, א"ל כדי ליתן שלום לקונה, שנאמר וצבא השמים לך משתחוים. א"ל ותיתי עד פלגא דרקיע ותתן שלמא ותיעול, משום פועלים ומשום עובדי דרכים, (שלא היו יודעים מתי מחשיך). (שם צא ב)
...שבשעה שהגלה נבוכדנצר הרשע את ישראל היו בהן בחורים שהיו מגנין את החמה ביופין... (שם צב ב)
וילן שם כי בא השמש, בתר דצלי בעי למיהדר, אמר הקב"ה צדיק זה בא לבית מלוני יפטר בלא לינה, מיד בא השמש, והיינו דכתיב ויזרח לו השמש, וכי לו בלבד זרחה והלא לכל העולם כולו זרחה, אלא א"ר יצחק שמש שבא בעבורו זרחה בעבורו. (שם צה ב)
...נענה ר' יהושע ואמר טוב אתה לישראל יותר מגלגל חמה, שגלגל חמה בעולם הזה ורבי בעולם הזה ובעולם הבא. (שם קא א)
...מיד כל אחד ואחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקב"ה מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא, שנאמר ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו... דבר אחר מה דגים שבים כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים, כך בני אדם כיון שקדרה עליה חמה מיד מתים. (ע"ז ג א וב)
תנו רבנן לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר, אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפלה, כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים... תנו רבנן יום שנברא בו אדם הראשון כיון ששקעה עליו חמה אמר אוי לי שבשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי, ויחזור עולם לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים היה יושב בתענית ובוכה כל הלילה, וחוה בוכה כנגדו, כיון שעלה עמוד השחר אמר מנהגו של עולם הוא, עמד והקריב שור שקרניו קודמין לפרסותיו, שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס. (שם ח א)
עיר החרס יאמר לאחת, מאי עיר החרס יאמר לאחת, כדמתרגם רב יוסף קרתא דבית שמש דעתיד למיחרב איתאמר דהיא חדא מנהון, וממאי דעיר החרס לישנא דשימשא היא, דכתיב האומר לחרס ולא יזרח. (מנחות קי א)
רבי שמעון בן פזי רמי, כתיב ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים, וכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן, אמרה ירח לפני הקב"ה רבונו של עולם אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד, אמר לה לכי ומעטי את עצמך. אמרה לפניו רבונו של עולם הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי, אמר לה לכי ומשול ביום ובלילה, אמרה ליה מאי רבותיה, דשרגא בטיהרא (נר ביום) מאי אהני, אמר לה זיל לימני בך ישראל ימים ושנים, אמרה ליה יומא נמי אי אפשר דלא מנו ביה תקופותא (נמנין לחמה ועל התקופות מעברין את השנה), דכתיב והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים... חזייה דלא קא מיתבא דעתה, אמר הקב"ה הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח, והיינו דאמר ר"ש בן לקיש מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו לה', אמר הקב"ה שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח. (חולין ס ב)
אמר להן מן השמים לארץ רחוק או ממזרח למערב, אמרו לו ממזרח למערב, תדע שהרי חמה במזרח הכל מסתכלין בה, חמה באמצע רקיע אין הכל מסתכלין בה. וחכמים אומרים זה וזה כאחד שוין... ואלא חמה באמצע רקיע מאי טעמא אין הכל מסתכלין בה, משום דקאי להדיא ולא כסי ליה מידי. (תמיד לב א)
שלש מאות וששים וחמש חלונות ברא הקב"ה שישתמש בהן העולם, מאה ושמונים ושתים במזרח ומאה ושמונים ושתים במערב, ואחד באמצעו של רקיע שממנו יצא מתחילת מעשה בראשית. מה שהחמה מהלכת לשלשים יום הלבנה מהלכת לב' ימים ומחצה, מה שחמה מהלכת בשנים חדשים הלבנה מהלכת לחמשה ימים, מה שחמה מהלכת לג' חדשים הלבנה מהלכת לז' ימים ומחצה... מה שחמה מהלכת לשנים עשר חדש הלבנה מהלכת לשלשים יום, א"ר יונה לית כאן שיעורא אלא אפילו פרא מיכן. (ראש השנה יב ב)
...והיה ר' אליעזר יושב ודורש ופניו מאירות כאור החמה וקרנותיו יוצאות כקרנותיו של משה, ואין אדם יודע אם יום ואם לילה... (פרק ב)
ברביעי חיבר שני מאורות הגדולים לא זה גדול מזה ולא זה גדול מזה, ושוין בגבהם ובתארן ובאורן, שנאמר (בראשית א') ויעש אלקים את שני המאורות וגו', נכנס תחרות ביניהם, זה אומר לזה אני גדול ממך וזה אומר לזה אני גדול ממך, ולא היה שלום ביניהם, מה עשה הקב"ה הגדיל את האחד והקטין את האחד, שנאמר (שם) את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים. כל הכוכבים משרתים לשבעה כוכבים של שעות ושמן כל"ש צמח"ן כוכב לבנה שבתאי צדק מאדים חמה נוגה, והם משרתים לשבעה ימי השבוע, יום א' כוכב חמה... השר המתחיל בראש חודש חמה הוא השר המשלים בסוף חודש חמה הוא הפותח והוא הסוגר. מחזור גדול של חמה שמונה ועשרים שנה, ושבעה מחזורים הקטנים יש בו מד' ד' שנים. חשבון ימות החמה שס"ה ימים ורביע יום. תקופת שנת החמה ארבע מתשעים ואחד יום ושבע שעות ומחצה...
ובשלש מאות וששים וששה מעלות החמה עולה ויורדת קפ"ג עולה ברוח מזרח וקפ"ג יורדת ברוח מערב כנגד ימות שנות החמה, ובג' מאות וששים וששה חלונות החמה יצא ונכנס במזרח, צ"א יום בקרן דרומית, צ"א יום בקרן צפונית, וחלון אחד באמצע ושמו חלון נוגה, בתקופת תשרי מתחיל מחלון נוגה והולך וסובב לקרן דרומית חלון אחר חלון עד שהוא מגיע לחלון שבתאי, בתקופת טבת מתחיל מחלון שבתאי והולך וסובב וחוזר לאחוריו חלון אחר חלון עד שהוא מגיע לחלון תעלומה שבו האור יוצא, שנאמר (איוב ל') ותעלומה יוצא אור. בתקופת ניסן מתחיל מחלון תעלומה שבו האור יוצא והולך אל קרן צפונית חלון אחר חלון עד שהוא מגיע לחלון נעמן. בתקופת תמוז מתחיל מחלון נעמן והולך וסובב וחוזר לאחוריו חלון אחר חלון עד שהוא מגיע לחלון חדר שבו רוח סופה יוצא, שנאמר (איוב ל"ז) מן החדר תבא סופה וממזרים קרה. באלו שבמזרח היה יוצא, כנגדו במערב הוא נכנס, והשכינה לעולם במערב, ונכנס ומשתחוה לפני הקב"ה ואומר לפניו רבון כל העולמים עשיתי ככל אשר צויתני.
וחלון אחד יש באמצע הרקיע ושמו מזרים, ואינו יוצא ונכנס בו אלא פעם אחת של מחזור הגדול שבו יוצא ביום שנברא. בלילה במערב החמה בתקופת תשרי וטבת הולך וסובב לקרן דרומית ולמימי אוקיאנוס בין קצות השמים לבין קצות הארץ שוקעת שהלילה גדול והדרך גדול, עד שהוא מגיע לחלון שבמזרח לחלון שהוא רוצה לצאת בו בלילה במערב החמה בתקופת ניסן ותמוז הולך וסובב לקרן צפונית למימי אוקיאנוס שבין קצות השמים לבין קצות הארץ שהלילה קצר והדרך קצרה עד שהוא מגיע לחלונות שבמזרח שהוא רוצה לצאת בו, שנאמר (קהלת א') הולך אל דרום וסובב אל צפון, הולך אל דרום בתקופת תשרי ובתקופת טבת, וסובב אל צפון בתקופת ניסן ותקופת תמוז. סובב סובב ששה חדשים בקרן דרומית וששה חדשים בקרן צפונית, ועל סביבותיו שב הרוח לחלון שבמזרח שב הרוח.
החמה שלש אותיות של שם כתובים בלבו, והמלאכים מנהיגים אותו בלילה, אלו שמנהיגים אותו בלילה אין מנהיגים אותו ביום. החמה רוכב במרכבה ועולה מעוטר כחתן וישיש כגבור שנאמר (תהלים י"ט) והוא כחתן יוצא מחפתו החמה קרנותיו ופניו המביטות למטה לארץ של אש וקרנותיו ופניו המביטות למעלה של ברד, ואלולי הברד שהוא מכבה פניו של אש היה העולם נבער באש, שנאמר (שם) ואין נסתר מחמתו. ובחורף הופך את פניו של מטה למעלה ואלולי האש שהוא מחמם את הברד לא היה העולם יכול לעמוד מפני הקרח, שנאמר (שם קמ"ז) לפני קרתו מי יעמוד, ואלו הן קצות דרכיו של חמה. (פרק ו)
...כל הכוכבים והמזלות ושני המאורות נבראו בתחלת ליל רביעי ולא קדם זה לזה אלא שתי ידות שעות, לפיכך כל מעשה חמה במתינות וכל מעשה לבנה בזריזות, מה שהחמה מהלכת כל ימות השנה מהלכת הלבנה ליום א', וכל שהחמה מהלכת כל ימות השנה הלבנה מהלכת לשלשים יום... עשרה ימים וכ"א שעות ור"ד חלקים יתרון ימות החמה על ימות הלבנה, והעיבור נכנס להשוות ימות שנות החמה עם ימות שנות הלבנה. והחמה והלבנה מתחילין מראש חודש ניסן, החמה מהלכת לפניה בתקופתה וטלה מתחיל לשרת לפניו ביום וכל המזלות משרתים אחריו כדרכן והלבנה מהלכת לאחריה...
ובשעה ששלהבת לבנה מגעת לחמה ביום במעלת ששים עובר בתוכו ומכבה את אורו, ובשעה ששלהבת החמה מגעת ללבנה בלילה במעלות ארבעים עובר בתוכו ומכבה את אורו. ר' נהוראי אומר גזרת מלך במלה מפורסמת היא בשעה שישראל חוטאין ואינן מעברין את השנה כראוי בשעה ששלהבת חמה מגעת ללבנה בלילה מעלות ארבעים הקב"ה מכהה את הלבנה וגונז אחד מן הסנהדרין. וכשישראל עושין רצונו של הקב"ה עושה ברחמיו הרבים ומכהה את החמה ושולח את רוגזו על עובדי גלולים... (פרק ז וראה שם עוד)
בעשרים ושמונה באלול נבראו חמה ולבנה, ומנין שהוא שנים וחדשים וימים ולילות שעות וקצים ותקופות ומחזורות ועיבורין היו לפני הקב"ה והיה מעבר את השנה, ואחר כך מסרן לאדם הראשון בגן עדן... (פרק ח)
מה המלך פניו מאירות כאור החמה, כך החתן פניו מאירות כאור החמה, שנאמר (תהלים י"ט) והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'. (סוף פרק טז)
ר' ינאי אומר כל צבאות השמים עוברין ומתחדשין בכל יום, תדע לך שהוא כן כשהשמש נוטה לבא במערב ורוחץ במימי אוקיינוס כאדם שהוא מכבה נרו בתוך המים כך מימי אוקיינוס מכבין שלהבותיו של שמש ואין נוגה לו, ואין שלהבת שלו כל הלילה עד שיבא למזרח, וכשיבא למזרח רוחץ בנהר אש כאדם שהוא מדליק נרו בתוך האש ומדליק לנרותיו ולובש שלהבותיו ועלה להאיר על הארץ ומחדש בכל יום מעשה בראשית... (פרק נא)
...אלא את השמים, לרבות חמה ולבנה ומזלות, ואת הארץ, לרבות אילנות ודשאין וגן עדן. (בראשית א יט)
א"ר יוחנן לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, אם כן למה נבראה לבנה, למועדים, כדי לקדש בחשבונה ראשי חדשים ושנים. רבי שילה דכפר חמרתא בשם רבי יוחנן אמר אף על פי שעשה ירח למועדים שמש ידע מבואו, משמש ידע מבואו, אין מונין ללבנה אלא משתשקע החמה... ר' ברכיה בשם ר' סימון אמר שניהם נבראו להאיר, שנאמר והיו למאורות ויתן אותם אלקים ברקיע השמים. (שם ו א)
ר' לוי בשם ר' יוסי בר אלעאי אמר דרך ארץ הוא שיהא הגדול מונה לגדול והקטן מונה לקטן, עשו מונה לחמה שהיא גדולה, ויעקב מונה ללבנה שהיא קטנה. אר"נ והוא סימן טב, עשו מונה לחמה שהיא גדולה, מה חמה הזאת שולטת ביום ואינה שולטת בלילה, כך עשו יש לו חלק בעולם הזה ואין לו חלק בעולם הבא, יעקב מונה ללבנה שהיא קטנה, מה הלבנה הזו שולטת בלילה וביום כך יעקב יש לו חלק בעולם הזה ובעולם הבא... (שם שם ה)
היכן גלגל החמה ולבנה נתונים, ברקיע השני, שנאמר ויתן אותם אלקים ברקיע השמים, ר' פנחס בשם ר' אבהו אמר מקרא מלא הוא ואנשי כנסת הגדולה פירשו אותו, (נחמיה ט') אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם וגו', והיכן הוא כל צבאם נתונים, ברקיע שהוא למעלה מן השמים... גלגל חמה יש לו נרתיק, שנאמר (תהלים י"ט) לשמש שם אהל בהם, ובריכה של מים לפניו, בשעה שהוא יוצא הקב"ה מתיש כחו במים שלא יצא וישרוף את העולם. אבל לעתיד לבא הקב"ה מערטלו מנרתיק ומלהט בו את הרשעים, שנאמר (מלאכי ג') וליהט אותם היום הבא. (שם שם ט)
ויתן אותם אלקים ברקיע השמים, כיצד גלגל חמה ולבנה שקועים ברקיע, ר' יהודה בר אלעאי אמר מאחורי הכיפה ולמעלה. א"ר יוחנן נראין דברי ר"י בר אלעאי דהוא אמר מאחורי הכיפה ולמעלן בימות החמה שכל העולם כולו רותח ומעיינות צוננין, ומלהון דרבנן דאמרין מאחורי הכיפה ולמטה בימות הגשמים, שכל העולם כולו צונן ומעיינות פושרין. אמר רשב"י אין אנו יודעין אם פורחין הן באויר ואם שפין ברקיע ואם מהלכין הן כדרכן, הדבר קשה מאד ואי אפשר לבריות לעמוד עליו. (שם שם יג)
...דאמר רשב"י ספר משנה תורה היה סיגנון ליהושע, בשעה שנגלה עליו הקב"ה מצאו יושב וספר משנה תורה בידו, אמר לו חזק יהושע אמץ יהושע לא ימוש ספר התורה הזה וגו'. נטלו והראה אותו לגלגל חמה, אמר לו כשם שלא דוממתי מזה אף אתה דום מלפני, מיד וידם השמש וירח עמד. אמר ר' יצחק א"ל עבדא בישא לאו זביניה דאבא את, לא כך ראה אותך אבא בחלום (בראשית ל"ז) והנה השמש והירח וגו', מיד וידום השמש וגו'. (שם שם יד)
...כך עד שלא חטא אדם הראשון היו המזלות מהלכין דרך קצרה ובמהירות, משחטא סיבבן דרך ארוכה ובמתינות, יש מזל שגומר הלוכו בי"ב חדש כגון כוכב חמה... (שם י ד)
אמר רשב"ג כל מי שהוא רוצה לידע שימות החמה יתירים על ימות הלבנה י"א יום יסרוט לו סריטה בכותל בתקופת תמוז, ולשנה הבאה באותו הזמן אין השמש מגעת לשם עד י"א יום... (שם לג יא)
...כך לפי שהיו סדומיים מהם עובדים לחמה ומהם עובדים ללבנה, אמר הקב"ה אם אני רודה אותן ביום עכשיו הם אומרים אילו היתה לבנה שם היתה מתקיימת עלינו... אלא אנקם מהם ט"ז בניסן בשעה שחמה ולבנה עומדת ברקיע, הדא הוא דכתיב השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה וגו'. (שם נ כב)
במנחה צריך אדם לומר יהי רצון מלפניך ה' אלקי שכשם שזיכתני לראות חמה בזריחתה כך תזכני לראותה בשקיעתה. (שם סח יא)
כי בא השמש, רבנן אמרי כיבה השמש, מלמד שהשקיע הקב"ה גלגל חמה שלא בעונתה בשביל לדבר עם יעקב אבינו בצינעה... ר' פנחס בשם ר' חנין דציפורין אמר שמע קולן של מלאכי השרת אומרים בא השמש בא השמש, אתא שמשא אתא שמשא. בשעה שאמר יוסף (בראשית ל"ז) והנה השמש והירח, אמר יעקב מי גילה לו ששמי שמש. אותן שתי שעות שהשקיע לו הקב"ה חמה בצאתו מבית אביו אימתי החזירן, בחזירתו לבית אביו, הדא הוא דכתיב (שם ל"ב) ויזרח לו השמש. א"ל הקב"ה אתה סימן לבניך, מה אתה בצאתך השקעתי חמה ובחזירתך החזרתי לך גלגל חמה, כך בניך, בצאתם (ירמיה ט"ו) אומללה יולדת השבעה וגו', ובחזירתן (מלאכי ג') וזרחה לכם יראי שמי וגו'. (שם שם יב)
ויזרח לו השמש וגו', א"ר ברכיה ולמי לא זרחה השמש, אלא לו לרפואתו אבל לאחרים אורה. ר' הונא בשם ר' אחא אמר כך היתה השמש מרפא ביעקב אבינו ומלהטת בעשו ובאלופיו, א"ל הקב"ה את סימן לבניך... כך בניך תהא השמש מרפא בהן ומלהטת בעכו"ם, מרפא בהן (מלאכי ג') וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה, מלהטת בעכו"ם (שם) הנה היום בא בוער כתנור וגו'. (שם עח ח)
...אלא מוצאין אנו עשרה דברים עתיד הקב"ה לחדש לעתיד לבא, הראשונה שהוא עתיד להאיר לעולם, שנאמר (ישעיה ס') לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם וגו', וכי יכול אדם להביט בהקב"ה, אלא מה הקב"ה עושה לשמש מאיר מ"ט חלקי אור, שנאמר (שם ל') והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים, ואפילו אדם חולה הקב"ה גוזר לשמש ומרפאו, שנאמר (מלאכי ג') וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפה בכנפיה. (שמות טו כא)
...אחר כך מה דוד אומר, (תהלים ק"ד) עשה ירח למועדים, שס"ה חלונות ברא הקב"ה ברקיע קפ"ג במזרח קפ"ב במערב, מהן ברא לשמש ומהן ברא ללבנה שיהא העולם שט אחריו והוא מהלך כולן, חוץ מי"א חלונות שאין הלבנה נכנסת לאחד מהן, כגון אפרכוס ודוכוס שהיו נוטלין דונטיבה, אפרכוס נוטל לפי כבודו ודוכוס לפי כבודו, כך השמש נקרא גדול והלבנה נקראת קטן, לכך השמש נקרא גדול שהוא גדול על הלבנה י"א יום... שכל השנה מונה לחמה לשני עולם ולשני של בני אדם והוא שיודע קצו של כל אדם ואדם כמה שנים ראה השמש... (שם שם כב)
(מה יתרון לאדם בעמלו)... א"ר יודן תחת השמש אין לו למעלה מן השמש יש לו, ר' לוי ורבנן, ר' לוי אומר כל מה שהבריות מגדלין במצות ובמעשים טובים דיין שהקב"ה מזריח להם השמש, שנאמר וזרח השמש ובא השמש, ורבנין אמרין כל מה שהצדיקים מגדלין במצות ובמעשים טובים בעולם הזה דיין שהקב"ה מחדש פניהם כגלגל חמה, שנאמר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. (ויקרא כח א)
ר' אבינא אמר הגלגל הזה של חמה אחד ממשמשי הוא, ובשעה שיוצא לעולם אין כל בריה יכולה ליזון עיניו ממנו, הדא הוא דכתיב נהר דינור נגד ונפק מן קדמוהי, ולאורך אני צריך... אמר רב בשעה שגלגל חמה ולבנה נכנסין ליטול רשות מלפני הקב"ה עיניהם כהות מזיו השכינה ומבקשין לצאת להאיר לעולם ואינן רואין כלום, ומה הקב"ה עושה להם מורה לפניהם חצים ומהלכים לאורם, הדא הוא דכתיב, שמש ירח עמד זבולה לאור חציך יהלכו לנוגה ברק חניתך... ר' הושעיא בריה דר' שמלאי דקיסרין בשם ר' יצחק בן זעירא לעולם אין גלגל חמה שוקע עד שהוא נעשה כמין חרדל של דם, מאי טעמא והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגבור לרוץ אורח, ואין אורח אלא של נשים, כד"א חדל להיות לשרה אורח כנשים. א"ר לוי בכל יום ויום הקב"ה יושב בדין על גלגל חמה ולבנה שאין מבקשים לצאת להאיר לעולם, מה הם אומרים, הבריות מקטרגין לנו, הבריות משתחוים לנו. אמר רבי יוסטא בר שונם מה הקב"ה עושה להם, יושב עליהם בדין ויוצאין ומאירין לעולם בעל כרחן, הדא הוא דכתיב בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר... (שם לא ז)
מרכבו ארגמן זה השמש שהוא נתון למעלה והוא רוכב במרכבה ומאיר לעולם, כמד"ת (תהלים י"ט) והוא כחתן יוצא מחופתו וגו', ומכח השמש הגשמים יורדים ומכח השמש הארץ מעלה פירות, ולכך קראו ארגמן שיצרו הקב"ה לארוג מן לבריות... (במדבר יב ד)
...אמרו ישראל שלח אורך ואמתך המה ינחוני (תהלים מ"ג), גדול אורו של הקב"ה, החמה והלבנה מאירים לעולם, ומהיכן הן מאירים, מזיקוקי אור של מעלה הן חוטפין, שנאמר (חבקוק ג') לאור חציך יהלכו לנוגה ברק חניתך. גדול האור של מעלן שלא ניתן ממנו לכל הבריות אלא אחד ממאה, שנאמר (דניאל ב') ידע מה בחשוכה, לפיכך עשיתי חמה ולבנה שיאירו לפני, שנאמר (בראשית א') ויתן אותם אלקים ברקיע השמים להאיר. (שם טו ו)
...אמר לפניו, רבונו של עולם למה לא משלת את בניך בחמה ובלבנה שהם גדולים מכוכבים, אמר לו הקב"ה חייך חמה ולבנה יש להם בושה לעתיד לבא, מנין דכתיב (ישעיה כ"ד) וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו', אבל הכוכבים אין להם בושה לעולם, מנין שכן כתיב (יואל ב') וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני ה' אלקיכם ואין עוד וגו'. (דברים א יג)
כך גזר הקב"ה על השמש ועל הירח שיהיו מקלסין אותו, שנאמר (תהלים קי"ג) ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה', מהלל כתיב, עמד יהושע תלמידו ושיתקן, שנאמר (יהושע י') שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון. (קהלת ג יז)
עד אשר לא תחשך השמש, זה קלסתר פנים. (שם יב ב)
החמה הזו שעה אחת נכנסת לישוב ואין בריה בעולם שאינו רואה אותה על ראשו, ואינה נראית בשמים אלא מלא הזרת שהשמים גבוהים, וכשהחמה עולה היא רחבה וכן כשהיא שוקעת, אבל כשהיא ממצעת בכפת הרקיע אתה רואה אותה מלא הזרת מפני גובהו של שמים, ולא תאמר על החמה שהיא עודפת על הישוב. (בראשית ה)
...כל בריותיו של הקב"ה לוין זה מזה... האור לוה מן השמש והשמש לוה מן האור, שנאמר (חבקוק ג') שמש ירח עמד זבולה... (משפטים יב)
א"ר יהודה בר' אלעזר היום הזה נתון בתוך תיקו, ומנין שכן כתיב לשמש שם אהל בהם (תהלים י"ט), ובתקופת תמוז יוצא מתוך תיקו לבשל את הפירות, ואין העולם יכול לעמוד בו למה שאורו קשה. (תצוה ח)
רבי לוי בשם רבי מנסיא אמר תפוח עקבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה, ואל תתמה, בנוהג שבעולם אדם עושה שני דסקרין אחת לו ואחת לבן ביתו, של מי הוא עושה נאה, לא שלו, כך אדם הראשון נברא לתשמישו של הקב"ה, וגלגל חמה נברא לתשמישן של בריות, לא כל שכן שיהא תפוח עקבו של אדם מכהה גלגל חמה... (אחרי ב)
...כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים (מלאכי א'), משעה שהשמש זורח עד שעה שהוא שוקע אין קלוסו של הקב"ה פוסק מפיו, שנאמר ממזרח שמש ועד מבואו, וכן את מוצא בשעה שעמד יהושע ועשה מלחמה בגבעון מה כתיב שם, אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' את האמורי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וגו' (יהושע י') בקש יהושע לשתק את החמה, א"ל שמש בגבעון דום, לא אמר עמוד אלא דום, למה אמר לו דום, שכל זמן שהוא מקלס יש בו כח להלך, דמם עמד, לכך אמר לו יהושע שיעמוד, שנאמר שמש בגבעון דום. א"ל השמש ליהושע יהושע וכי יש קטן אומר לגדול ממנו דום, אני נבראתי ברביעי ובני אדם נבראו בששי ואתה אומר לי דום. א"ל יהושע בן חורין שהוא קטן ויש לו עבד זקן אינו אומר לו שתוק, ואברהם אבי הקנה לו הקב"ה שמים וארץ, שנאמר (בראשית י"ד) ברוך אברם לא-ל עליון קונה שמים וארץ, ולא עוד אלא שנשתחוה השמש לפני יוסף, שנאמר (שם ל"ז) והנה השמש והירח וגו', הוי שמש בגבעון דום. א"ל השמש וכי אתה גוזר עלי שאדום, א"ל הן, א"ל וכיון שאני שותק מי יאמר קלוסו של הקב"ה, א"ל דום אתה ואני אומר שירה בעבורך, שנאמר (יהושע י') אז ידבר יהושע לה', ואין אז אלא שירה... (שם ט)
א"ר אדא... ושס"ה מצות לא תעשה כמנין ימות החמה, ובכל יום ויום שהחמה זורחת עד שהיא שוקעת צווחת ואומרת לאדם גוזרני עליך במי שהגיע ימיך ליום הזה אל תעבור בי את העבירה הזאת, ואל תכריע אותך ואת העולם כלו לכף חובה. (תצא ב)
וכן הוא אומר (דברים י"ז) על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת, וכי יש מת שהוא חייב מיתה אחרת, אלא רשע בחייו חשוב כמת, מפני שרואה חמה זורחת ואינו מברך יוצר אור, שוקעת ואינו מברך מעריב ערבים... (ברכה ז)
משה העמיד גלגל חמה, היום הזה אחל תת פחדך וגו' (דברים ב'), ואליהו העמיד גלגל חמה (מ"א י"ח) היום יודע כי אתה אלקים בישראל. (פרשה ד ויקח אליהו)
...היכן צבאו של הקב"ה נתון, הוי אומר בשמי השמים, להודיעך שלא נתן הקב"ה אותו ברקיע ראשון, למה, שאם נתון ברקיע הזו שאנו רואים היה יוצא חמה על תקופתו ושורף את הבריות, אלא נתנו ברקיע שני, את מוצא מן הרקיע ועד רקיע מהלך חמש מאות שנה. ונשתיק יש לו כשם שכתוב לשמש שם אהל בהם (תהלים י"ט), והוא ניתן בתוך נשתיקו, והוא יוצא מהלך אלף וחמש מאות שנה עד שהוא מתיש את כחו ואינו מזיק לבריות, אבל לעתיד לבא מה הקב"ה עושה, גילה השמים הללו, כמה שכתוב (ישעיה ל"ד) ונגולו כספר השמים, ומוציאו מתוך נשתיקו והוא יוצא על תקופתו ופורע מן הרשעים... באותה שעה הקב"ה עושה סוכה לצדיקים ומשמרים אותם לתוכה, שנאמר (תהלים כ"ז) כי יצפנני בסכה ביום רעה וגו'... (פסקא כט אחריתא דסוכות)
...ולכך היא משולה הגאולה כשחר, שנאמר (ישעיה נ"ח) אז יבקע כשחר אורך, ולמה נמשלה כשחר, שאין לך אפלה גדולה מאותה שעה הסמוכה לבקר, ואם יעלה גלגל חמה באותה שעה כל הבריות נלכדין, אלא עמוד השחר עולה ומאיר לעולם תחלה ואחר כך גלגל חמה עולה ומאיר ואין בריה נלכדת, שנאמר (משלי ד') ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום. (מזמור יח)
ומנין היה יודע משה מתי יום ומתי לילה... דבר אחר כשהוא רואה גלגל חמה בא וכורע היה יודע שהוא לילה, וכשרואה כוכבים והלבנה והמזלות באין ומשתחוין לפני הקב"ה יודע שהוא יום, שנאמר (נחמיה ט') וצבא השמים לך משתחוים.
לשמש שם אהל בהם, רבי פנחס בשם רבי אבא אמר, השמש נתון בתיק, אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כקלע הזה של ספינה השמש מהלך. רבי ברכיה אמר כספינה שהיא באה מאכרמוניא שיש בה שלש מאות וששים וחמשה חבלים כמנין ימות השנה, וכספינה שהיא באה מאלכסנדריאה שיש בה שלש מאות ונ"ד חבלים כמנין ימות הלבנה. אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום חמה ולבנה מכסות עיניהם מאורה של מעלה והן מתעכבות לצאת, מה עושה הקב"ה מאיר לפניהם והן מהלכין לאורו, שנאמר (תהלים פ"ט) ה' באור פניך יהלכון. ר' לוי אומר בכל יום ויום עומדין בדין לפני הקב"ה למה שהן מתביישין לצאת, ואומרים שהבריות משתחוין לנו ומכעיסין להקב"ה, ומה הקב"ה עושה, מאיר בהן חציו והן יוצאין בעל כרחן, שנאמר (צפניה ג') בבקר בבקר יתן לאור לא נעדר... ר' אבהו בשם רבי חנינא אמר הלוכו הוא קלוסו, שנאמר (תהלים קי"ג) ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'... והוא כחתן יוצא מחופתו, מה חתן זה נכנס גבור ויוצא חלוש, כך השמש יוצא גבור ונכנס חלוש מעונותיהם של בריות. דבר אחר מה חתן זה נכנס טהור ויוצא טמא, כך השמש נכנס טהור ויוצא טמא, יכול שהוא עושה אנגריא, תלמוד לומר ישיש כגבור לרוץ אורח, מלמד שהוא עושה שביל בפני עצמו.
אמר ר' יהושע צדקה עשה הקב"ה בעולם שלא נתנו ברקיע הראשון, שאלמלא נתנו ברקיע הראשון לא היה כל בריה תחתיו צל, שנאמר אין נסתר מחמתו, אבל לעתיד לבא מי נסתר מחמתו, מי שהוא עוסק בתורה, מה כתיב אחריו, תורת ה' תמימה משיבת נפש. (מזמור יט)
וכן יהיה השמש נחת רוח ותענוג גדול לצדיקים לימות בן דוד ולעולם הבא, אבל רשעי עמי הארץ יהיו נדונין בה בשמש ויהיו בטלים בה, שנאמר (מלאכי ג') ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלקים לאשר לא עבדו, כי הנה היום בא בוער כתנור וגו'. אבל רשעי עכו"ם נידונין תמיד לדורי דורות... אבל חסידי עמי הארץ אף על פי שלא קראו ולא שנו הואיל והקראו והשנו את בניהם ואין בהם עובדי ע"ז ואין בהם חמס וגזל ואין בהם גילוי עריות ושפיכות דמים והיו מהנהין תלמידי חכמים מנכסיהן, הקב"ה מביא אותם ומושיבן אצל הצדיקים ויהיו נהנים מן השמש שיזרח לצדיקים לימות בן דוד ולעולם הבא, שנאמר (ישעיה י"ט) ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור ברכה בקרב הארץ... (פרק יב)
יום רביעי נטל אש וחתמו וטבעו וקרא שמו שמש, שמשמש את העולם, בו ביום נטל אור וחתמו וטבעו וקראו שמו ירח על שם ירוץ אורח... והיו שניהם שוים ושקולים כאחד, הה"ד ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים (בראשית א' ט"ז) עד שקטרגה הלבנה על החמה, ואמרה לפני הקב"ה רבונו של עולם למה זה בראת עולמך בבי"ת, אמר לה להודיע לכל בריותי שב' שנים כנגד ב' עולמות וב' עדים, אמרה לפניו רבונו של עולם איזה עולם גדול מחבירו העולם הזה או העולם הבא, א"ל העולם הבא גדול מעולם הזה. אמרה לפניו רבונו של עולם מפני מה בראת ב' עולמות עולם הזה ועולם הבא אחד קטן וא' גדול... בראת שמש וירח צריך שיהא אחד גדול מחבירו... (מדרש כונן)
...ומן השמש הזה יכול האדם לידע מה שמו ועל מה נעשה ועל מה נברא, בראשונה להודיע לכל כח גבורתו של הקב"ה, ועוד נברא להאיר ולהבדיל היום מן הלילה, ועוד להבדיל ד' תקופות השנה, ועוד לחום ולהפריא את הדשא והעשבים וכל זרע הארץ ופירות האילנות, ונקרא שמו שמש שהוא משמש את כל העולם כולו. (מדרש תדשא כ)
שאל אנטונינוס את רבינו הקדוש אם יש לאדם דירה שהיא עשר על עשר אמות איך הוא עושה לקבוע את המנורה, אמר לו באמצע הטרקלין, אמר לו ומפני מה לא קבע המקום החמה באמצע הרקיע, אמר לו מפני שלום הבריות, שלא יהא אדם יוצא לדרך ואינו יודע כמה שעות ביום והחיות שוקעות עליו ולסטים באין והורגין אותו, אלא עשה שיהא אדם יוצא בדרך ויודע כמה שעות ביום, ויהא יודע מאיזה מקום יצא ובאיזה מקום לן. ר' יודא אומר תיק עשה הקב"ה לחמה שנאמר לשמש שם אהל בהם, ושוקעת במערב וחוזרת לתיק ועולה מן החלונות למזרח. וחכמים אומרים מחילה עשה לה הקב"ה בארץ ושוקעת במערב וחוזרת למעלה ועולה מן המחילה למזרח (מדרש הלל)
מופת הששי שמש בגבעון דום, שבא יהושע ועשה מלחמת ישראל והגיע ערב שבת וראה בצרתן של ישראל שלא יחללו את השבת עד שראה חכמי הגוים רוגשים במזלות לבא על ישראל, מה עשה פשט את ידו לאור השמש והירח והזכיר עליהם את השם, ועמד כל אחד ואחד במקומו ל"ו שעות עד מוצאי שבת. (בראשית פרק טו, עז)
כתיב עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו, א"ר יוחנן לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, יהי מאורות, מארת כתיב, ואם כן למה נבראת הלבנה, לקדש בה ראשי חדשים וראשי שנים, רבי שילא דכפר תמרתא בשם ר' יוחנן אף על פי כן שמש ידע מבואו, מכאן שאין מונין ללבנה אלא אם כן שקעה החמה... (במדבר פרק לג, תשפו)
ויאמר אל אביו ראשי ראשי, א"ר מנא בקציר אונסא שכיח שכן חמה קופחת על ראשו של אדם...(מלכים ב פרק ד, רכח)
...על כן באורים כבדו ה', באלין פנסייא, רבי אבהו אמר כשני המאורות, הא כיצד, חמה זורחת מברכין עליה, לבנה זורחת מברכין עליה... (ישעיה פרק כד, תכה)
א"ר סימון שמעת מימיך גלגל חמה חולה ואינו יכול לעלות, לבנה חולה ואינה יכולה לעלות, לשמש אין חלאים ולפני יש חלאים. (שם פרק נט, תצז)
לא יהיה לך השמש עוד לאור יומם, אמר רבי שמעון בן יוחאי כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא נצרך אחד מהם לא לאור החמה ביום ולא לאור הלבנה בלילה אלא העבים מאירים היו יודעים ששקעה החמה, הלבינו היו יודעים שזרחה החמה. (שם פרק ס, תקב)
רבי ינאי אומר כל צבאות השמים עוברים ומתחדשים בכל יום, ומה הם צבאות השמים הירח וכוכבים ומזלות, תדע לך שהוא כן, בא וראה כשהשמש באה ונוטה למערב הוא רוחץ במי אוקינוס ונרותיו מתכבין כאדם שהוא מכבה את האש בתוך המים, כך מימי אוקינוס מכבין שלהבת של שמש ואין נוגה לו כל הלילה, עד שיבא במזרח ורוחץ בנהר של אש הנקרא נהר דינור, כאדם שהוא מדליק את נרו מתוך האש, כך השמש מדליק נרותיו ולובש בלהבותיו והולך להאיר על הארץ, וכן הירח וכוכבים, ולעתיד לבא הקב"ה מחדש אותם ומוסיף על אורם שבעתים. (שם פרק סו תקיג)
...אמר הקב"ה כל הרעש הזה שאני מביא לעולם כדי לקדש שמי... העו"א מכעיסים אותי זה אומר לכוכבים אני עובד, וזה אומר לשמש ולירח אני עובד, לפיכך אני מרעיש אותם שמכעיסין אותי בהם, לפיכך אף הם לוקים עמהם, שנאמר השמש יהפך לחשך והירח לדם. (יואל פרק ג, תקלו)
דבר אחר מה חמה ולבנה בפרהסיא, כך שכשיגלה מלכות משיח היא באה בפרהסיא. (שיר השירים פרק ו, תתקצג)
וזרח השמש, אמר רבי אבא בר כהנא אין אנו יודעים שזרח השמש ובא השמש, ואל מקומו שואף כיצד הגלגל הזה מהלך ברקיע כקלע הזה של ספינה, אמר רבי שמואל בר נחמני יכול גלגל חמה לזרוח ולשקוע בשעתו, אלא הקב"ה דוחק עליו ואמר בשעה פלוני תהא במקום פלוני, מה טעם שואף דוחק ליה... רבי אלכסנדרי אמר שמונה מלאכים יש לו ארבעה מלפניו וארבעה מלאחריו, מלפניו כדי שלא ישרוף את העולם, ומלאחריו שלא יצטנן את העולם... (קהלת פרק א תתקסז)
ארבעים יום המבול, טעם ארבעים כנגד שהיו עובדים לשמש שלשים יום, וכח השמש פועל בו ה' ימים קודם בואו בטלה וה' ימים אחר שנדבק בטלה, הרי ארבעים יום שהשמש וצחותיו עומדים בטלה י' יום וכן בכל מזל ומזל ארבעים יום זהו נגד ע"ז שעבדו. (נח)
החמה יש לה ה' מלאכים המנהיגים אותה, וזהו ראשי תיבות של חמ"ה, חמשה מלאכים המנהיגים. ולפי שמשה הוא סוד חמה לכן כשחטאו ופגמו במשה, כי זה משה האיש, באו חמשה מלאכי חבלה נוטריקון חמ"ה למפרע. (כי תשא)
תא חזי, נהירותא דשמשא הוא חד משיתין אלפין ושבעים וחמש חולקין מההוא נהורא דאספקלריא דההוא נהורא דאתגניז וביה ובההוא נהורא יכיל אינש למנדע ולמחזי בנהירו דחכמתא כל מה שהוה וכל מה דיהוי מרישיה עלמא ועד סיפיה. והאי אתגניז לצדיקים כי יזיל לעולם הבא... (שם)
ויזרח לו השמש - ודנח ליה שמשא קדם זמניה דטמא בגיניה קדם זמניה במפקיה מבירא דשבע... (בראשית לב לב)
כצאת השמש בגבורתו - לעתיד לבא שבעתים כאור שבעת הימים, שהוא א' על שמ"ג כמספר מ"ט שביעיות. (שופטים ה לא)
ויעש - נקראו השנים גדולים כנגד הכוכבים... יש לו סוד ממשלת השמש ביום ולא בלילה כי אין לה אור... (בראשית א טז)
...ויהודה הפרסי אמר כי ישראל היו מונים בחשבון השמש, ואילו היה זה נכון הנה לא פירש משה מהלך שנה תמימה, כי חכמי המזלות לא יכלו עד הנה להוציאם לאור, כי חכמי הודו מוסיפים על רביעית היום חומש, שנ' ותלמי וחביריו אומרים כי יחסו חלק משלש מאות ביום, והוא קרוב ממהלך העבור, והבאים אחריו אמרו חלק ממאה ושש ואחרים מאה ועשר ואחרים מאה ושלשים גם מאה ושמונים, כי יש מי שהיא שנתו להשלמת המזלות מנקודה נראית, ויש מנקודת הגלגל הנטוי לימין ולשמאל, ואנחנו צריכים לקבלה... (ויקרא כה ט)
לשמש - והזכיר השמש שהוא גדול מכל גוף, והתנועות העליונות קשורות בו, ומוליד הזמן, והמתכות והצמחים תלוים בו וכל החיים. שם אהל - שהשמש קבוע בגלגל, ויש אומרים מלשון לא יהל אורם. (תהלים יט ה)
ואין נסתר מחמתו - שחום השמש בעולם כחום הלב בגוף, והוא חיי כל הגופות. (שם שם ז)
יהי מאורות - הנה האור נברא ביום ראשון ומאיר ביסודות, וכאשר נעשה הרקיע בשני הפסיק באור ומנע אותו מהאיר ביסודות התחתונים, ועתה ברביעי רצה הקב"ה שיהיו ברקיע מאורות מגיעים אור לארץ, וזה טעם ברקיע השמים להאיר על הארץ, כי היה למעלה מן הרקיע ולא יאיר על הארץ. וענין יהי מאורות כי מאמר השמים גזר בראשון שיהיה אור במדת היום, ועתה גזר שיתגשם ויתהוה ממנו גוף מאיר ביום גדול האורה, וגוף אחר קטן האורה מאיר בלילה, ויתלו שניהם ברקיע השמים שיאירו גם למטה. ויתכן כי כמו ששם בארץ כח הצמיחה במקומות ממנה, כן שם ברקיע מקומות מוכנות ומזומנין לקבל האורה. והגופים האלה מקבלי אור מזהירים כגון האספקלריאות ואבני השהם ולכן יקראם מאורות ולא אורים... ואיני רואה שיהיה זה דעת רבותינו המזכירים גניזה על האור הראשון, אבל לדעתם האור הראשון שמש שלשה ימים וברביעי נאצל ממנו ונעשו בו או ממנו שני המאורות האלה, כמו שאמרו נובלת אורה של מעלה גלגל חמה, כי לפי שלא היה העולם הזה ראוי להשתמש באור ההוא בלי אמצעות גנזו לצדיקים לעולם הבא, ושמשו בנובלת הזו מיום רביעי ואילך...
והיו לאותות - השנוי שיולידו ויעשו ממנו אותות ומופתים בשמים ובארץ דם ואש ותמרות עשן, כלשון ומאותות השמים אל תחתו, ולמועדים זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף, ולימים מדת יום ומדת לילה. (בראשית א יד)
ויתן אותם אלקים - מלמד שלא נהיו אלו המאורות מגוף הרקיע אבל גופם נקבעים בו. ולמשול ביום ובלילה - ענין הממשלה דבר אחר מבלי האורה, כי יכלול מה שאמר תחלה והיו לאותות ולמועדים כי יש להם ממשלה בארץ שנויים אשר יולידו בה, וממשלה בהויה ובהפסד ובכל השפלים, כי השמש בממשלתו ביום יצמיח ויוליד ויגדל בכל החמים והיבשים, והירח בממשלתו יפרה במעינות ובימים וכל הלחים והקרים... ויתכן שהממשלה עוד כח אצילות שהם מנהיגי התחתונים ובכחם ימשול כל מושל, והמזל הצומח ביום ימשול בו והמזל הצומח בלילה ימשול בה, כענין שכתוב "אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים"... (שם שם טו)
דמיון אחר, השמש נראה אותה עגול פשוט כשעור הצנה ובתארה, מזהירה, חמה, נחה, והשכל גוזר כי הוא כדור גדול מכדור הארץ כמאה וששים ושש פעמים, ושאינה חמה ולא נחה, אך היא מתנועעת שתי תנועות מתהפכות מזרחית מערבית בתנאים יארך פירושם, ולא הושם לחושים כח להשיג עצם הדברים, אך כח מיוחד להשיג מקרים תלויים בהם, יקח השכל מהם ראיה על עצמם וסבתם, ולא יעמוד על המהות ועל הענין, אלא השכל השלם, אשר הוא שכל בפועל כמלאכים... (ד ג)
מהלך השמש האמצעי ביום אחד שהוא כ"ד שעות נ"ט חלקים ושמנה שניות, סימנם כ"ד נט"ח, נמצא מהלכה בעשרה ימים תשע מעלות ונ"א חלקים וכ"ג שניות, סימנם טנ"א כ"ג, ונמצא מהלכה במאה יום צ"ח מעלות ושלשה ושלשים חלקים ונ"ג שניות סימנם צ"ל ל"ג נ"ג, ונמצא שארית מהלכה באלף יום אחר שתשליך כל ש"ס מעלות כמו שביארנו רס"ה מעלות ול"ח חלקים ונ' שניות, סימנם רס"ה לח"ן... ועל הדרך הזה תכפול ותוציא מהלכה לכל מנין שתרצה... וראוי הוא להיות מוכן וידוע אצלך מהלך אמצע השמש לכ"ט יום ולשנ"ד יום שהן ימי שנת הלבנה בזמן שחדשיה כסדרן, והיא הנקראת שנה סדורה... שאין חפצנו בכל אלו החשבונות אלא לדעת הראיה בלבד, וכן מלילה הראיה של חדש זה עד ליל הראיה לאותו החדש לשנה הבאה... ומהלך השמש האמצעי לכ"ט יום כ"ח מעלות ול"ח חלקים ושניה אחת, סימנן כ"ח ל"ה א', ומהלכה לשנה סדורה שמ"ח מעלות ונ"ה חלקים וט"ו שניות, סימנן שמ"ח נ"ה ט"ו.
נקודה אחת יש בגלגל השמש וכן בשאר גלגלי השבעה כוכבים בעת שיהיה הכוכב בה יהיה גבוה מעל הארץ כל מאורו, ואותה הנקודה של גלגל השמש ושאר הכוכבים חוץ מן הירח סובבת בשוה, מהלכה בכל שבעים שנה בקירוב מעלה אחת, ונקודה זו היא הנקראת גובה השמש, מהלכו בכל עשר ימים שניה אחת וחצי שניה שהיא ל' שלישיות... ומהלכו בשנה סדורה נ"ג שניות. כבר אמרנו שהעיקר שממנו התחלת חשבון זה הוא מתחלת חמישי שיומו שלישי לחדש ניסן משנת תתקל"ח וארבעת אלפים ליצירה, ומקום השמש במהלכה האמצעי היה בעיקר הזה בשבע מעלות ושלשה חלקים ול"ב שניות ממזל טלה, סימנן ז"ג ל"ב, ומקום גובה השמש היה בעיקר זה בכ"ו מעלות מ"ה חלקים ושמנה שניות ממזל תאומים, סימנם כ"ו מ"ה ח'. כשתרצה לידע מקום השמש במהלכה האמצעי בכל זמן שתרצה תקח מנין הימים שמתחלת יום העיקר עד היום שתרצה ותוציא מהלכה האמצעי באותן הימים מן הסימנים שהודענו, והוסיף הכל על העיקר ותקבץ כל מין עם מינו, והיוצא הוא מקום השמש במהלכה האמצעי לאותו היום. כיצד... (קדוש החודש פרק יב א והלאה, וראה שם עוד)
אם תרצה לדעת מקום השמש האמיתי בכל יום שתרצה, תוציא תחלה מקומה האמצעי לאותו היום על הדרך שביארנו, ותוציא מקום גובה השמש ותגרע מקום גובה השמש ממקום השמש האמצעי, והנשאר הוא הנקרא מסלול השמש.
ותראה כמה מעלות הוא מסלול השמש, אם היה המסלול פחות מק"פ מעלות, תגרע מנת המסלול ממקום השמש האמצעי, ואם היה המסלול יותר על ק"פ מעלות עד ש"ס תוסיף מנת המסלול על מקום השמש האמצעי, ומה שיהיה אחר שתוסיף עליו או תגרע ממנו הוא המקום האמיתי... (פרק יג, וראה שם עוד)
דבר ידוע אצל החכמים בעלי שכל ומדע שהשמש גדול מן הארץ מאה ושבעים פעמים, נשבע אחד מן העם שהשמש גדולה מן הארץ אינו לוקה משום שבועת שוא, שאף על פי שהדבר כן הוא אין דבר זה גלוי וידוע לכל העם אלא לגדולי החכמים בלבד, ואינו חייב אלא אם כן נשבע על דבר שגלוי וידוע לשלשה בני אדם משאר העם, כגון איש שהוא איש ואבן שהוא אבן. וכן אם נשבע שהשמש קטנה מן הארץ אינו לוקה, ואף על פי שאין הדבר כן, מפני שאין זה ידוע לכל אדם, ואינו כמי שנשבע על האיש שהוא אשה, שהרי לא נשבע אלא על ראיית עיניו שהרי הוא רואה אותה קטנה, וכן כל כיוצא בזה מדברי חשבון תקופות ומזלות וגימטריאות וכיוצא בהן מדברי חכמה שאין ניכרין אלא לאנשים אחרים. (שבועות פרק ה כב)
והיו לאותות - ...ועוד שהם אותות לישראל בקריאת שמע של בקר שמצותה עם הנץ החמה, וקריאת שמע של ערב שמצותה עם צאת הכוכבים, גם בחיוב ברכת השמש בתקופת תמוז שחייב אדם לברך ברוך עושה בראשית... ויתכן לפרש יהי מאורות שאין המאורות האלה מכלל הגלגלים אבל הם מאורות רוחניים מקבלי האורה מן האור הראשון, וגזר עתה במאמר הזה יהיה מאורות שיתפשטו מן האור הראשון ההוא מאורות רוחניות שיהיו מאורות למאורות שעל הארץ, וזהו שאמר הכתוב "והיו למאורות ברקיע השמים", היה לו לומר והיו לרקיע השמים, אבל הכונה שיהיו מן האור הראשון שהוא מאורות למאורות שעל הארץ... והם תענוגות נפשות הצדיקים מקיימי התורה והמצות, וזהו שנאמר והיו לאותות, כלומר והיו אותן המאורות לאותן שקיימו אותיות התורה שיהיו זוכין ומתעדנין בהן... (בראשית א יד)
ולמשול ביום ובלילה - השמש הוא מושל ביום והירח מושלת בלילה (וביום), ודע כי מלבד מעלת האורה שזכה להם נתן להם הממשלה בשפלים בהויה ובהפסד שהרי השמש באותה ממשלה שיש לו ביום יצמיח ויוליד ויגדל בכל החמים והיבשים, והלבנה גם כן באותה ממשלה שיש לה בלילה תוסיף במעינות בימים ובנחלים ובכל הקרים והלחים. ועל דרך הקבלה ולמשול ביום ובלילה ירמוז למנהיגי שני המאורות הגדולים שהם מושלים ביום ובלילה, ובכחם ימשול כל מושל, כנגדם תמצא בקרבן התמיד שני כבשים... והוא מה שאמר הכתוב (דברים ד') "אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים", כלומר השמש והירח וכל צבא השמים, "ואתכם לקח ה'", והמשכיל יבין. וזהו שכתוב "אשר לא ציויתי", כלומר בשמש ובירח אבל צויתי במנהיגים...
ויש לך לדעת, כי מה שנבראו המאורות ביום ד' מפני שיום ד' הוא אמצעי לשבעת ימי בראשית, והחמה קבועה בגלגל רביעי שהוא אמצעי לגלגל ז' המשרתים על דרך שצ"ם חנכ"ל, ועוד מפני ששני המאורות האלה משתנים בכל יום ארבעה פעמים ביום בד' משמרות, ובחדש בד' שבועות ובשנה בד' תקופות, על כן נתיחד להם יום רביעי...
ודע כי תמצא בפרשה זו ה' פעמים לשון "מאור", לפי שה' מיני אור הם, אור היום, אור השמש, אור הלבנה, אור הכוכבים, אור המזלות, אבל לא נברא להאיר על הארץ אלא גלגל חמה בלבד. (שם שם יח)
אחר כך באו לגלגל ד' החמה שהיא אב לכל ההוויות והתולדות, וראו שלאנשים השלמים מחוייב להשמר מהביאות הבהמיות ולנהג המותרות, ובא דבור לא תנאף על כל מדרגות האיסור בזה, ולהיות הדבור נגד השמש ענשו בשרפה וכן החנק הוא שרפת הרוח החיוני, ויכלול כל מה שיחטא בחוש המישוש... (שמות כ יג שער מד)
ואחר שרמז לב' הגלגלים הראשונים רמז לג', שבעת הגלגלים של ז' כוכבי לכת, ואמרו וששה קנים (במנורה) על צדק שצ"מ חנכ"ל, והשמש שם אוהל בהם באמצעיתם, כי הנהגת העולם כולו מיוחסת לשמש, ונתנו לו ז' משרתים להשלים ענינו בדברים חלקיים... (שם כה כ שער מח)
יהי מאורות ברקיע השמים - באותו הרקיע הנזכר ביום שני יהי ניצוץ המאורות, ושם יתרבה ויתמזג לפעול בתחתונים כל האמור בפרשה, כמו שנראה בחוש שיתרבה אור הנצוץ בעברו במים זכים. (בראשית א יד)
ולמשול ביום ובלילה - לחדש הויות בתחתונים הוצרכו אז עם האור הראשון להויית בעלי חיים אשר הם יותר נכבדים מהצמחים. ולהבדיל בין האור והחשך - להבדיל בתחתונים בזריחתם ובשקיעתם בין זמן החשך אשר קראו לילה כאמור למעלה להבדיל בין היום ובין הלילה. (שם שם יח)
הולך - ואין תנועתו מועלת לנפסדים כי אם מזיקה על ידי ההשתנות הנמשכת ממנה. (קהלת א ו)
כחום היום - הוציא חמה מנרתיקה, כי הוא כחום הידוע, וכמו שכתוב ולהט אותם היום הבא, ועשה כן כדי להטעימו מעין העתיד, כמו שכתוב "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא". (בראשית יח א)
הללוהו שמש וירח - שנוטלים מזבול רשות להאיר וזה מכלל השפע... (תהלים קמח ג)
גם את זה לעומת זה הובטחנו לימות המשיח יהי פסת בר בארץ, ודרשו בו עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת, כי ממגד תבואות שמש. וכבר נתמעטו המאורות בעון ראשון ועמדה חמה על אחד משמ"ג חלקים ממה שהיתה כדברי יונתן בן עוזיאל זכור אזכרנו עוד, ומאין כח במאור הגדול לבשל התבואה נשארה במציאות החנטה בלבד, והוא טעם שם חטה חסר נו"ן בהוראת הדגש. ובשוב המאורות לקדמותן אז קליפת החטין שממנה הסובין תתבשל היטב, והקמח שבפנים יהיה מקובץ החלקים לא נפרד ויהיה הכל יחד כאשר בתחלה גלוסקא יפיפיה כאורך ראשי שבולת, שיעור כל גלוסק וגלוסק עשירית האיפה... (מאמר חקור דין חלק ב פרק ג)
...אבל רז"ל בעלי האמת אומרים הפך זה, כי מפני כך היה יהושע מעמיד השמש מפני שהשמש היא גשמית ויהושע שהיה לו התורה השכלית היה אפשר לו למשול עליה, וזה אמרם במדרש תנחומא אמר לו השמש כלום קטן אומר לגדול הימנו דום... אמר לה יהושע בן חורין קטן שיש לו עבד זקן אינו אומר לו שתוק, לא קנה אברהם אבינו השמים וכל מה שבתוכו, שנאמר "ברוך אברם לא-ל עליון קונה שמים וארץ"... הנה בארו ז"ל במדרש מפני שהשמש היא בעלת חומר ולכך קרא השמש עבד, כאשר נתבאר פעמים הרבה מאד, כי החומר הוא עבד, וכך נקרא גם כן העבד חמור, כדכתיב "שבו לכם פה עם החמור", עם הדומה לחמור, ואין בן חורין רק השכל, ולפיכך אומר שהוא עבד כי לאברהם שהיה כולו שכל ולא היה מי שהיה לו מעלת השכל כמו שהיה לאברהם... ולפיכך הרכיבו על כל העולם... ואל תשגיח בדברי הפילוסופים שאמרו כי השמש והירח חיים משכילים, שכל דבר זה הבאי. וכן מה שהשמש השתחוה לפני יוסף היה זה גם כן מפני כי יוסף היתה מעלתו נבדל מן הענינים הגופניים... כלל הדבר שיש לאדם צדיק מעלה יותר מן השמש, כי נשמתו נבדלת מן החומר, ואילו השמש עיקר מעלת השמש גשמית, שהיא עצם גשמי, ובשביל שכל מעלתה גשמית היא משועבדת לשכל, ולפיכך לא היה רחוק אצל רז"ל שתהיה עמידת השמש לצדיקים כמו אלו...
אמנם צריך עיון אם נעשה נס זה לכל העולם או לא נעשה נס זה רק באופק ההוא, כי יש לומר כי ליהושע ולישראל באופק ההוא היה עמידת השמש ולכל העולם לא עמדה השמש, וזה יותר פלא מורה על גבורת השם ונפלאותיו. ואם יאמר איך יתכן דבר זה בציור, כי תלך השמש ותעמוד בפעם אחת, שזהו בעצמו כמו שכתב הרלב"ג שהם שני הפכים בנושא אחד ולא נתקבצו יחד. כבר אמרנו שדבריו לא יצדקו בזה, כי אפשר ויכול להיות שתלך השמש מצד ענינה הנהוג, ותהיה עמידה לה מצד הנס, שיכול להיות לדבר אחד שני דברים הפכים מצד שני בחינות, והטבע דבר מיוחד ושלא בטבע דבר מיוחד, כי אין ספק כי מעלת הנס הבלתי טבעי הוא יותר במעלה ובמדריגה מן הטבע, ומפני שהם שני מדריגות מתחלפות הנה היתה השמש בשני בחינות כפי חלוף המדריגות, תלך מצד הטבע ותעמוד בצד בלתי טבעי. כי כשם שראוי שתלך מצד הטבע, כך יש בחינה שכלית שבאמצע השמים יש לה עמידה כמו שהתבאר, והוא בחינה שכלית ואין זה טבעי, ולכך היה לה עמידה במדריגה בבלתי טבעית. ויהושע ועמו שהיו צריכים אל הנס הבלתי טבעי היתה עומדת, ולשאר העולם אשר אין צריכים לנס היה להם מנהג הטבעי... ואל יקשה לך האיך דבר זה אפשר לצייר, שאם נאמר שעמדה השמש ליהושע בלבד ולכל העולם הלכה, הנה שקעה לעולם מן האופק וליהושע היתה השמש על האופק, ודבר זה איך אפשר, דבר זה לא קשיא למי שמבין דברי חז"ל, כי זה היה ליהושע בענין נסי מצד המדריגה הבלתי טבעית, שאין דבר זה ענין ושייכות אל הטבע, והיה לה עמידה מעל האופק מצד הבלתי טבעי והשקיעה מצד הנהגת הטבע. והנסים אין לדבר בהם ולעמוד עליהם מצד הטבע.
וכן הנס שנעשה לחזקיהו צריך עיון בזה אם היה הנס לכל העולם או היה הנס לחזקיה דוקא שאליו שב השמש לאחור י' מעלות ולכל העולם הולכת כסדר... (גבורות ה' הקדמה ב, וראה שם עוד)
...ביאור דבר זה ענין מופלג מאד, וזה כי כבר אמרנו כי כח מלכות רביעית יש לו כח מן השמש, אשר בחלקה המלכים והמושלים, וזה שאמר שי"ן מלכים קטירי תגי בגרמימי של אדום, כי המספר הזה שהוא ג' מאות ראוי כל כח השמש, וזה כי השמש הוא מלך ומושל בעולם הזה, והאחדות הגמור שהוא ית' מלך מלכים אין ראוי כי אם אל השי"ת שהוא מלך על הכל, והוא יתברך אחד לגמרי ואין לחמה המלכות הגמור, אבל מספר שלשה ראוי אל החמה, כי השנים שהוא זוג אין בו אחדות כלל, ואין זה שייך למלכות, שהמלכות הוא אחד, רק מספר ג' שאינו זוג יש בו אחדות, והוא ראוי אל החמה, לכך בשם שמש שי"ן בתחלה ושי"ן בסוף, לרמוז כי כחה שי"ן. והדבר הזה רמזו גם כן בפרקי ר"א, שאמרו שם כי ג' אותיות משמו של הקב"ה כתובים על החמה, וג' מלאכים מנהיגים אותה וכו'... ואין להאריך בדברים אלו כאן. ולכך אמרו שמושפע מן החמה ג' מאות מלכים קטירי תגי. ולא אמר שלש כי אין החמה מן התחתונים שהם על הארץ רק נתנה השי"ת בשמים, ואמרו כי התחתונים הם עד עשרה... והעליונים כח שלהם מגיע עד מאה, וכבר אמרנו כי אין מספר אחד ראוי לשמש רק מספר ג', ולכך כח החמה מספר ג' מאות.
ויש לך לדעת כי ב' בחינות יש לשמש, הבחינה האחת מצד עצמה, דהיינו במה שהיא עצם מאיר בלבד, ובחינה השנית הוא כח השמש אשר יש לה מצד תנועתה בגלגל אשר יש לה שס"ה חליפי תנועות, וכנגד זה אמר שס"ה מרזבני והם כמו דוכסים דכרך גדול... ואלו הנך מרזבני אינם מצד עצם השמש רק מצד חלופי תנועות השמש, והוא הכח שלה שנמצא בשמש שס"ה חלופי תנועות, והם כחם... (נצח ישראל פרק יז)
וכן מה שאמר בשביל ד' דברים מאורות לוקים, בשביל ההפרש שיש בין לקוי החמה ובין לקוי שאר המאורות, כי החמה היא עצם האור, וכאשר החמה נלקה אז יש כאן העדר המציאות לגמרי, אבל שאר המאורות אין לקוי שלהם נקרא העדר לגמרי, רק העדר במה, ולפיכך אמרו בשביל ד' דברים מאורות לוקים על כותבי פלסתר, והם שטרות מזוייפים, והזיוף אין לו מציאות כלל, שכתב מה שאינו נמצא, וכן מעידי עדי שקר מעיד על דבר שאינו נמצא כלל... הרי כל הדברים האלו הם העדר המציאות במה, רק כי הראשונים הם דברים שהם העדר גמור בתכלית, עד שאין עוד כמו שאמרנו, ואלו הם העדר המציאות במה... (באר הגולה ו, וראה עוד מאורות-לקוי)
עוד שם תנו רבנן חכמי ישראל אומרים ביום החמה הולכת למטה מן הרקיע ובלילה הולכת למעלה מן הרקיע... והם מבינים שכוונת חז"ל לומר כי החמה עוברת תוך הגלגל, וזה שאמרו שבלילה הולכת למעלה מן הרקיע ואם כן יהיה רקיע נקרא לפי שעה, ודבר זה מן הנמנעות, גם החוש מכחיש זה, שאין השמש שוקעת רק מעל האופק, שהרי אותם שיש להם אופק אחר אין השמש שוקעת להם. והנה אלו בני אדם הם רוצים לחשוב על דברי חכמים ולא עמדו כלל על דבריהם. שאילו היה דעת חכמים שהחמה בלילה עוברת הגלגל והולכת החמה למעלה מן הגלגל לא היו אומרים החמה הולכת למעלה מן הרקיע רק למעלה מן הגלגל, אבל ענין גלגל ורקיע כל אחד בפני עצמו, כי הרקיע נופל על מה שהוא הרקיע שהוא על התחתונים, ודבר זה נקרא רקיע בדברי חכמים. ומעתה דעת חכמים שאמרו ביום הולכת למטה מן הרקיע ובלילה הולכת למעלה מן הרקיע, פירוש ביום החמה נמצאת בעולם והרקיע הוא התחלת התחתונים, והחמה הולכת למטה מן הרקיע ביום והיא עם התחתונים, אבל בלילה החמה נבדלת מן העולם, ועל זה יאמר שהחמה למעלה מן הרקיע...
וחכמי האומות אומרים כי הפך זה הוא, כי ביום החמה הולכת למעלה מן הרקיע, שהרקיע מבדיל בין החמה ובין התחתונים, שכך ראוי שאם לא כן היתה החמה פועלת ביותר בתחתונים, ולא היה להם קיום, ולפיכך כאשר השמש הוא על הארץ הולכת למעלה מן הרקיע, וכאשר הוא לילה ונבדלת מן הארץ אין כאן הבדל הרקיע...
שם בארבע שבילין החמה הולכת, ניסן אייר סיון מהלכת בהרים כדי לפשר השלגים... פירוש זה, החמה מהלכת רוצה לומר פועלת, כי ארבעה פעולות יש לחמה, ומפני כי החמה יש לה ד' תקופות, וכנגד זה אמר כי בד' שבילין החמה מהלכת... ניסן אייר סיון מהלכת בהרים לפשר השלגים, כי בזמן הזה מתקרבת החמה אל הישוב, וזהו התחלת פעולתה לפשר השלגים, כי עדיין לא היתה כל כך בישול לבשל הפירות, ותחלה פועלת לפשר השלגים למעט הקרירות ואחר כך הולכת בישוב, פירוש פועלת בישוב לבשל את הפירות... (שם)
בפרק קמא דיומא, מפני מה קולו של אדם אינו נשמע ביום כדרך שנשמע בלילה, מפני גלגל חמה שמנסר ברקיע כחרש המנסר בארזים... ומה שאמר כאן כי החמה מנסרת ברקיע, דע כי באו להודיע בזה ענין החמה ומהותה כי היא מיוחדת מושלת בתחתונים, ומפני זה אמרו שהחמה מנסרת ברקיע, כי דבר שהוא מושל על דבר פועל בלבד ומבטל אותו, כי אין להם חבור ביחד. וכבר אמרנו לך כי הרקיע הזה הוא התחלת התחתונים, ואין הרקיע הזה הוא הגלגל, ועל זה אמר כי תנועת החמה מנסרת ברקיע, שכל מנסר מבטל ומסלק הדבר שהוא מנסר בו, ולכך אמר חגרא דיומא לא שמיה, רוצה לומר שמנסר החמה ופועלת ברקיע עד שיש כאן בחינה מה ברקיע שהוא לא לגמרי במקום שהחמה מנסר ואין דומה לשאר מנסר אשר איש מנסר הדבר לגמרי ומבטל אותו, אבל זה מבטל אותו לגמרי, ולכך נקראו הנסורת לא... ודבר זה מה שהחמה פועלת ברקיע דבר זה נחשב לא, כמו שהתבאר, ולפי גודל הפעל שהיא פועלת בעולם, ובזה אין בעולם השקט ונחה מכח חמה שהיא פועלת, וכך בשביל זה אין קולו של אדם נשמע מפני החמה שמנסרת ברקיע, רוצה לומר גודל הפעולה שהחמה פועלת בעולם על ידי תנועת החמה, והמבין יבין.
תנו רבנן אלמלא קול גלגל חמה היה נשמע קול המונה של מלכות רביעית... ובאור ענין זה כי החמה יש לה ממשלה ומלכות בעולם התחתון, ותנועתה ברקיע השמים הוא יציאת כח שלה אל הפועל, והוא קול החמה כמו שהתבאר, לא קול ממש, שהרי כתיב "בלי נשמע קולם" (תהלים י"ט), ומלכות רביעית גם כן יש לה ממשלה והתגברות המלכות בעולם, וזהו גם כן קול מלכות רביעית... הרי כי שניהם יש להם ענין אחד משותפים הוא הממשלה בעולם, ולפיכך אמר אילו לא היה קול תוקף מלכות רביעית היה נמצא בפועל לגמרי תוקף החמה יותר ממה שנמצא עתה, והמונע הזה הוא כח מלכות רביעית... ועתה שיש כאן דבר משתתף הוא מונע ומבטל כח השני שלא יצא אל הפעל כחו, לכך כח ותוקף מלכות רביעית בעולם הוא שמונע שלא ימצא כח ותוקף החמה בפועל לגמרי... (שם)
בפרק אין דורשין ובפרק א' דיני ממונות אמר רבי אלעזר אדם הראשון מן הארץ עד לרקיע... ודבר זה הוא זר בעיניהם, כי איך אפשר דברים אלו שיהיה מן קצה השמים שהוא מזרח עד קצה השמים שהוא מערב כמו מן הארץ לרקיע... אבל דברים האלו כמו שאמרנו לך, כי לא דברו חכמים כלל מרוחק הגשמי ואין להם עסק עם זה כלל, אבל השאלה היה להם על רחוק העצמי אם יותר רחוק ריחוק עצמו מן הארץ עד השמים ממה שהוא אל המערב. והשיבו הם כי יותר רחוק ריחוק עצמו מן המזרח אל המערב ממה שהוא רחוק מן הארץ עד השמים, רוצה לומר שנחשב החמה מרוחקת מן הארץ יותר כאשר היא במזרח ובמערב משנחשב החמה מרוחקת מן הארץ כאשר היא באמצע השמים, כי שם אין האדם יכול להסתכל בה, ולכך נחשבת שם יותר מרוחקת מן האדם אשר הוא על הארץ. ובודאי לא היה נעלם הסבה שיכול האדם להסתכל בה במזרח ובמערב מפני האדים שעולים מן הארץ והם מפסיקין בין החמה ובין האדם, וכאשר היא באמצע אין דבר מפסיק כלל... רק כל דברים ההם על הקירוב שהוא יותר שייך אל החמה כאשר היא באמצע השמים כיון שאינו יכול להסתכל בה... ולפרש כל דבר זה בפירוש גמור ולברר דבר זה היה ארוך מאד, וכבר הארכנו בזה מאד...
וכבר אמרנו למעלה פעמים הרבה כי החמה היא נבדלת מן כל הנמצאים בתחתונים שהיא מושלת בעולם, ולפיכך היא רוכבת עליהם, וזהו עצמו מה שאמר השמש שהוא נתון למעלה ורוכב במרכבה, ודבר זה הוא מהות השמש שהיא נבדלת מן הנמצאים התחתונים כמו שהארכנו... (שם, וראה שם עוד)
וכאשר תתבונן במציאות עולם הזה נחלק לב' חלקים, כוללים כל המציאות, האחד הוא המציאות התחתון והוא בכללו מסודר תחת השמש, והשמש כולל אותו, כי השמש מלך עולם הטבע, ועולם הטבע מסודר תחתיו, וכמו שתמצא מבואר מן הכתוב שכאשר ירצה להזכיר כל העולם יאמר "תחת השמש", וכדכתיב "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש" (קהלת א')... והשמש היא שמירות סדר עולם הטבע במהלכה ובתנועתה, במה שהיא מושלת בעולם הטבע... ודבר זה ידוע מאד ואין ספק בזה...
והנה השמש והאדם היותר עליון בעולם הזה, כי העולם הזה יש בו חומר וצורה נבדלת, והחומר היותר עליון הוא לשמש, כי יש לו חומר זך ומעלת הצורה הנבדלת לאדם, ולכך אלו שנים הם נחשבים מלכים מצד שהם עליונים בנמצאים בעולם הזה. וידוע כי החטא הוא מצד החומר לא מצד הצורה, ולפיכך מצות לא תעשה שלא יעשה חטא הוא כנגד ימות החמה, שאין בה יציאה מן הסדר אף כי היא גשמית... (תפארת ישראל פרק ד)
אלו בני אדם וכו' שמש צדקה ומרפא בכנפיה. פירוש שמש הוא שמו של הקב"ה, כדאיתא בפרק קמא דסוטה י' דאמר שם שמשון על שמו של הקב"ה נקרא, ולכך כתיב "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה", לאותם שהם יראי שמי תזרח להם השמש, כי גם שמו הוא שמש, כי השמש מגינה על הנבראים, וכן שמו יתברך מגין על הנבראים, וזהו דכתיב (תהלים פ"ד) "כי שמש ומגן ה' אלקים".
ועוד ראוי לאותם שהם יראי שמו שתזרח להם השמש, כי אשר הוא ירא שמו בשבילו נברא העולם, וכמו שאמר הכתוב (קהלת י"ב) "סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם"... ועל זה אמר "וזרחה לכם יראי שמי", כי יראי שמי שהם עיקר הנבראים ראוי שתזרח להם השמש שהוא עיקר המושל בעולם, והכל הוא תחת השמש... לא אותם שאין להם חלק בבריאה. ועוד כי השמש שהוא המאור הגדול מפני חשיבותו אין ראוי שתהיה השמש משמשת לאדם שהוא בתחתונים, רק בשביל שהאדם יש בו יראת שמים, וכבר התבאר כי בשביל יראת שמים נברא הכל. וכבר התבאר כי מה שנתן השי"ת השמש לזרוח לאדם אינו רק צדקה, וכן אמרו (ב"ר פ"ו) כי השמש הוא מתנה לעולם, וזה מפני כי השמש הוא מן העליונים לכך מה שהוא משמש לתחתונים הוא מתנה, ואין ראוי שיהיה נתן להם מתנה השמש כי אם ליראי שמו... וגם הרפואה היא מן השמש, וכמו שאמרו ז"ל אדלי יומא אדלי קצירי. ויש לפרש כי מרפא שאמר קאי גם כן על צדקה שלפני זה, כי מה שבשמש הוא מרפא הוא צדקה ואינו דבר מחויב, הרי החולה צריך להודות כשהוא קם מן החולי. (חידושי אגדות נדרים ז ב)
אין גיהנם לעתיד לבא... אבל הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה, שהשמש אשר ממנה האורה עד שנחשבת השמש כאלו אין לה גשם, והוא יתברך מוציא מנרתיקה, כי יש לשמש מונעים ומפסיקים בעולם הזה והם הם נרתיק שלה, ולעתיד יהיה השי"ת מסיר הדברים המפסיקים והמונעים השמש מלפעול פעולתה, וכאשר אין לשמש מונע היא שורפת הרשעים, כי הרשעים אינם יכולים לעמוד נגד דבר שהוא בלתי גשמי. והצדיקים שהם נבדלים נהנים ממנה, כי שייך הנאות אור אל השכל אשר הוא נבדל מן הגשמי לאנשים שהם נבדלים מן הגשם... (שם)
שמש ירח עמד זבולה וכו' יש לתמוה מאד כי מה ענין השמש והירח אל מחלוקת של קרח. אבל פירוש הדבר, דע לך כי לא נמצא בנבראים פעולה מהירה תמידית כמו התנועה של השמים אשר הם מתנועעים תנועה תמידית מהירה, והשמש והירח הם המושלים בצבא השמים, ואם אין השמש והירח פעולת כל הנמצאים בטלה, ולכך תולה תנועת השמים בשמש וירח... וכלם פועלים במדת הדין, ודבר זה ידוע כי הפעולה היא בכח... וכאשר אין כאן דין בעולם אין ראוי התנועה שהוא פעולת השמש והירח אשר קודם כל פעולה צריך תנועה... וכבר התבאר בראיות ברורות דבר זה, כי התנועה הזאת היא מצד מדת הדין, ואין דבר יותר ראוי שיהיה הדין בו כמו המחלוקת, כי בעלי המחלוקת אינם רוצים לוותר זה נגד זה, וכל ענינם דין, ולכך מדת הדין הקשה מתוחה נגדם... ודוקא אם לא נעשה דין במחלוקת זה עם משה, כי מדריגת משה היא למעלה מן השמש והירח, ודבר זה ברור כי מאחר שהיה מעמיד משה השמש והירח בחצי השמים, כמו שדרשו בתנחומא (אחרי), וכאשר אין דין למשה כאילו אין דין בעולם כלל, ואפילו למעלה מן השמש, ולפיכך אמרו חמה ולבנה אם אתה עושה דין לבן עמרם נצא ואם לאו לא נצא, כי אם אין דין בעולם אין כאן תנועת השמש וירח פעולת המושלים בעולם.
והשיב בכבודי לא מחיתם בכבוד בשר ודם מחיתם. ומה שלא מחו בכבוד המקום, כבר אמרנו כי מה שלא היו רוצים לצאת משום שאין דין בעולם מצד העולם הזה, ואם אין למשה דין אין דין לשמש וירח שהם מכלל העולם, אבל דין של הקב"ה שהוא עלת העולם נבדל מן העולם ואין זה שייך אל השמש והירח שהם מן העולם, רק דין משה שהוא מן העולם הזה... ודבר זה מורה כי אין בהם דין הגמור, שאילו היה בהם דין הגמור היו גם כן מוחים בכבוד המקום כיון שנמצא בהם הדין הגמור... ולפיכך אמר דלא נפקי עד דשדי ביה גירא, פירוש הגירא הוא גזירת השי"ת שמסבב אותם ומניע השמים וכל צבאיהם והוא הפועל האמיתי אשר פועל הכל בדין הגמור... (שם וראה שם עוד)
הא שמשא סומקתא וכו', המאמר הזה קשה וזה לא ירצו בעלי הטבעיים רק שאומרים בשביל כך נראה השמש אדומה שמפסיק בין השמש ובין ראות שלנו האדים הקטוריים העשנים, אבל אין לשמש גוון מראה אדום... ומכל שכן מה שאמר שהיא חלפא אפתחא דגן עדן ששם הורד, שכל זה ימאן השכל מלקבל. אמנם כל זה הגיע מפני שמבינים כל דבר גשמי. ודע כי דעת חכמים בענין זה שזוהר השמש הוא מתיחס אל אדום ולא אל לבן, ודבר זה בודאי, כי מאחר שהירח נקרא לבנה מזה נדע כי הזוהר של השמש מתיחס אל האדום, שהרי שם השמש חמה וחמימות מיחס אל האודם, שכל חם הוא אדום, והביא ראיה שהרי בצפרא ובפניא היא אדומה. ואף על גב דודאי משום שעל ידי האד העשוני היא אדומה, מכל מקום אם היתה השמש לבנה כאשר נראה היה גובר לבנות הזהרות והיה נראה לבן, כמו שאין הלבנה נראית אדומה כל כך...
וקאמר לפי סלקא דעתך דהזהרורית של השמש אינו אדום, למה נראית בצפרא ובפניא אדומה, ומתרץ בצפרא דחלפא אפתחא דגן עדן, ורדא בפניא דחלפא אפתחא דגיהנם, ביאור זה כי בשחרית נקרא שהשמש עוברת על פתחא דגן עדן ורדא, פירוש מפני האד העשני בשחרית כאשר השמש עולה מן הארץ והאויר רטוב אז האד העשוני מתקשר עם כח גן עדן שהאויר רטוב ויפה... אבל בערבית שהאויר יבש וחם נקרא האד העשוני פתחא דגיהנם, שהוא מתקשר עם פתחא דגיהנם...
ועוד יש לך להבין ענין זה ותדע כי השמש בעצמה היא עוברת על פתחא דגן עדן וגיהנם, מפני שהשמש בצד אחד עולה והולכת עד אמצע השמים, ושוקעת בצד השני. והאמצע מיוחס לעולם הזה שהוא המציאות השוה, והקצוות מתיחסים אל דברים המתנגדים שהוא גן עדן והגיהנם, ולפיכך סדר המציאות נותן שהיא עוברת על פתחא דגן עדן ופתחא דגיהנם והדבר הזה הוא סבה בעצמו אל שני האדים האלו שהחמה היא שמעלה האדים, ומפני כי בשחרית ובערבית החמה מתחברת בכח גן עדן וכח גיהנם לכל מאן דאמר כדאית ליה, ולכך מעלת החמה שני אדים בשחרית ובערבית... (שם בבא בתרא פד א, וראה שם עוד)
אמנם הענין הוא מה שאמרו רז"ל בפרק חלק שהיה ראוי שתשקע החמה באמצע הרקיע, וזהו שאלת אנטונינוס את רבי ותיתי עד פלגא דרקיע ותתן שלמא וכו'. ואפרש לך עתה הענין הזה, כי איך נבין שתשקע באמצע הרקיע, ואין השקיעה אלא שיורדת אל חצי התחתון של הגלגל למטה מן האופק. אך סוד הענין הוא מה שאמרו... האמת הוא אף על פי שהגלגלים והכוכבים הם דברים גשמיים, הנה בתוכם מתלבשין פנימיות מהשרשים בסוד הספירות של העשיה, וכל הדברים שתמצא לרז"ל בענין השמש ושאר הכוכבים שאינן עומדים לפי הנראה לעינינו, מדבר הכל בזה הפנימיות שלהם שבהם עיקר ההנהגה. ומי שאינו יודע דרכי החכמה אינו יכול להשיג אלא חיצוניות הדברים הנראה לפי הגשמיות, אבל העיקר בפנימיות ההולך לפי דרכי ההנהגה הפנימיות... והנה הפנימיות של השמש הוא העושה השפעה חזקה אשר הוא עושה בעולם, בסוד ישיש כגבור לרוץ אורח, אך פעולות הפנימיות עד סוף האופק היא פעולה האחת, כי באופק הוא השקיעה, ואם זורח לצד האחר לא יהיה עוד המדריגה והבחינה של זה שלמעלה כי ישתוה לזה האחד ויקבל שם כח אחר. והאמת כי הרקיע הסובב העולם כולו הוא העושה את זה, ויש בו מקומות המוכנים להתגלות דרך שם הפנימיות הזה ולהכנס ולהתלבש בשמש וגם להחזיר ולהסתלק ממנו. ונמצא שבהגיע השמש אל נקודת המזרח הנה שם יצא הפנימיות הראוי לו, והוא הנקרא בעצם חמה ושמש... עד הגיע אל נקודת המערב שאז יסתלק ממנו. אך אותה הנקודה עצמה היא מזרח לאופק התחתון, והאמת כי שם יקבל השמש פנימיות אחר הראוי לאופק הב', והדברים האלה אי אפשר לחכמי התולדה לדעתם...
והנה רז"ל אמרו שצד צפון הוא פרוץ, והסוד כי למעלה הגבורה היא שלא נתקנה לגמרי, והוא מה שאמרנו למעלה שאין התיקון נשלם ונשאר כן הקלקול עד לתיקון העתיד... כי בגלגל הסובב את העולם לכל הצדדים האחרים יש זה הפנימיות המתלבש בגלגל החיצון המשפיע על הארץ, כך בצד צפון אין הכח הזה מתפשט כי לא יגיע ממנו אל חלק הארץ שתחתיו השפעה חזקה כשאר הצדדים יען החלק ההוא אינו אלא מדור לס"א. והשמש גם כן לא ילך שם, היינו השמש הפנימי, גם כי החיצון הולך ואז נמצא שלא יגיע אל צפון אלא כמו רשימו מן השמש פנימי לבד...
אמנם צריך שתדע, שאף על פי שאין הגלגל הפנימי מתפשט שם לפעול כמו בצדדים אחרים על כן זה הוא מתפשט לשים גבול, לכן הוא מסבב הצד ההוא גם כן אלא שאינו מתפשט להשפיע בו, ואינו אלא מגביל... ולכן חלק אחר מן השמש הפנימי הולך דרך שם, וזה כי השמש צריך לסבוב כל הגלגל בכל חלקיו, וכמו שהגלגל אינו שוה כי במקום א' עומד ומשפיע ובמקום א' אינו משפיע, כך השמש מתחלק לב' חלקים, והעיקר שבהארה הזאת שהוא המשפיע נשלם עם חלק הגלגל המשפיע והוא הסובב בגגו של הרקיע, כי הוא מאיר מרחוק אל השמש ההולך בצפון, והחלק מן ההארה הזאת מתפשטת אל צד הצפון גם כן, אך מחוץ בסוד הגבול ולא בסוד ההשפעה...
ואומר לך כללות הענין הזה והוא כי כל מה שיש לשמש להאיר בסוד החמה הזאת הפנימית בכל המדרגות הצריכות הוא בו' שעות הראשונות ומשם והלאה אין לו פעולה פרטית, והוא סוד הולך ואור עד נכון היום. וסוד הדבר הזה הוא תלוי בסוד הזווגים, כי באמת אין זווג לרחל אלא זווג שחרית לבד, וכל שאר הזווגים הם של לאה. והענין כי הזווג העיקרי הוא זווג רחל ושם היא ההשפעה העיקרית הצריכה לכל העולמות, אבל שאר הזיווגים אינם אלא לשאר הפעולות הצריכות לחלק ההשפעה, ועל כן אמר תיתי עד פלגא דרקיע, והוא כיון שרק עד שם הוא ההתפשטות צורת ההשפעה אם כן כשיגיע שם היה יכול להסתלק. ואמר שצריך שירד למטה על מערב, וגם זה לתיקון האופק עצמו, והוא מפני העוברים ושבים והפועלים. וזה סוד גדול. דע כי מיד שמשלים השמש לפעול פעולותיו הנה הס"א יש לה רשות להתפשט בעולם, ואז צריך שהשמש יחזור להתפשט בגבורה תקיפא ו' שעות אחרות להחליש כח הס"א ולקיים כל מה שנעשה בו' שעות הראשונות. ובאמת פעולה זו צריך שתהיה בדין חזק, והוא הדין של יצחק שכתוב בו ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, שכחו יפה להכניע הס"א. וכל מה שהוא יורד למטה מתגבר בדין יותר, כי הוא מחליש מדרגות של הס"א הקשות ביותר... (אדיר במרום דף סז, ועיין שם עוד)
שואף זורח - השמש שואף ללכת ממערב למזרח וגלגל היומי מכריחו להיפך. (קהלת א ה)
...כן היה רצון השי"ת שימציא כח שישתוקק תמיד להתדבק בשורש שרשו ושישפיע שפע גם לקיום מדריגות שלמטה. והן הנה השמים וצבאיה והארץ וצבאיה, כי אף שתשוקת צבא השמים רוחנים להדבק במדרגות עליונים, כענין שנאמר "השמים מספרים כבוד א-ל", עם כל זה "בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם", היינו השפעתם בארץ. "לשמש שם אהל בהם" לשון בהלו נרו שדרך השמש נקבצים אורות רוחניות השמים ליתן הארה בתוך הארץ ממדריגה למדריגה, ומהכח או הרצון ההוא נשתלשלו ונגלמו כחות היסודות ממדריגה למדריגה עד שמשפיעים שפעם גם בכל המציאות התחתונה הלזו ומתראים על פי דמות פרטים משונים כפי רצון הקב"ה שימצא בריאת האדם בגוף מעפר, ושעל ידי שלש היסודות אמ"ש שהן הצלם ודפוס רוחני ימצאו כל כלי גופו באופן שיוכל האדם לפעול על ידיהן פעולות פרטים כפי רצונו ית'... (שער א פרק ד)
אם זרחה השמש - הזכיר בלשון נקבה זרחה, כי כן דרך הכתוב להזכיר בלשון נקבה כשרוצה לדבר בזמן שהשמש מתפשטת בעולם ומתרחבת ברוחב חללו, וכשהשמש מתחיל לזרוח ורוצה לצאת ולהתנוצץ בזהרו נקרא בלשון זכר, כמו "ויזרח לו השמש"... ואמר כאן בלשון נקבה להורות שאם התפשטה השמש בעולם שהוא יודע שיתפש ולא יוכל להנצל מידם ובודאי לא יהרג לכן דמים לו. ויש לגמגם בכלל זה... דרך הפשט ידוע, יאמר שאם חתר בחושך בתים ונמצא במחתרת בלילה יהרג, ואם זרחה השמש על הגנב ואדם רואהו ומכירו לא יהרג אבל ישלם, וטעם "השמש" האור לעיני הרואים, וכן "לעיני השמש הזאת", בגלוי... (שמות כב ב)
ויאמר אלקים יהי אור - כבר בארנו שברגע הראשון שברא ה' את השמים נבראו כל רבבות הכדורים הגדולים הנמצאים במרחבי עולם העשיה, ונתלו כל אחד במקומו הקבוע לו בחכמת צור עולמים... והנה כל הכדורים הגדולים הנקראים כוכבים שייכים לגבול הכדור הגדול מכולם הנקרא בשם שמש... ומבואר מעדות התורה שבעת נברא הכדור הגדול הזה השמש היה גם הוא חושך ולא אור, מזה מבואר שעצמות חמרו אינו אור רק דבר אחר נעלם מאתנו, והאור לא ניתן בו עד יום רביעי... (בראשית א ג, וראה שם עוד)
יהי מאורות - היינו שהאור שהתפזרו ניצוציו בל מקום יאסף עתה וינתן בכדור השמש, ומעתה לא יהיה אור רק מאור, ששם מאור מציין מקום ששם נתון האור... בא להורות שגם השמש אין לו אור מצד עצמו רק מקבל האור מלמעלה מגבוה על גבוה דרך מסכים ולבושים, והלבוש האחרון היה האור הגנוז שהוא הושם בנרתק השמש, שאורו גם כן צמצום מאור העליון כמו שכתבנו בפסוק "יהי אור"... ובאר שיש הבדל בין האור השופע מן המאורות ובין האור ששימש עד עתה, שעד עתה היה האור בכל רחבי הבריאה וגם בארץ, ועתה יהיה ברקיע השמים, שעד עתה היה מבדיל בין האור ובין החושך, כי בעת ששמש החושך אז נאסף האור מכל רחבי הבריאה, ועתה לא יבדיל בין האור ובין החושך, כי אור השמש נמצא תמיד ומתפלש תמיד על הכוכבים שעומדים לנגדו, רק שיבדיל בין היום ובין הלילה... (שם שם יד)
ויהי השמש לבא - השגחת ה' בגלוי מכונה בשם שמש, כדכתיב בתהלים פ"ד "כי שמש ומגן ה' אלקים" וגו', וראה שהגיע שעה שהשגחתו ית' יהיה נסתר. (בראשית טו יב)
ואלהי זהב לא תעשו - צורה עליונה הנמשלת לזהב, ויש להסביר יותר דשני מושלים שהעמיד הקב"ה בקרב תבל הן המה שני כוכבי לכת המאור הגדול שהוא השמש, והוא העליון והוא מושל על מכמני זהב, והמאור הקטן הוא הלבנה והוא הסמוך לארץ והוא מושל על מכמני כסף, על כן היינו סוברים לעשות צורות הללו לא לשם עבודת כוכבים ומושלים מדעת עצמם אלא אמצעים כאמור, על זה הקדים הקב"ה "אתם ראיתם כי מן השמים דבררתי עמכם", ואין שום צורך לאמצעי... (שמות כ כ)
וראית את השמש - היינו שמש שנראית לנו, ולא זהו מלכת שמים שהוא מזל חמה שהביא הרמב"ם בפירוש המשניות ע"ז פ"ג, שעל זה כיונו במה ששנו ועליהם צורת חמה... והנראה שעל זה כיונו חכמי ישראל בפסחים צ"ד באמרם שהחמה הולכת בלילה למעלה מהרקיע אלא שלא גילו כונתם כדרכם בקודש... (דברים ד יט)
ונראה דהנה חמה אין לה חידוש והיא הולכת תמיד במסלול אחד בלי שינוי, וכל שינוי העתים הוא רק מחמת חילוף המקומות המקבלים את מאור השמש, אבל הלבנה יש בה חידוש, דוגמא זו היא ההפרש בין חכמת ישראל לחכמת יונים, שחכמת ישראל מגיעה עד למעלה... ומאחר שהם דבוקים במקור החכמה על כן חכמתם כמעיין היוצא ממקור מוצא מים הניתוסף ומתחדש בכל עת, ועל כן יש בהם חידוש... (חנוכה תרפ"ב)