שבר   שבירה

מדרש הגדול:

...שהשבר קרוי מיתה, שנאמר כי נשברו לפני ה' ולפני מחנהו (דהי"ב י"ד י"ב). (שמות ט ד)

מלבי"ם:

פעל רעע מציין בקיעת הדבר שנבקע גם בהיותו מחובר עדיין והחלקים מדובקים עוד, כמו "שן רועה", "רעה התרועעה הארץ", יעשו בה בקעים מחמת הרעש. ושבר בא על דבר תלוש שנשבר לשנים, כמו "ועצם לא תשברו בו" (שמות י"ב), ועל כלי שנשברה עד שלא תצלח עוד למלאכה כמו "ויגשו לשבור הדלת" (בראשית י"ט), ויבא על דבר המחובר מחומר אחד לא על המפריד חומרים מפורדים ומדובקים יחד, או בכלי שנקבה עד שאינה ראויה עוד למלאכתה, ואם ישבר כל הכלי לחלקים דקים ישמש בלשון נפץ או בלשון הדקה, כמו "והמסכות שבר והדק" (דה"ב ל"ד), או בלשון כתות, כמו "ושברה כשבר נבל יוצרים כתות" (ישעיה ל'), שכל אלה הפעלים משמשים על שבירת החלקים לחלקים קטנים יותר. (הכרמל)