(ראה גם: ארץ ישראל-כבוש)
ויאמר ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאחיו. (בראשית ט כה)
וכנען ילד את צידון בכורו ואת חת. ואת היבוסי ואת האמורי ואת הגרגשי. ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני. ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי, ואחר נפוצו משפחות הכנעני. ויהי גבול הכנעני מצידון באכה גררה עד עזה באכה סדומה ועמרה ואדמה וצבויים עד לשע. (שם י טו)
ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר, כי אתן בידכם את יושבי הארץ וגרשתמו מפניך. לא תכרות להם ולאלהיהם ברית. לא ישבו בארץ פן יחטיאו אותך לי, כי תעבוד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש. (שמות כג לא)
שמר לך את אשר אנכי מצוך היום, הנני גורש מפניך את האמורי והכנעני והחתי והפריזי והחוי והיבוסי. השמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה, פן יהיה למוקש בקרבך. כי את מזבחותם תתוצון ואת מצבותם תשברון, ואת אשריו תכרותון. כי לא תשתחוה לאל אחר, כי ה' קנא שמו א-ל קנא הוא. פן תכרות ברית ליושב הארץ, וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו. ולקחת מבנותיו לבניך, וזנו בנותיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן. (שם לד יא)
כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו, וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקותיהם לא תלכו. (ויקרא יח ג)
אל תטמאו בכל אלה, כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם. ותטמא הארץ ואפקוד עונה עליה, ותקיא הארץ את יושביה. (שם שם כד)
אפס כי עז העם היושב בארץ, והערים בצורות גדולות מאד וגם ילידי הענק ראינו שם. עמלק יושב בארץ הנגב, והחתי והיבוסי יושב בהר, והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן. (במדבר יג כח)
והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיותם, ואת כל צלמי מסכותם תאבדו ואת כל במותם תשמידו... ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם, וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה. (במדבר לג נב)
כי יביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה, ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפריזי והחוי והיבוסי שבעה גוים רבים ועצומים ממך. ונתנם ה' אלקיך לפניך והכיתם, החרם תחרים אותם לא תכרות להם ברית ולא תחנם. ולא תתחתן בם, בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך. כי יסיר את בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים, וחרה אף ה' בכם והשמידך מהר... (דברים ז א)
כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני, איכה אוכל להורישם... ונתנם ה' אלקיך לפניך, והמם מהומה גדולה עד השמדם, ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם מתחת השמים, לא יתיצב איש בפניך עד השמידך אותם... (שם יז)
רק מערי העמים האלה אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה, לא תחיה כל נשמה. כי החרם תחרימם החתי והאמורי הכנעני והפריזי החוי והיבוסי, כאשר צוך ה' אלקיך. למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותם אשר עשו לאלהיהם, וחטאתם לה' אלקיכם. (שם כ טז)
כי אם שוב תשובו ודבקתם ביתר הגוים האלה הנשארים האלה אתכם, והתחתנתם בהם ובאתם בהם והם בכם. ידוע תדעו כי לא יוסיף ה' אלקיכם להוריש את הגוים האלה מלפניכם, והיו לכם לפח ולמוקש ולשוטט בצדיכם ולצנינים בעיניכם עד אבדכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם ה' אלקיכם. (יהושע כג יב)
ואת היבוסי יושב ירושלים לא הורישו בני בנימין, וישב היבוסי את בני בנימין בירושלים עד היום הזה... ולא הוריש מנשה את בית שאן ואת בנותיה ואת תענך ואת בנותיה ואת יושבי דור ואת בנותיה ואת יושבי יבלעם ואת בנותיה ואת יושבי מגידו ואת בנותיה, ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת. ויהי כי חזק ישראל וישם את הכנעני למס, והוריש לא הורישו... (שופטים א כא, וראה שם עוד)
ואלה הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל, את כל אשר לא ידעו את כל מלחמות כנען. רק למען דעת דורות בני ישראל ללמדם מלחמה, רק אשר לפנים לא ידעום. חמשת סרני פלשתים וכל הכנעני והצידוני והחוי יושב הר הלבנון, מהר בעל חרמון עד לבוא חמת. ויהיו לנסות בם את ישראל, לדעת הישמעו את מצות ה' אשר צוה את אבותם ביד משה. ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני החתי והאמורי והפריזי והחוי והיבוסי. ויקחו את בנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם נתנו לבניהם ויעבדו את אלהיהם... (שם ג א)
כל העם הנותר מן האמורי החתי הפריזי החוי והיבוסי אשר לא מבני ישראל המה. בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא יכלו בני ישראל להחרימם, ויעלם שלמה למס עובד עד היום הזה. (מלכים א ט כ)
כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אהב. (הושע יב ח)
וחם הוא אבי כנען וכו', (כנען הוא) זוהם הזהב שמתחת הפסולת, (היינו הנשקע בתוך כור הזהב בשעת ההתוך), הוא התעוררות רוח הטומאה של נחש הקדמוני, כי חם הוא קו שמאל שה"ס זהב וכנען הוא הפסולת שלו, והוא בחינת נחש הקדמוני, ומשום זה מדייק הכתוב ואומר וחם הוא אבי כנען (אותו כנען) שהביא קללות על העולם, אותו כנען שנתקלל, אותו כנען שהחשיך פני הבריות, דהיינו הנחש, שפיתה את חוה והביא קללות על העולם, והוא נתקלל, והחשיך פני הבריות, שהביא מיתה על הבריות.
ומשום זה לא יצא מן כלל כולם, אלא חם, שכתוב בו וחם הוא אבי כנען, להורות על אותו שהחשיך העולם, (דהיינו כח הנחש), ולא כתוב בכלל זה, ושם הוא אבי כך... שמשמיענו שהקו שמאל שהוא חם, הוא אביו של נחש הקדמוני, הנקרא כנען...
כאשר היו ישראל צדיקים (והמשיכו ג' הקוין להנוקבא, ונזדווגה עם ז"א הנקרא ישראל), נקראה אז הארץ על שם הזה ארץ ישראל, דהיינו על שם ישראל התחתונים שתקנוה, ועל שם ז"א בעלה. כשלא זכו ישראל, (והשאירו הנוקבא בקו שמאל שיש בו פסולת הנקרא כנען), נקראת אז הארץ בשם אחר, דהיינו ארץ כנען.
ועל כן כתוב ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו, (שהוא להיותו בחינת נחש הקדמוני), שהביא קללות על העולם, ובנחש מה כתוב, ארור אתה מכל הבהמה, (ועל כן קללו גם עתה ארור כנען), והיינו עבד עבדים יהיה לאחיו, כי הבהמות המה עבדים לאדם, ולהיותו עוד גרוע ומקולל יותר מכל בהמה, הריהו עבד עבדים... (נח רחצ, ועיין שם עוד וכן שי והלאה)
א"ר יצחק מעשה מצרים (הוא שהיו) עובדים לשפחה, (דהיינו הקליפה שנקראת שפחה, כמו שהעמדנו מעשה כנען הוא שהיו עובדים למקום ההוא הנקרא שבי אשר בבית הבור, ועל כן כתוב, ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו, משום זה היו כולם משקרים בדברים קדושים, ועשו מעשים (של ע"ז) בכל. משום זה כתוב כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה וגו'... (אחרי רפט)
כתוב כנען בידו מאזני מרמה, זהו אליעזר עבד אברהם, ותא חזי, כתוב ארור כנען ומשום שכנען הזה (שהוא אליעזר), זכה לשמש את אברהם, כיון ששימש את אברהם, וישב תחת צל האמונה, זכה לצאת מאותה הקללה שנתקלל, ולא עוד אלא שכתוב בו ברכה, שכתוב ויאמר בא ברוך ה'... (אמור רסט)
בשעה ההיא כל אלו השליטים שהיו ממונים על ז' אומות נאספו ורצו להחזיר המלוכה (של סיחון) לקדמותה, כיון שראו גבורתו של משה חזרו לאחור. זה שאמר על כן יאמרו המושלים באו חשבון, שהם השליטים הממונים על (האומות), שנתאספו והיו אומרים באו חשבון, מי הוא זה שהחריבה, תבנה ותכונן כבתחילה ותחזור המלוכה לקדמותה... (בלק י, ועיין שם עוד)
והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני, זכה כנען שנקרא הארץ על שמו, וכי מה עשה כנען, אלא כיון ששמע כנען שישראל נכנסין לארץ עמד ופנה מפניהם, אמר לו הקב"ה אתה פנית מפני בני, אני אקרא הארץ על שמך ואתן לך ארץ יפה כארצך, ואי זו זו אפריקא... (בא פרשה יח)
ומניין שלא היתה אומה באומות שהתעיבו מעשיהם יותר מהן הכנענים, תלמוד לומר וכמעשה ארץ כנען לא תעשו, ומניין לדור אחרון שהתעיבו מעשיהם יותר מכולם, תלמוד לומר וכמעשה ארץ כנען לא תעשו, ומניין למקום שבאו בו ישראל וכבשו שהתעיבו מעשיהם יותר מכולם, תלמוד לומר אשר אני מביא אתכם שמה, ומניין שביאתם של ישראל גרמה להם לכל המעשים הללו, תלמוד לומר אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו...
מפני מה זכו הכנענים לישב בארצם ארבעים ושבע שנים, שנאמר וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים, אלא בשביל שכר שכבדו את אברהם אבינו, שאמרו לו שמענו אדוני נשיא אלקים אתה בתוכינו, בני אדם שכבדו את אברהם אבינו זכו לישב בארצם שבע וארבעים שנה. (אחרי מות פרשה ח)
כי את כל אלה עשו, מלמד שהיו כנענים שטופים בדברים הללו, אני איני מגלה אותם אלא על ידי דברים הללו, ואקוץ בם, כאדם שהוא קץ ממזונו. (קדושים פרק ט)
השמר לך... פן תנקש אחריהם שמא תמשך אחריהם או שמא תדמה להם, או שמא תעשה כמעשיהם ויהיו לך למוקש. אחרי השמדם מפניך, מפני מה אני משמידם מפניך, שלא תעשה כמעשיהם ויבואו אחרים וישמדו מפניך. ופן תדרוש לאלהיהם, שלא תאמר הואיל והם יוצאים באבטינא, הואיל ויוצא בארגמן אף אני אבוא בארגמן... (ראה פא)
למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות, מלמד שאם עושים תשובה אין נהרגים. (שופטים רב)
והם רבבות אפרים, לפי שלא מפורש לנו עושרם של כנעניים, ומה תלמוד לומר ויאמר אדני בזק שבעים מלכים בהונות ידיהם ורגליהם מקוצצים היו מלקטים תחת שולחני, והרי דברים קל וחומר ומה אדני בזק שאינו כדי לימנות עם מלכי כנען היו שבעים מלכים בהונות ידיהם ורגליהם מקוצצים מלקטים תחת שולחני, בא למוד וראה אושרם של כנעניים מה היה, והם אלפי מנשה. (ברכה שנג)
...וכנעני מנלן דאיקרי תגר, דכתיב וירא שם יהודה בת איש כנעני, מאי כנעני, אילימא כנעני ממש, אפשר בא אברהם והזהיר את יצחק, בא יצחק והזהיר את יעקב ויהודה אזיל ונסיב, אלא אמר רבי שמעון בן לקיש בת גברא תגרא, דכתיב כנען בידו מאזני מרמה, ואיבעית אימא מהכא, אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ. (פסחים נ א)
חמשה דברים צוה כנען את בניו, אהבו זה את זה, ואהבו את הגזל, ואהבו את הזמה, ושנאו את אדוניכם ואל תדברו אמת. (שם קיג ב)
...מאי טעמא דרבי ישמעאל, איידי דכתיב לא תחיה כל נשמה איצטריך נמי למיכתב לעולם בהם תעבודו למישרי אחד מכל האומות שבא על הכנענית והוליד ממנה בן שאתה רשאי לקנותו, דתניא מנין לאחד מן האומות שבא על הכנענית והוליד ממנה בן שאתה רשאי לקנותו בעבד, תלמוד לומר וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו, יכול אף הכנעני שבא על אחת מן האומות והוליד ממנה בן שאתה רשאי לקנותו בעבד, תלמוד לומר אשר הולידו בארצכם, מן הנולדים בארצכם ולא מן הגרים בארצכם, ור"ע ממהם תקנו נפקא. (סוטה ג ב)
...ר' שמעון אומר על גבי סיד כתבוה (התורה), וכתבו להן למטה למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל וגו', הא למדת שאם היו חוזרין בתשובה היו מקבלין אותן... כמאן אזלא הא דתניא ושבית שביו לרבות כנענים שבחוצה לארץ, שאם חוזרין בתשובה מקבלין אותן, כמאן כר' שמעון. (שם לה ב)
גופא כי אתא רבין אמר רבי יוחנן באומות הלך אחר הזכר, נתגיירו הלך אחר הפגום שבשניהם, מאי באומות הלך אחר הזכר, כדתניא, מנין לאחד מן האומות שבא על הכנענית והוליד בן שאתה רשאי לקנותו בעבד, תלמוד לומר וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו... (קדושין סז ב)
רבן שמעון בן גמליאל אומר אין לך בכל העממין מתון יותר מן האמרי, שכן מצינו שהאמינו בהקב"ה וגלו לאפריקי ונתן להם המקום ארץ יפה כארצם, והיתה ארץ ישראל נקראת על שמם. (שבת פרק ז)
לא ישבו בארצך, זו אזהרה שלא יושיבו גוי עובד ע"ז ביניהם, יכול על חנם, תלמוד לומר פן יחטיאו אותך לי, כבר הבטחתיך חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם, יחלצם מלחטא היאך אניחם ביניכם פן יחטיאו אותך לי, הן מתכוונין להמרידכם בי, ומה תעלה יש בידכם ואתם נוקשין בהן ומתחייבין לי כלייה, לכך אני מזהירך לא ישבו בארצך. (שמות כג לג)
ויאמר ארור כנען, חם חטא וכנען נתקלל, אתמהא. ר' יהודה אומר לפי שכתוב ויברך אלקים את נח ואת בניו, ואין קללה הוה במקום ברכה, לפיכך ויאמר ארור כנען. ר' נחמיה אמר כנען ראה והגיד לחם לפיכך תולין את הקללה במקולל... (בראשית לו יא)
רבי דוסתאי בשם ר' שמואל בר נחמן אמר לפי שאינו מזכיר כאן החוי לפיכך הוא מביא רפאים תחתיהם. ר' חלבו בשם רבי אבא בשם רבי יוחנן כך עלה בדעתו של מקום להנחיל להם לישראל ארץ עשרה עממים, ולא נתן להם אלא ז', את החתי ואת הפריזי ואת הרפאים ואת האמורי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי הרי שבעה... (בראשית מד כז)
בימי אלכסנדרוס מוקדן באו בני ישמעאל לעורר על ישראל על הבכורה, ובאו עמהם שתי משפחות רעות כנענים ומצרים... אמרו כנענים מתורתן אנו באים עליהם, בכל מקום כתיב ארצה כנען, ארץ כנען, יתנו לנו את ארצנו. א"ל גביעה בן קוסם אדוני המלך, אין אדם עושה לעבדו מה שהוא רוצה, א"ל הין, אמר מה כתיב (בראשית ט') ארור כנען עבד עבדים וגו', הרי הארץ שלנו, והם עבדים לאדוני המלך, ונסתלקו משם בבושת פנים. (שם סא ו)
דבר אחר כי תבואו אל ארץ כנען, שבעה עממים הן ואתה אומר ארץ כנען, רבנן אמרי רמזו מה חם סרסו וכנען לקה, אף כאן ישראל חוטאין והארץ היא מתקללת. ר"א בן יעקב ורבנן, ר' אליעזר אומר על ידי שהיה כנען אביהם של כולם, הדא הוא דכתיב וכנען ילד את צידון בכורו ואת חת. ורבנן אמרי על ידי שהיו כולם תגרין, כמד"א אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ.
א"ר יוסי בן דוסא אליעזר הוא כנען, ועל ידי ששימש אותו צדיק יצא מכלל ארור ובא לכלל ברוך, הדא הוא דכתיב ויאמר ארור כנען, וכתיב ויאמר בא ברוך ה'... (ויקרא יז ה)
וכי מי בא ואמר לכנענים שישראל נכנסין לארץ, א"ר ישמעאל בר נחמן ג' פרוזדגמאות שלח יהושע אצלם, הרוצה לפנות יפנה, להשלים ישלים, לעשות מלחמה יעשה. גרגשי עמד מאליו לפיכך ניתנה לו ארץ יפה כארצו, הדא הוא דכתיב עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם, זו אפריקי. גבעונים השלימו, שנאמר וכי השלימו יושבי גבעון, ל"א מלכים עשו מלחמה ונפלו. (שם שם ו)
ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס אלו הכנענים, א"ר לוי אפילו טפת שמן לא היה נותן אחד מהם בגריסין שלו, ואפילו נשברה ביצתו לא היה טועמה אלא היה מוכרה ועשה אותה דמים, כדי שיכנסו ישראל לארץ וימצאו אותה מלאה ברכות. (קהלת ב כח)
דבר אחר ויהי בשלח פרעה, מי קרא ווי, הכנענים, למה הדבר דומה, למלך שהיה לו בן קטן, והיה לו אוסיא (פרדס) והיה מבקש לצאת למדינת הים, אמר לאריס אחד שיהא משמרה, ושיהא אוכל מפירותיה עד שיעמוד בנו על פרקו, ואחר כך נותנה לו, כשגדל בנו של מלך בקש האוסיא, מיד התחיל האריס קורא ווי, כך היו ישראל במצרים והכנענים יושבים ומשמרים את ארץ ישראל ואוכלים פירותיה, כיון ששמעו שיצאו ישראל ממצרים התחילו צווחין ווי. (בשלח ז)
...אמרו לו אנו יודעים שהקב"ה עתיד ליתן לך ולזרעך את כל הארצות האל, כרות עמנו שבועה שאין בני ישראל יורשים את עיר יבוס כי אם ברצונם של בני יבוס, ואחר כך קנה את מערת המכפלה במכר זהב ובכתב עולם לאחוזת עולם... מה עשו אנשי יבוס, עשו גלולים של נחשת והעמידו אותן ברחוב העיר, וכתבו עליהם שבועת אברהם, וכשבאו ישראל לארץ רצו לכנוס בעיר היבוסי ולא היו יכולין ליכנס מפני אות ברית שבועת אברהם, וכשמלך דוד ורצה ליכנס בעיר היבוסי לא הניחו אותו, שנאמר (ש"ב ה') ויאמר לדוד לאמר לא תבוא הנה וגו', והלא היו ישראל כחול הים, אלא מכח ברית שבועת אברהם. ראה דוד וחזר לאחוריו, שנאמר (שם) וישב דוד במצודה, אמרו לו אין אתה יכול ליכנס בעיר היבוסי עד שתסיר כל הגלולים הללו שכתוב עליהם אות שבועת אברהם. אמר דוד לאנשיו כל מי שיעלה בראשונה ויסיר את הגלולים הללו יהיה לראש, ועלה בראשונה יואב בן צרויה ויהי לראש... (פרק לו)
אוי להם לרשעים שמחייבין לעצמן ולבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות. הרבה בנים היו לו לכנען שראוין ליסמך כטבי עבדו של רבן גמליאל אלא שחובת אביהן גרמה להם. (בראשית פרק ט, סא)
א"ר חוניא משל למלך שהיתה לו בת יחידה והשרה אותה במבוי אחד ונמצאו כולם בעלי זנות וכשפים, אמר לה אביה, בתי תן דעתך שלא תעשי לא כמעשה אלו ולא כמעשה אלו, כך כשהיו ישראל במצרים היו המצרים בעלי זנות, שנאמר אשר בשר חמורים בשרם, כשנכנסו לארץ כנען היו הכנענים בעלי זנות וכשפים, שנאמר מרוב זנוני זונה טובת חן בעלת כשפים, אמר להם בני הזהרו שלא תעשו לא כמעשה אלו ולא כמעשה אלו. (ויקרא פרק יח, תקפה)
כמעשה ארץ מצרים וגו', מקיש מעשה ארץ מצרים למעשה כנעניים ומעשה כנעניים למעשה מצרים, מה מעשיהם של מצרים שטופים בע"ז ובמשכב זכור ובהרבעת בהמה, אף מעשיהם של כנעניים כיוצא בהן... (שם תקצ)
ויתורו את ארץ כנען, והלא של שבעה עממים היא, אלא שכולן אחרי עצת כנען. דבר אחר שבה כסא ממלכתן שלשבעה עממים. דבר אחר שכל סחורות מצויות בה, שנאמר לא תחסר כל בה, אין לשון כנען אלא לשון סחורה, שנאמר (ישעיה כ"ג) אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ... (במדבר יג ב)
...אבד תאבדון, מלמד שהכנענים להוטין יותר מכל אומה בעבודת גלולים. (ראה)
ראשי תיבות של ז' עממים שהם כנעני חתי אמורי פריזי חוי יבוסי וגירגשי גימטריא סמא"ל וארץ כנען גימטריא לילית. (וישב)
למה בז' עממים הורגים ולא מניחים מהם נשמה, והשאר האומות נחיה הטף והנשים? לפי שבשאר אומות המלחמות הוא נגד המזלות לא כנגד השרים העליונים, אבל במלחמות מצוה המלחמה נגד שרים שלמעלה, לפיכך יש לנו לעקור את הכל שלא נחיה בהם דבר, כי בזה יהיו נעקרים ובטלים מן העולם בין למעלה ובין למטה, לפי שבארץ ישראל שבה ישראל אין שום שר שולט בה אלא הקב"ה, שנאמר ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה. (שופטים)
ויען לבן ובתואל... ונראה שלבן מחמת שעדיין היו בו נשמות רחל ולאה לא היה כל כך רע, רק אחר כך בימי יעקב שכבר נולדו רחל ולאה ונפרדו ממנו כל חלקי הקדושה אז נהפך לשונא גמור ורצה לעקור את הכל. ועל כן בתואל שכבר נולדו ממנו כל אלה הוא היה רוצה לעכב. ובזה יובן מה שאמרו ז"ל בתורת כהנים, מקום שישבו בו ישראל היה מקולקל מן הכל, כי ישראל בררו מתוכם כל חלקי הקדושה ועשאום כמצולה שאין בה דגן, על כן היו רעים ביותר. וזה שאמר אברהם לאליעזר "אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו", כי לכאורה המלים אשר אנכי יושב בקרבו הן מיותרות, ורז"ל התעוררו בזה ופירשו שהזהירו על בנות ענר אשכול וממרא, ויהיה פירושו כמו אף אשר אנכי יושב בקרבו. ולפי דרכנו יש לומר עוד שזוהי נתינת טעם על שלילת בנות הכנעני, משום שאנכי יושב בקרבו ובררתי מתוכם כל חלקי הקדושה. (חיי שרה תער"ב)
ונראה דהנה בזוהר הקדוש שיעקב אבינו ע"ה ומשה רבינו היו בחד מתקלא... והנה כיבוש שני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן סיחון ועוג היה נעשה על ידי משה רבינו ע"ה, ובודאי שלא היה במקרה אלא שלא הספיק לזה כחו של יהושע. ויש לומר הטעם כי ידוע ששבע האומות מקבילות לשבע המדות הרעות, כל אחת היתה לה מדה מיוחדת לרוע, ואף שבודאי היתה כל אחת מקולקלת בכולן, מכל מקום מדה רעה מיוחדת ביותר היתה לכל אחת. אך סיחון ועוג היה בהם ענין אחר, והיינו דבש"ס ר"ה ג' הוא סיחון הוא ערד וכו', ערד שדומה לערוד במדבר, וברש"י ערוד חמור הבר, והיינו שהענין שנקרא חמור שהוא תכלית החומר היא קליפה המושכת לזנות רחמנא ליצלן, שהיה כל כך שטוף עד שיצא מגדר הישוב, והוא קלקול בכללות צורת האדם מקורא דכל שייפי גופא... ועל כן נקרא סיחון מלך האמורי אשר יושב בחשבון, ובתיבת חשבון דרשו חז"ל חשבון הנפש, חשבונו של עולם... שאין לך המאפיל את השכל כמו השטוף בתאוה רעה זו שהיא מעשה בהמה היפוך השכל. וברמב"ם שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה, ועל כן היא היפוך חשבון הנפש, וזהו שקליפת סיחון אשר בחשבון ואינה מניחה לחשוב חשבונו של עולם.... (ויצא תרע"ח, וראה שם עוד וערך עוג)
להבין הטעם מה שקורין פרשת זכור בשבת דוקא. דהנה ענין קליפת עמלק הוא שקר והטעאה, וכסות ולשון שינה (כשבא נגד ישראל)... ונצטוינו למחותו לבער השקרים והגלולים מן העולם. אך זה שייך רק באיש שעושה מעשיו על פי הוראת השכל, והיינו שבאם לא תהיה הטעאה ויבחין בין טוב לרע יעשה רק טוב. אבל באיש שעדיין מצואתו לא רחץ ואיננו פורש מדברים הרעים, אף שיודע שהוא רע, מה תועלת לו מביעור השקר. ועל כן באה מצות מחיית עמלק רק אחר כיבוש ז' אומות, כמו שכתוב "והיה בהניח וגו' מכל אויביך מסביב", שהם ז' האומות הרומזות לשבע המדות הרעות כנודע, היינו שקליפתן היא להכניס בלב איש ז' מדות הרעות כל אומה ואומה מדה רעה מיוחדת, ואחר הכרתת ז' האומות אז הוא זמן ביעור השקר כנ"ל, ועל כן בשבת דאפילו עם הארץ אימת שבת עליו על כן אז זמן זכירה למחות שמו של עמלק... (תצוה תרע"א)
כמעשה ארץ מצרים... מכל מקום עיקר הדבר שהיו שטופים בו ביותר היו מצרים בזנות וכנענים בע"ז, כי אחרי לבבכם ואחרי עיניכם שכנים, זה מושך את זה וזה מושך את זה. ובמהר"ל בספר הגבורות שמצרים היו חומר וכנענים היו צורה מקולקלת וארורה, והיינו כי השכל הוא הצורה לגבי החומר, ובעלי ע"ז היו גם כן על פי שכלם, אבל היה שכל מעוקם... ומחמת שכל מעוקם זה מרעה אל רעה יצאו. ועל כן כנענים שהם שטופים ביותר בע"ז הם כמו צורה לגבי חומר, אבל צורה מקולקלת, ומצרים שהיו שטופים בזנות ביותר הם חומריים לגמרי. (אחרי תרע"ג)
אך בעיקר הדבר שהיו יריאין מפני בני ישראל ושהיו צריכין לבטוח בסיחון ועוג אינו מובן, שהרי לא עליהם היו הולכים כנ"ל. והנה ברש"י (ריש דברים) "פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו", הם עמון ומואב ושעיר, אף שנצטוינו עליהם שלא לתגר בם מלחמה, היינו שזהו לאחר חטא המרגלים, ואלמלא שלחו את המרגלים היה נגמר כל התיקון, והיו יורשין תיכף את קני קניזי וקדמוני, שהם עמון ומואב ושעיר. אבל אחר שליחת המרגלים נצטוינו עליהם עד לעתיד. ויש לומר עוד טעם לזה, דהנה ידוע דעשרה כחות הם באדם, שבעה במדות שבלב ושלשה בשכל, וכנגדן עשר אומות שניתנו לאברהם אבינו בברית בין הבתרים, שבעה מלכי כנען מקבילים לשבע מדות שבלב, וקני וקניזי וקדמוני מקבילים לשלשה שבשכל. והנה ענין המרגלים היה נסיון גדול לדור דעה כמוהם, שלפי דעתם היה מן הנמנע לעלות, והיו צריכין לבטל את דעתם ושכלם להמשך אחר אמונה פשוטה בה' ובמשה עבדו, ואם היו עושים כן היו זוכין לעומת ביטול דעתם ושכלם לשלימות הדעת והשכל, והיו כל עשרה הכחות שבאדם לאחדים נאחזים באור פני מלך חיים, על כן היו זוכין לירש כל עשר האומות, כי כיבוש ישראל את ארץ ישראל הוא רק מפאת התאחדות כנסת ישראל, ועל כן אם היו מתאחדין בכל עשרה הכחות היתה ממילא נמי התאחדות הכלל בכל עשר בחינות שבכלל כמפורש בפרשת נצבים, היו יורשין נמי כל עשרה עממין, והיה נמי יחוד דור דעה וארץ ישראל, והוא חיבור שמים וארץ על מכונם והיה גמר התיקון... (בלק תרע"ה)
ונראה לומר שדוגמת שבעה השמות של יצר הרע הם שבע האומות של הכנענים, וכמו שהשם השביעי של היצר הרע הוא צפוני, שהוא יצר הרע ממין השני, כן נמי שם כנעני שהוא מלשון הכנעה, היינו דעביד גרמיה מנתמנם, והוא גרוע מכולם ושקול כנגד כולם, והוא כח רע שישנו בכל מדה רעה, שמהות הכח הזה להטמין ולהצפין את הרע שבו ולהחליקו... (דברים תרע"ה)
ואומר אליכם בעת ההיא לאמר וגו'... דהנה ידוע דכל דבר שהוא בהעלם יש בו כח יותר גדול, וכן בענין המדות של האדם אם היא רעה מלובשת בלבוש טוב היא יותר רעה מאשר היתה רעה בנגלה. וכמו שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שגודל כח רע של עשו היה באשר הרע שבו היה בהסתר ובחיצוניותו היה מראה את עצמו לכשר וצדיק, ושעל כן נמשל לחזיר שפושט טלפיו ומראה שהוא טהור וסימן טומאה שלו הוא בפנים. וכן היו האמוריים שעם כל גודל רשעתם ושהיו כל שבע המדות אצלם בתכלית הרוע, מכל מקום היו מראין את עצמם כבעלי מדות טובות, וזה עוד גרוע יותר מאם היה כן בהתגלות, והיו מעין עשו, ועל כן עשו נמי נקרא אמורי... שהחיצוניות דהיינו אמרי פיו היתה טובה, אבל הרשעות היתה טמונה בלבו, וזה גרוע עוד יותר... ודבר זה נוקב והולך גם בכל הדורות, אף שבהשקפה ראשונה נראים הם אנשי מדות מתוקנים, נדע מראש שתוכם מלא סף רעל ומפני סיבה מועטת אתגלי בהתייהו כאשר נראה בזמננו... וזה שבשל"ה פירש בעלי מדות טובות היינו בחיצוניות, ובפשיטות היא הוצאת דבה על הארץ שטבע הארץ גרם להם שמגדלת בעלי תכונות רעות וצבועים כאלו... (שם תרע"ז)
...אך הוא על פי מה שאמר רבינו זצללה"ה מלובלין בספר דברי אמת, דז' אומות כנגד ז' קליפות שהם זה לעומת זה כנגד ז' מדות תחתונות, והחתי כנגד מדת גבורה מלשון חתת ופחד, ובקליפה מדת הקנאה. ואמר אביך האמורי כנגד אברהם אבינו ע"ה שהוציא הקדושה והחיות מהם, דסיחון ועוג מלכי האמורי, וכתוב אל תירא אותו... ואמך חתית דשרה הוציאה הקדושה מבני חת, דשרה היתה מדת היראה וכן נכתב בה "כי יראה"... (חיי שרה ב)
...וכן חשב רבינו הק' מלובלין זצוק"ל בספרו פרשת לך, הכנעני כנגד מדת החסד בקדושה, והחתי לשון חתת נגד מדת היראה בקדושה, והאמורי נגד מדת ת"ת בקדושה, מלשון "יתאמרו כל פועלי און", והוא ג' מדות שהאבות מרכבה להם, וכן ג' אומות אלו הם ג' קליפות קנאה תאוה וכבוד, שהם היפך החיים דקדושת האבות, הכנעני נגד קליפת ישמעאל, שהוא הפסולת ממדת החסד של אברהם אבינו ע"ה, והחתי כנגד קליפת עשו הקנאה, שהוא הפסולת ממדת גבורה של יצחק אבינו ע"ה, והאמורי כנגד הגאוה, כמו שנאמר "ואנכי השמדתי את האמורי מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו". ומג' הקליפות האלו מסתעף הג' עבירות חמורות ע"ז ג"ע ושפיכות דמים, והוא ראשית גוים עמלק שהוא ראש שרשי הקליפות... (תזריע ב)
...אז ונשל גוים רבים מפניך וגו', שבעה גוים רבים ועצומים ממך, ובודאי אין הכתוב מדבר מכחות הגבורה בגוף, שיש להם לאומות העולם, שזה לא נחשב לכלום, רק כמו שבקדושה יש מדרגות לזכות לדברי תורה ללב חכם לימינו שיכול לזכות למדרגה גבוהה בלא שיעור, שמתחלה נקרא רב וגדול בכח התורה, ואחר כך זוכין עוד שאף שהיצר הרע יכול לכנוס עוד על ידי כח התורה יכולים להתגבר עליו שלא יכול לכנוס כלל ללב, וזה נקרא מדרגת עצום, כן כל זמן שהיו האומות מושלים בארץ ישראל והיו הט' קבין חכמה תחת ממשלתם ינקו הם מבחינת החכמה להקליפה גם כן בב' מדרגות אלו. וזה פירוש הפסוק שבעה גוים רבים ועצומים, שהם ינקו להקליפה מב' מדרגות אלו... ונתנם ה' אלקיך לפניך וגו', שכל אחד מישראל יזכה לכבוש כל כח הז' אומות ולזכות לכל הט' קבין חכמה השרויה בארץ ישראל לעולמי עד כאמור, ואז לא תחיה מהם נשמה... (עקב ג)