היכל ב' (דס"א) היכל זה הוא חשך יותר מבהיכל הראשון, היכל זה נקרא שחת, כנגד השם (של יצר הרע) שנקרא טמא, כי היכל הראשון נקרא בור, כנגד השם (של יצר הרע) שנקרא שטן, וזה נקרא שחת כנגד השם שנקרא טמא, בהיכל הזה יש שלשה פתחים... (פקודי תתנג, ועיין שם עוד)
דכתיב ותשחת הארץ לפני האלקים, ותנא דבי רבי ישמעאל בכל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה ועבודת כוכבים, דבר ערוה שנאמר כי השחית כל בשר את דרכו, עבודת כוכבים דכתיב פן תשחיתון ועשיתם וגו'. (סנהדרין נז א)
משחת - מגיהנם. (תהלים קג ד)
...וענין ההשחתה הריסת הבנין, כענין שנאמר "ואיש כלי משחתו בידו", "הנני אליך הר המשחית", בכלי ההורס כל חומה ומגדל, ופירש ההשחתה בכאן הדבר שקראו רבותינו מקצץ בנטיעות... (שמות לב ה)
שחת לו - המום יקרא השחתה, כמו שנאמר "כי משחתם בהם מום בם", וכן "וזובח משחת לה", יאמר כי מומם של ישראל שחת לצור עמו ונחלתו... (דברים לב ה)
שחת - חפירה, ואולי רשת, כמו "נלכד בשחיתותם". (תהלים לה ז)
ותשחת הארץ לפני האלקים, אמר כי הארץ העליונה נשחתה בחטא האדם, ולשון השחתה מלשון "חבר הוא לאיש משחית", וכן "כי שחת עמך", והכוונה הפריד ההויות, וכן "בנים משחיתים", "לא תשחית את עצה", "ושחת ארצה", "שחת לו", וטעם והנני משחיתם את הארץ עם הארץ... (נח)
ויאמר ה' אל משה לך רד כי שחת עמך, ענין השחתה הריסת הבנין, כענין "איש כלי משחיתו בידו", "הנני הר משחית", ופירוש השחת בכאן מה שקראו רז"ל קצוץ בנטיעות, ועל כן אמרו שיחת ולא נשחת, והכוונה כי הפרידו את הדברים ונעשו חברים לאיש משחית זה ירבעם שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים... (כי תשא, ועיין שם עוד)
וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה - זה ע"ג שאין רואה בלתי ה' לבדו, כי הכפירה עיקרה בלב... כי השחית כל בשר את דרכו - זה גילוי עריות, שנקרא דרכו, כדרך גבר בעלמה... (בראשית ו יב)
ההבדל בין משחית ובין מריע הוא, שהמשחית כונתו רק להשחית שלא לתועלת כלל... והאויב יבוז וישלול לעצמו ולא ישחית כל כלי חפץ. ושחת בידי שמים מציין לרוב המיתה קודם הזמן, "מה בצע בדמי ברדתי אל שחת". (הכרמל)
שחת מורה על קלקול, ולא על השמדה, המשחית הורס מצב מתוקן, הוא מעכב עצם שנועד להצליח, והופך הצלחה לכשלון. הוראת היסוד של שחת בור, אולם הכורה שחת איננו מתכוון לטובה, לצורכי שמירה ואחסנה, אלא רצונו לתת מכשול לפני הולך בדרך, לעצור אותו בדרכו אל מטרתו ולהביא עליו אבדון... (בראשית ו יא)
פן תשחיתון - שחת הוא בור ושחת מציין את השקיעה, את הנפילה מן הדרך המוליכה אל הישע הרוחני והמוסרי, המשחית לא נכשל רק בחטאים בודדים ואין הוא רק תועה מן הדרך הישרה, כי הלה מסוגל לחזור ולמצא את דרכו, לנטות בחזרה אל המסלול הנכון, שהרי עודנו מצוי באותו המישור, ואילו השחתה היא ירידה עקרונית, תפיסת עמדה שונה לחלוטין ונמוכה יותר, שאין דרך ממנה אל הטוב ואל האמת. המשחית בוגד באמת הרוחנית והמוסרית ונופל אל אויבה. משום כך אמרו חז"ל (סנהדרין נ"ז א') שאין השחתה אלא ע"ז וגילוי עריות, שני אלה הולכים בדרך כלל יד ביד ומולידים זה את זה. (דברים ד טז)
ותשחת הארץ - היינו בע"ז וגילוי עריות שנקרא השחתה, כדאיתא בע"ז, כל מקום שנאמר השחתה הרי זה ע"ז וגילוי עריות, והיינו לפני האלקים - ביחוד כפירה בה', וזנות שהוא בין אדם לשמים. (בראשית ו יא)
לא אשחית - השחתה משמעו בשני אופנים, פעם בא על השחתה כולה ופעם בא על השחתה במקצת, ובשביל שאמר אברהם התשחית בחמשה את כל העיר, היתה התשובה לא אשחית, ולא נתבאר עדיין באיזה השחתה מדבר... (שם יח כח)