שבע בן בכרי

(ראה גם: דוד, יואב)

 

ושם נקרא איש בליעל ושמו שבע בן בכרי איש ימיני, ויתקע בשופר ויאמר אין לנו חלק בדוד ולא נחלה לנו בבן ישי איש לאהליו ישראל. ויעל כל איש ישראל מאחרי דוד אחרי שבע בן בכרי, ואיש יהודה דבקו במלכם מן הירדן ועד ירושלים... ויאמר דוד אל אבישי עתה ירע לנו שבע בן בכרי מן אבשלום, אתה קח את עבדי אדניך ורדוף אחריו פן מצא לו ערים בצורות והציל עיננו... ויבואו ויצורו עליו באבלה בית המעכה וישפכו סוללה אל העיר ותעמוד בחל, וכל העם אשר את יואב משחיתים להפיל החומה. ותקרא אשה חכמה מן העיר שמעו שמעו אמרו נא אל יואב קרב עד הנה ואדברה אליך... ויען יואב ויאמר חלילה חלילה לי אם אבלע ואם אשחית. לא כן הדבר כי איש מהר אפרים שבע בן בכרי שמו נשא ידו במלך בדוד תנו אותו לבדו ואלכה מעל העיר, ותאמר האשה אל יואב הנה ראשו מושלך אליך בעד החומה. ותבוא האשה אל כל העם בחכמתה ויכרתו את ראש שבע בן בכרי וישליכו אל יואב, ויתקע בשופר ויפוצו מעל העיר איש לאהליו, ויואב שב ירושלים אל המלך. (שמואל ב כ א והלאה)

מדרש רבה:

ויש אומרים סרח בת אשר השלימה עמהן את המנין, הדא הא דכתיב (ש"ב כ') ותקרא אשה חכמה מן העיר ויקרא אליה... ואמר לה מאן את, אמרה ליה (ש"ב כ') אנכי שלומי אמוני ישראל, אני היא שהשלמתי מניינן של ישראל במצרים... אלא כי איש מהר אפרים שבע בר בכרי שמו נשא ידו במלך בדוד, אם במלך למה בדוד, ואם בדוד למה במלך, אלא א"ר עזריה בש"ר יהודה בר סימון כל שמעמיד פניו במלך כאילו העמיד פניו בתלמיד חכם, כל שכן במלך ותלמיד חכם... ותאמר הנה ראשו מושלך אליך, מנא ידעה, אלא אמרה כל דמחציף אפיה במלכות בית דוד מרים הוא ראשיה מלעיל... (בראשית צד ח)

תרגום יונתן:

יפה בעתו - מצותא דהות ביומי דירבעם דחזיא למהוי ביומי שבע בן בכרי... ואתעכבת דאילו הות ביומי שבע לא הות מתבני בית מוקדשא על עסיק עגלין דדהב... (קהלת ג יא)