שטים   משכן

(ראה גם: משכן)

זהר:

ועצי שטים, אלו הם סודות הקדושים של אלו קרשי המשכן, שהם נקראים בסוד שלהם, (דהיינו עצי שטים), כתוב, (בקרשים) עצי שטים עומדים, וכתוב שרפים עומדים, (ללמד שהקרשים הם סוד שרפים). (תרומה רמ)

מדרש רבה:

ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע, להיכן הלך, א"ר נחמן שהלך לקוץ ארזים שנטע אברהם זקנו בבאר שבע, המד"א (בראשית כ"א) ויטע אשל וגו'. כתיב (שמות כ"ו) והבריח התיכון בתוך הקרשים, א"ר לוי והבריח התיכון שנים ושלשים אמה היה בו, מהיכן מצאו אותו לשעה, אלא מלמד שהיו מוצנעין עמהן מימות יעקב אבינו... א"ר לוי ממגדל צבעיא קצצום והביאום עמהן למצרים ולא נמצא בהם לא קשר ולא פקע. אעין דשיטים הוה במגדלא והיו נהוגים בהם איסור משום קדושת הארון, אתון ושאלון לר' חנינא חבירהון דרבנן, אמר להם אל תשנו ממנהג אבותיכם. (בראשית צד ד)

דבר אחר ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים, למה עצי שטים, למד הקב"ה דרך ארץ לדורות, שאם יבקש אדם לבנות ביתו מאילן עושה פירות אומר לו ומה מלך מלכי המלכים שהכל שלו כשאמר לעשות משכן אמר לא תביא אלא מאילן שאינו עושה פירות, אתם על אחת כמה וכמה. (שמות לה ב)

מדרש תנחומא:

...ועשית קרשים לא נאמר אלא ועשית הקרשים, אותן שהתקין להן אביהם, עומדים, אותן שהועמדו קודם לכן, א"ר שמואל בר נחמן כ"ד מיני ארזים היו ומכלם לא נבחר אלא שטים, שנאמר (ישעיה מ"א) אתן במדבר ארז שטה והדס... ומכלם לא נבחר אלא השטה בלבד, שנאמר עצי שטים, למה קורא אותן עצי שטים, כדי לרפאות מה שעתידין לעשות בשטים, שנאמר וישב ישראל בשטים (במדבר כ"ה). ולא תאמר בארון שעשה משה אלא אפילו כל ארון שישראל עושין צריכין ליתן ארז של שטה בו. דבר אחר חטאו בשטים ולקו בשטים ומתרפאין בשטים, חטאו בשטים שנאמר עצי שטים, אתה מוצא שלא זזו משם עד שעמד פנחס והשיב את החימה... אמר הקב"ה לעולם הבא אני מרפא את השטים, שנאמר (יואל ד') והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס וגו' ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים. (תרומה ט)

ילקוט שמעוני:

מהיכן היו קרשים, יעקב אבינו נטע אותם בשעה שירד למצרים, אמר לבניו בני עתידים אתם להגאל מכאן והקב"ה עתיד לומר לכם משאתם נגאלין שתעשו לו משכן, אלא עמדו ונטעו ארזים בשעה שיאמר לכם לעשות משכן והארזים מצויין לכם, מיד עשו כשם שאמר להם אביהם ועמדו ונטעו ארזים... (שמות פרק כו, שע)

מבעלי התוספות:

ועצי שטים - במדבר היו יערים גדולים, וכן "וישב ישראל בשטים", והוא עץ קל מאד, תדע שכל הקרשים האדנים העמודים וכו', משכו ח' בקר, ולרש"י נטעם יעקב אבינו במצרים, והבריח התיכון היה מקלו של יעקב. (שמות כה ה)