שופט

ראה גם: בית דין, דיין, הסטוריה-שופטים, סנהדרין)

תלמוד בבלי:

דתניא רבי אלעזר אומר איוב בימי השופטים היה, שנאמר הן אתם כולכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו, איזה דור שכולו הבל, הוי אומר זה דורו של שפוט השופטים... וא"ר יוחנן מאי דכתיב ויהי בימי שפוט השופטים, דור ששופט את שופטיו, אומר לו טול קיסם מבין שיניך, אומר לו טול קורה מבין עיניך, אמר לו כספך היה לסיגים, אומר לו סבאך מהול במים. (בבא בתרא טו ב)

ילקוט שמעוני:

מכל השבטים יצאו שופטים ומלכים, ומשבט שמעון לא קם לא שופט ולא מלך בשביל החטא שעשה זמרי בשטים, ללמדך כמה חמורה הזנות. עתניאל בן קנז משבט יהודה, אהוד משבט בנימין, דבורה וברק מהר אפרים ומקדש נפתלי, גדעון משבט מנשה ואבימלך בנו אחריו, תולע בן פואה משבט יששכר, יאיר הגלעדי מחוות יאיר משבט מנשה, וכן יפתח מיושבי גלעד, אבצן מבית לחם יהודה, אלון משבט זבולון, עבדון בן הלל משבט אפרים, שמשון משבט דן, עלי ושמואל משבט לוי, ומבנימין יצאו מלכים ומיהודה מלכים, ומאפרים ירבעם וממנשה יהוא בן נמשי... (שופטים פרק ג, מב)

מדרש הגדול:

ושפטו את העם, למה נאמר, לפי שהוא אומר שופטים ושוטרים תתן לך, שומע אני אף על פי שאינן בקיאין בדין, תלמוד לומר ושפטו את העם, בזמן שהם בקיאין בדין... דבר אחר ושפטו את העם, אמר ר' שמואל כל זמן שישראל נשמעין לדייניהן הקב"ה עושה להן דין בשונאיהן, שנאמר ושפט את ישראל את כל המקומות האלה (ש"א ז'), מה כתיב אחריו, (שם ז') ותהי יד ה' בפלשתים כל ימי שמואל. (דברים טז יח)

תרגום יונתן:

שופטים - דיינין קשיטין... (דברים טז יח)

שופטים - נגידין. (שופטים ב טז)

שופטנו - דיננא דאפקנא בגבורתיה ממצרים. (ישעיה לג כב)

אבן עזרא:

שרי אלפים - יש לתמוה אם פירוש אלה השרים כמשמעם יהיה מספרם יותר מע' אלף וט' אלפים, וזה רחוק מאד להיות שרים רבים כאלה, והכתוב אמר בפשע ארץ רבים שריה... והנכון בעיני כי שרי אלפים הם שתחת ידם אלף איש עבדיו או נעריו, או שכיריו, אולי אלה הם ראשי השבטים, ושרי המאות הם רבים ושרי חמשים כדרך וחמשים איש רצים לפניו. (שמות יח כא)

ואל השופט - הוא המלך שכתב משנה התורה מיד הכהנים. (דברים יז ט)

רמב"ן:

ושפטו את העם בכל עת - כי בהיות להם שופטים רבים ילך העשוק אל השופט בכל עת שירצה וימצאנו מזומן, כי אליך לא יכול להתקרב בכל עת מפני ההמון... (שמות יח כב)

צוה בתורה "עד האלהים יבא דבר שניהם", "ונתן בפלילים", אם כן מצוה שיהיו לישראל פלילים. יבאר כאן שישימו השופטים בכל עריהם כאשר יתן להם השם את הארץ, כי בחוצה לארץ אינם חייבים למנות להם בית דין, אבל כאשר יצעק המעוות יעמדו עליו הראוים לשפוט ובמשפטיהם ישפטוהו, או יעלה לארץ בזמנו ושם ישפטוהו במקום המשפט... אבל במסכת מכות שנו, "והיו אלה לכם לחקת משפט לדורותיכם", מלמד שסנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ, אם כן למה נאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, אלא בארץ אתה מושיב בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, בחוצה לארץ אתה מושיב בכל פלך ופלך ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר... (דברים טז יח, וראה שם עוד וערך סנהדרין)

אברבנאל:

שרי אלפים - מה שכתב אבן עזרא שהיו לו אלף משרתים אינו נראה, שלא היו שם עבדים ושכירים כל כך, אלא שהשרים מתחלפים בעניני המשפט, שאחד שופט נפשות ואחד ממונות, או אחד עד עשרה כסף ושני עד מאה כסף. או יש דברים שיחליטו רק במועצת אלף, ויש בנ'... (שמות יח כא)

השוה בשופטים ומלכים הוא שיתמנו על ידי בית דין ומוקמים על ידי העם, והם ממונים על המלחמות לצאת ולבא, ושניהם מכים ועונשים שלא מן הדין לצורך שעה, וחייבים במוראם ובכבודם, והממרה פיהם חייב מיתה. השופטים היו זה אחר זה, ומשנותיהם נדע ימות העולם, ולפעמים נשתעבדו בימי השופט... (שופטים א א)

ספורנו:

ויקראו השופטים המומחים גם כן אלהים, כי הם ישפטו לפעמים מבלעדי החושים, כענין שלמה שנאמר עליו כי חכמת אלקים בקרבו לעשות משפט, וכאמרו ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח... (שמות לד כג)

כשני עפרים - על השופט והכהן שלא הושוו לדעה אחת, כעפרים הנלחמים, כפנחס ויפתח. (שיר ד ה)

הכתב והקבלה:

שרי אלפים - כל ארבעה מינים האלה היו נצרכים אל המשפט, ומכל מקום כל מין מן השרים היה לו התמנות מיוחדת אליו לבד, וזה שרי האלפים היו המנהיגים במלחמה לצאת ולבא, ושרי המאות היו מיוחדים גם להיות שופטי העם ממש... אמנם שרי החמשים היו מיוחדים ללמד תורה לישראל, והם הנקראים בכל מקום זקנים... (דברים א טו, וראה עוד דור המדבר - זקנים)

מלבי"ם:

...ומפרש שתחזה על ג' מעלות, א', שיהיו יראי אלקים, שאם אין יראת ה' בלבבם הגם שיהיו אנשי אמת ושונאי בצע יתרשלו במשפטים קטני הערך ויתעצלו מלטרוח בזה, וכן אם הם יראי אלקים ושונאי בצע ואינם אנשי אמת יטעום הבעלי דין בעיניהם טענות שקר ויטו משפט, וכן אם יש להם כל המעלות ואינם שונאי בצע יעור השוחד את עיניהם, לכן צריך ג' מעלות אלה. ושמת עליהם - וגם קביעות הדיינים לא יהיה על ידי בחירת העם, שאז יחניפו תמיד את העם הבוחרים אתם, רק אתה תשים עליהם... (שמות יח כא)

שופטיך - לדברים שבין אדם לחברו, ויועציך - בדברים שבין אדם למקום. (ישעיה א כו)

ה' שופטנו - להביא עלינו עונש. (ישעיה לג כב)

העמק דבר:

שופטים ושוטרים - סמך ענין לברכת ה', דברכה מצויה בזמן שמכבדין את הדיינים. ושפטו את העם משפט צדק - אזהרה על כנסת ישראל שישגיחו על הדיינים שישפטו בצדק, והקולר תלוי גם בצוארם, ומזה למדנו על ראש עירו שמחויב להשגיח על בית דין שבעירו... (דברים טז יח)

ואל השופט - הוא המופלא (בבית דין) החותך הדין וקובע הלכה למעשה. (שם יז ט)

והשופטים - המה דיינים שדנים בכח החקירה על פי חקי התלמוד. (שם יט יז)

ודרשו השופטים - השופטים בכח החקירה המה חרוצים גם לחקור ולדרוש על האמת יותר מדיינים כהנים, משום הכי מחויבים בחקירה ודרישה כפי כחם. (שם שם יח)

שם משמואל:

במד"ר א"ר סימון שלש מציאות מצא הקב"ה... אבל נראה שתעודת השופט בכל מקום להציל עשוק מיד עושקו, ועל כן בכלל ישראל נמי להצילם מיד הקמים עליהם, וכן להציל את הארץ מיד הכנענים שארץ ישראל בחלקו של שם נפלה, והכנעני כבשה מיד בני שם, והקב"ה הבטיח לאברהם להחזירה אליו... אם כן כיבוש ארץ ישראל הוא נמי להציל העשוק מיד עשקו, על כן זה שייך להשופט. אך תעודת המלך היא ללחום מלחמת הרשות להרחיב גבול הקדושה, ועל כן כך היה הסדר תחילה להתנהג על ידי שופטים עד שתהיה כל ארץ ישראל מכובשת ויכנעו אויביהם מסביב, וכל אלה הם מלחמת מצוה, ואחר כך יהיה הזמן להרחיב גבול הקודש וללחום מלחמת הרשות, אז המצוה להעמיד עליהם מלך... (נח תרע"ו)

ונראה דהנה בזהר הקדש... ופירשנו כי מדת המשפט היא להעמיד כל אחד בשלו, וכענין שכתוב (תהלים קי"ט) עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי, שבעשיית ישראל המשפט שלא להניח לעשוק אחד מחברו זוכין לעומתו שלא יהיה ביכולת שום נברא לעשוק דבר מה השייך לישראל... הועילה לזה זכות השופט לכבוש הארץ וללחום נגד הבאים לעשוק אותם מידם, ועל כן תעודת השופט, באשר הוא מרכבה למדת המשפט, לעשות משפט בישראל ובזכות זה ללחום מלחמת מצוה של ישראל שהיא כיבוש א"י מיד העושקים אותה שהם הכנענים או להציל את ישראל מכל השאטים אותם מסביב, אבל אין ענין שופט למלחמת הרשות כלל... (ויצא תרע"ז)

ויתבאר יותר על פי מה שאמרנו במקום אחר, ענין שופטים ומלכים, שבתחילה כשבאו ישראל לארץ היו מתפרנסים על ידי שופטים, ואחר כך על ידי מלכים, ומהו ענין שופט וענין מלך, שלכאורה לשניהם ענין אחד, שזה וזה נלחמו עם אויביהם ועשו משפט אלקים בארץ, ומה בין זה לזה, שלזה יקרא שופט ולזה מלך. ואמרנו שהשופט הוא כשמו לעשות משפט אלקים בארץ, ובזה עוררו השופטים למעלה מדת המשפט שלא יבואו זרים בגבול ישראל, ובכלל זה להדוף את השארית משבע האומות מארץ ישראל, כי ארץ ישראל מוחזקת היא להם מאבותיהם, והכנענים שהיו בה היא התפשטות זרים בגבול ישראל, וכענין שאמר הכתוב עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי, כי בעשיית משפט מעוררים למעלה מדת המשפט שלא יכנסו החיצונים בגבול שאינו שייך להם, אך מלך מדה יתירה היתה בו להתרחבות גבול הקדושה להרים דת האמת בכל העולם, והוא ענין מלחמת הרשות שלא מצינו זה בשופטים, ועל כן בא בסדר נכון, מתחילה התפרנסו ישראל על ידי שופטים לשמור שלא יבואו חיצונים בגבול הקדושה, ואחר כך באו מלכים להרחבתו והתפשטותו של גבול הקדושה... (מקץ תרע"ד)

ונראה דהנה משפט איהו רחמי ומלכותא איהי דינא כאמרם ז"ל (גיטין י') דינה דמלכותא דינא, ועל כן השופט איהו מרכבה למדת משפט שהוא רחמים והוא משך רחמים רבים על ישראל ובזה הצילם מכף כל שוסיהם... ועל כן תמצא שכל מלחמות השופטים היו רק מלחמת מצוה להגן על ישראל, ואף כיבוש ארץ ישראל הוא נמי כעין הגנה, שהרי מוחזקת היא להם מאבותיהם, וגם מעת בריאת העולם הובררה לחלקו של הקב"ה, ואין ארץ ישראל שייכת לאומות העולם כלל, וגזולה היתה בידם... אך מלך הוא מרכבה למדת מלכות שנקראת דינא רפיא, והדין נותן שיכירו כל באי עולם מי בראם ומי זן ומפרנסם, ויתנו שבח והודאה לשמו יתברך, ועל כן המלך אחר שנלחם מלחמת מצוה יש לו רשות ללחום מלחמת הרשות כדי להרחיב גבול ישראל ולהרים דת האמת ולמלאות העולם צדק... ועל כן יובן שמלחמת עמלק שאיננו מגבול ישראל צריכה להיות על ידי מלך, ולא על ידי השופטים שאין ענינם להרחיב גבול הקדושה מחוצה לה... (שופטים תרע"א)

פרי צדיק:

וזה פירוש שופטים ושוטרים תתן לך, לעצמך, שיהיה לעצמו שופט ושוטר, ופירוש שופט להכניס דברי תורה בלב חכם לימינו, ושוטר הוא כנגד הלב כסיל לאיים על עצמו שיש מקל ורצועה, לשום לפניו יראת העונש ולעשות הגדרות עצמו נגד הלב כסיל... (שופטים א)