ר' חזקיה פתח, כתיב כשושנה בין החוחים, מאן שושנה, דא כנסת ישראל (שהיא מלכות), משום שיש שושנה ויש שושנה, מה שושנה בין החוחים יש בה אדום ולבן, אף כנסת ישראל יש בה דין ורחמים, מה שושנה יש בה י"ג עלים, כך כנסת ישראל יש בה י"ג מדות הרחמים המסבבות אותה מכל צדדיה... (הקדמה א, ועיין שם עוד)
דבר אחר אני חבצלת השרון שצריכה להשקות משקוי של הנחל העמוק, מקור הנחלים, (דהיינו בינה), כמו שאתה אומר, והיה השרב לאגם, (ועל כן נקראת הנוקבא השרון מלשון שרב, שהיא צמאה לשתות מי הבינה). שושנת העמקים, היא נקראת כן, משום שנמצאת בתכלית העומק, ומי הם, הם עמקים, כמו שאתה אומר ממעמקים קראתיך ה'... שושנת העמקים, שושנה היא ממקום ההוא הנקרא עומק הכל, סתום מכל הצדדים... (ויחי רלד, ועיין שם עוד)
פתח ואמר, דודי לי ואני לו הרועה בשושנים, מי גרם לי שאני לדודי ודודי לי, מפני שמנהיג עולמו בשושנים, מה שושן יש בו ריח והוא אדום מוצקים אותו, והוא מתהפך ללבן, ולעולם ריחו לא זז, כך הקב"ה מנהיג עולמו בדרך זה, שאם לא כן לא היה מתקיים העולם משום האדם החוטא, והחוטא נקרא אדום, כש"א אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו... (שמות שסד, ועיין שם עוד)
ועל דא שבחא דקב"ה משבח את כנסת ישראל, (שהיא המלכות), הוא, כשושנה שהיא בין החוחים, שהיא טובה ביותר ועולה על הכל, כך כנסת ישראל בין שאר המחנות, משום שעולה ומתעטרת על כולם, וזוהי, שושנה בין החוחים, ואתרוג בין החוחים, (כי שושנה ואתרוג הם שמות המלכות, שהיא בין החוחים), להראות שבח כנסת ישראל על כולם... (שמיני מ)
תא חזי, בתחילה (המלכות היא) חבצלת ירוקה בעלים ירוקים, לאחר כך היא שושנה בב' צבעים אדום ולבן, שושנת, בששה עלים, שושנת, שמשנה צבעיה ומשתנית מצבע לצבע, שושנת, בתחילה נקראת חבצלת, (דהיינו) בזמן שרוצה להזדווג במלך נקראת חבצלת, אחר שנתדבקה במלך באלו הנשיקות נקראת שושנה, משום שכתוב, שפתותיו שושנים, שושנת העמקים, שהיא משונה ומשנה צבעיה פעמים לטוב פעמים לרע, פעמים לדין ופעמים לרחמים. (אמור שלג, ועיין שם עוד)
פתח כבתחילה ואמר, למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד, וכי שושן הוא עדות, מהי העדות שמעיד, אלא שושן זה הוא עדות למעשה בראשית, והוא עדות לכנסת ישראל, והוא עדות ליחוד העליון, והוא זה כי בשושנה יש בה י"ג עלים וכלם עומדים על שורש אחד, ויש בה ה' עלים חזקים מבחוץ המכסים את השושנה ומגינים עליה.
והכל הוא בסוד החכמה, כי י"ג עלים (רומזים) על י"ג מדות הרחמים שיורשת כנסת ישראל (שהיא המלכות) מלמעלה, (מי"ג מדות דא"א), וכולם אחוזים בשורש אחד, שהוא ברית אחד, (דהיינו יסוד דז"א שעל ידו מקבלת המלכות י"ג מדות הרחמים דא"א, ועל כן השורש של י"ג עלים דשושנה שמתחתיהם הוא) דוגמא של הברית שהוא יסוד הכל, ה' (עלים) חזקים המסבבים אותה, הם חמשים שערים, (דהיינו חג"ת נ"ה דבינה, שכל אחת כלולה מעשר), והם חמש מאה שנה שעץ החיים, (שהוא ז"א), הולך בהם, (כי הוא מקבלם במקום בינה, שספירותיה הן בסוד מאות, והן חמש מאות שנה)...
השושנה היא עדות למעשה בראשית, העומד בכל אלו סימנים, (דהיינו י"ג מדות הרחמים וה' ספירות חג"ת נ"ה), שכתוב בראשית ברא אלקים זהו השושנה, (שהיא בינה והיא מלכות, כי מראה למעלה ומראה למטה כנ"ל בדיבור הסמוך). י"ג עלים הם י"ג תבות, (שמן בראשית ברא אלקים עד ורוח אלקים), והם את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח, הנה הם י"ג עלים של השושנה (הרומזים על י"ג מדות), חמש (עלים) החזקים המסבבים אלו הי"ג הם מרחפת על פני המים ויאמר, שהם חמש אחרים (הרומזים על ה' ספירות חג"ת נ"ה כנ"ל), ואחר כך יהי אור, הנה זה עיקר ושורש השושנה, (שכל המדרגות כלולות) ואחוזות בה.
השושנה היא עדות ליחוד, כי חמשה עלים חזקים הם השרשים והיחוד שאחוזים בהם י"ג עלים אלו, שמע ישראל ה' אלקינו ה' הם (כנגד) ה' עלים של השושנה, אחד הוא העיקר, והשורש שכולם אחוזים בו, כי אחד הוא סוד, שהוא בגימטריא י"ג, שהוא טבעת המלך...
תא חזי, כעין שושנה בין החוחים כך הם ישראל בין עמים עכו"ם, וכך כנסת ישראל, (שהיא המלכות) בין שאר המוני השרים הממונים (על האומות) כל זמן שהשושנה עומדת סתומה, שאינה פתוחה, אין בה ריח ואין מעלים אותה, ואין מוציאים אותה מתוך הקוצים. בשעה שהשושנה פתוחה והיא מעלית ריח, אז מוציאים אותה מתוך הקוצים, וכנסת ישראל תהנה מהם, שנאמר פתחי לי אחותי רעיתי, והקב"ה לא שלחה לנו (דהיינו הנשר שהביא להם שושנה כנ"ל), אלא כדי ללכת בדרכנו... (פנחס שצג, ועיין שם עוד)
...ר' יצחק אמר, באיזה מקום נכללת כנסת ישראל בשושנה, היינו באלו נשיקין של אהבה (שהמלכות) נתדבקה במלך העליון (ז"א), אז לקחה מב' שפתותיו, ב' שושנים, כש"א שפתותיו שושנים, ומשום זה אמרה כנסת ישראל ישקני מנשיקות פיהו, כי אז נכללת בשושנים בב' שפות שלו (הנקראות שושנים). (האזינו יב)
כמעשה ארץ מצרים הדא הוא דכתיב כשושנה בין החוחים, ר' יצחק פתר קרא ברבקה שנאמר ויהי יצחק בן מ' שנה וגו', אם ללמד שהיא מפדן ארם מה תלמוד לומר אחות לבן הארמי, אלא אביה רמאי, ואנשי מקומה רמאין, וצדקת הזו יוצאת מבינתים, למה היא דומה לשושנה בין החוחים. (ויקרא כג א)
רבי אלעזר פתר קרא בגאולת מצרים מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים היא קשה על בעלה ללוקטה, כך היתה גאולתן של ישראל קשה לפני הקב"ה ליגאל, הדא הוא דכתיב או הנסה אלקים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי... (שם שם ב)
רבי עזריה בשם ר' יהודה ב"ר סימון אומר משל למלך שהיה לו פרדס נטועה שורה של תאנים ושל גפנים ושל רמונים ושל תפוחים ומסר לאריס והלך לו. לאחר ימים בא המלך והציץ בפרדס לידע מה עשה, ומצאו מלא חוחין ודרדרין, הביא קצצים לקוצו, והציץ באותן החוחין וראה בו שושנה אחת של ורד, נטלה והריח בה ושבת נפשו עליה, אמר המלך בשביל שושנה זו ינצל כל הפרדס. כך העולם כולו לא נברא אלא בשביל תורה, לאחר כ"ו דורות הציץ הקב"ה בעולמו לידע מה עשה, ומצאו מלא מים במים... וראה בו שושנה אחת של ורד אלו ישראל, ונטלה והריחה בשעה שנתן להם עשרת הדברות ושבת נפשו עליו בשעה שאמרו נעשה ונשמע, אמר הקב"ה בשביל שושנה זו ינצל הפרדס, בזכות תורה וישראל ינצל העולם. (שם שם ג)
רב חנן דציפורי פתר קריא בגמילות חסדים, בנוהג שבעולם עשרה בני אדם נכנסים לבית האבל ואין אחד מהם יכול לפתוח את פיו ולברך ברכת אבלים, ואחד מהם פותח פיו ומברך, דומה כשושנה בין החוחים. בנוהג שבעולם עשרה בני אדם נכנסין לבית הכנסת ואין אחד מהם יכול לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה, ואחד מהם יודע דומה כשושנה בין החוחים. (שם שם ד)
רבי חנינא בריה דרבי אבא פתר קריא במלכיות, מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים רוח צפוני יוצאה ומטה אותה כלפי דרום והחוח עוקצה, רוח דרומית יוצאה ומטה אותה כלפי צפון והחוח עוקצה, ואף על פי כן לבה מכוון כלפי מעלה, כך הן ישראל, אף על פי שהן נגבין אונניות ואנגריות לבן מכוון כלפי אביהם שבשמים, מאי טעמא, עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי.
ר' איבו פתר קרייה בגאולת מחר, מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים היא קשה על בעלה ללקטה, ומה הן עושין מביאין את האור והן שורפין חוץ לה ואחר כך לוקטין אותה, כך צוה ה' ליעקב סביביו צריו, כגון חלמיש לנוה, יריחו לנערן, סוסיתא לטבריא, גסטרא לחיפה, לוד לאונו, הדא הוא דכתיב זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה, למחר כשיגיע הקץ מה הקב"ה עושה, מביא את האור ושורף חוץ לה, הדא הוא דכתיב, והיו עמים משרפות סיד, ומה כתיב בהו, ה' בדד ינחנו. (שם שם ה)
א"ר אבין מה שושנה זו יוצאה עליה שרב הרי היא כמושה יצא טל הרי היא מפרחת, כך כל זמן שצלו של עשו קיים כביכול לישראל נראין כאלו הם כמושין בעולם הזה, אבל לעתיד לבא יעבור צלו של עשו וישראל מרטיבין והולכים, הדא הוא דכתיב, אהיה כטל לישראל. מה שושנה זו אינה בטילה אלא על גב ריחה, כך ישראל אינן בטלין אלא על גב מצות ומעשים טובים. מה שושנה זו אינה אלא לריח, כך לא נבראו צדיקים אלא לגאולתן של ישראל. מה שושנה זו עולה על שולחנן של מלכים תחלה וסוף, כך ישראל הן הן לעולם הזה והן הן לעולם הבא. מה שושנה זו נכרת בין העשבים כך הן ישראל נכרין בין האומות, שנאמר כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'. מה שושנה זו מתוקנת לשבתות וימים טובים, כך ישראל מתוקנין לגאולת מחר. (שם שם ו)
א"ר ברכיה אמר הקב"ה למשה לך אמור לישראל כשהייתם במצרים הייתם דומין לשושנה בין החוחים, עכשיו שאתם נכנסין לארץ כנען היו דומין לשושנה בין החוחים, ותנו דעתכם שלא תעשו לא כמעשה אלו ולא כמעשה אלו... (שם שם ז)
ר' יודן ור' אליעזר, ר"י אומר אני חבצלת, לא היא חבצלת ולא היא שושנה, אלא כל זמן שהיא קטנה הוא קורא אותה חבצלת, הגדילה קורא אותה שושנה, חבצלת ולמה נקראת חבצלת, שחבויה בצלה. א"ר אליעזר משל את הצדיקים במשובח שבמינים ובמשובח שבאותו המין, המשובח שבמינים כשושנה, ובמשובח שבאותו המין, שושנת העמקים, ולא כשושנת ההר שנוחה להכמש, אלא כשושנת העמקים שמרטבת והולכת (שיר ב ג)
ר' אבא בר כהנא אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה אני היא וחביבה אני שנתונה בעמקי הצרות, וכשידלני הקב"ה מהצרות אני מרטיבה מעשים טובים כשושנה ואומרת שירה לפניו. א"ר אחא אמרה כנסת ישראל בשעה שאת מעמיק עיניך בי אני מרטבת מעשים טובים כשושנה ואומרת שירה... (שם שם ד)
א"ר אבון מה שושנה זו שרב יוצא עליה והיא כמושה, יצא טל היא מפרחת, כך כל זמן שצלו של עשו קיים כביכול נראים כמושין בעולם הזה, עבר צלו של עשו ישראל מרטיבין והולכין, הדא הוא דכתיב (הושע י"ד) אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה, מה השושנה הזו אינה בטלה לעולם אלא גב ריחה, כך ישראל אינן בטלין אלא גב מצות ומעשים טובים, מה שושנה זו אינה אלא לריח, כך לא נבראו הצדיקים אלא לגאולתן של ישראל, מה שושנה זו עולה לשלחן מלכים תחלה וסוף, כך ישראל הן הן לעולם הזה הן הן לעולם הבא. מה שושנה זו נכרת בין העשבים, כך ישראל נכרין בעשרה אומות העולם, שנאמר (ישעיה ס"א) כל רואיהם יכירום. (שם שם ט)
ואמר להן הקב"ה הכל תלוי מכם, כשם שהשושנה הזו מפרחת ולבה למעלה, אף אתם תעשו תשובה לפני ויהא לבבכם מכוון למעלה כשושנה הזאת, אותה שעה אביא גואל, שנאמר (הושע י"ד) אהיה כטל לישראל, ואימתי כשיפרח כשושנה, לכך נאמר למנצח על שושנים. (מזמור מד)
רבי יודן ורבי אלעזר משל את הצדיקים למשובח שבמינים, וזהו שושנה, שנאמר אני חבצלת השרון שושנת העמקים, היא המשובחת שבאותו המין, לא כשושנת ההר שנוחה ליכמש, אלא כשושנת העמקים שמרטבת והולכת. (תהלים א, תריח)
דבר אחר מה השושנה הזו נכרת בין החוחים, כך היו ישראל ניכרים בין המצריים שלא שנו את שמם ולא שנו מעשיהם ולא היו שטופים בזמה ולא שנו את לשונם ולא היה בהם לשון הרע... (שיר ב תתקפה)
שושנים - לכבוד תלמידי חכמים שרכים ונאים כשושנים, ומרטיבים מעשים טובים כשושנים. (תהלים מה א)
שושנים - ישראל. (שם פ א)
שושנת - י"א לבן ויש לה ריח טוב, ואולי מלשון שש שיש לה ששה עלים. (שיר ב א)
כטל - שהשושנה תפרח עם הטל ולא עם הגשם. (הושע יד ו)
שושנים - שהן אדומות כמדת הדין, לכן ייחס הגלות לשושנים, ובגלות עולה ריח טוב מישראל כמשושנה. (תהלים סט א)
שושנת - מבואר בזהר הקדש שחבצלת ירוקה דומה קצת לאדמומית, ושושנה אדומה, ורוצה לומר בתחלה כשהיו במעלה העליונה היה עליהם קצת דין כבחבצלת, ואפילו כשגבר הדין כשושנה היו עדיין כשושנת העמקים, שיש לה ריוח סביבה וגדלה על כל מים, כך לא היה דבר מכאיב להם, ונבואה ביניהם בהיות בית המקדש קיים. (שיר ב א)
בענין הלולב... אבל בכח בעל תשובה לתקן הכל ברגעא חדא, ועליו נאמר יפרח כשושנה, שפורחת בשעה מועטת... (סוכות תרנ"ח)
שושנת יעקב כ"ק אבי אדמו"ר זצלל"ה הגיד פירושו כי שושנה היא רכה, כמו שכתוב (תהלים מ"ה) למנצח על שושנים, וברש"י שם על תלמידי חכמים שהם רכים כשושנים, וכל דבר רך יכולין בקל לנטותו ומקבל שינוי, ועל כן נקראה שושנה מלשון שינוי... (פורים תרע"ג)
שושנת יעקב... ותיבת שושנ"ה בגימטריא אסת"ר, כמו שכתוב בפרי עץ חיים, והיא רומזת לכנסת ישראל שהיא כשושנה בין החוחים... (שושן פורים א)