אמר ר"ל כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע, שנאמר כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל... (ברכות ח א)
אמר רבי ירמיה נתקללה בבל נתקללו שכניה, נתקללה שומרון נתברכו שכניה, נתקללה בבל נתקללו שכניה, דכתיב ושמתיה למורש קפוד ואגמי מים. נתקללה שומרון נתברכו שכניה, דכתיב ושמתי שומרון לעי השדה למטעי כרם וכו'. (שם נח א)
תנא לא שלו היתה (הפרה) אלא של שכינתו היתה, ומתוך שלא מיחה בה נקראת על שמו. (שבת נד ב)
אמר ר' שמעון בן לקיש... אם עם הארץ הוא חסיד אל תדור בשכונתו. (שם סג א)
אמר אביי אוי לרשע אוי לשכנו, טוב לצדיק טוב לשכנו, שנאמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו. (סוכה נו ב)
האוהב את שכיניו והמקרב את קרוביו והנושא את בת אחותו... עליו הכתוב אומר אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני. (יבמות סב ב)
...ואיזוהי קולנית, לכשהיא מדברת בתוך ביתה ושכניה שומעין קולה... (כתובות עב א)
שכן ותלמיד חכם תלמיד חכם קודם... איבעיא להו שכן וקרוב מאי, תא שמע טוב שכן קרוב מאח רחוק. (שם פה ב)
...הרבה ילדות עושה, הרבה שכנים הרעים עושין... (סוטה ז א)
...לאשה וליתמי ולשותפי לית בה משום דינא דבר מצרא, שכיני העיר ושכיני שדה שכיני העיר קודמין, שכן ותלמיד חכם תלמיד חכם קודם... (בבא מציעא קח ב)
לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו ולא שיח ולא מערה ולא אמת המים ולא נברכת כובסין אלא אם כן הרחיק מכותל חבירו שלשה טפחים וסד בסיד... (בבא בתרא יז א, וראה שם עוד)
חנות שבחצר יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן מקול הנכנסין ומקול היוצאין, אבל עושה כלים יוצא ומוכר בתוך השוק ואינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישון לא מקול הפטיש ולא מקול הריחים ולא מקול התינוקות... (שם כ ב, וראה שם עוד)
אמר עולא עמון ומואב שיבבי בישי דירושלים הוו... (סנהדרין צו ב)
נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע... (אבות א ז)
אמר להם צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם... ר' יוסי אומר שכן טוב... אמר להם צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם... ר' יוסי אומר שכן רע... (שם ב ט)
כל שכנים רעים לא קיבלו שכר חוץ משיבאב שהיה שכינו של בילגא וקיבל שכר. (סוכה פרק ד)
ודתן ואבירם, מכאן אמרו אוי לרשע אוי לשכנו, דתן ואבירם לפי שהיו שכנים של קרח שהיה שרוי בדרום, דכתיב (במדבר ג') משפחות בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה, ודגלו של ראובן סמוך להם, שנאמר (שם ב') דגל מחנה ראובן תימנה, אבל דגלו של יהודה היה במזרח ויששכר וזבולן עמו, שנאמר (שם) והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה, וסמוכין להן משה ואהרן, דכתיב (שם) והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו, לפי שהיו אלו סמוכין לתורה זכו להיות בני תורה, כדכתיב (תהלים ס') יהודה מחוקקי, וכתיב (דה"א י"ב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, וכתיב (שופטים ה') וזבולן מושכים בשבט סופר. ודתן ואבירם שהיו שכנים לקראת בעל מחלוקת לקו עמו ואבדו מן העולם. (במדבר יח ד)
דבר אחר כל הבריות כשהן מתין מטפלין בהן קרוביהן ושכניהם, אבל אתה אני ופמליא שלי מטפלין בך. (דברים ט ד)
...מכאן אמרו אשרי לצדיק ואשרי לשכניו, אלו שלשת השבטים שהיו סמוכים למשה ואהרן נעשו גדולים בתורה, יהודה שנאמר (בראשית מ"ח) לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי כי יבא שילה ולו יקהת עמים, ביששכר כתיב... ומזבולון מושכים בשבט סופר (שופטים ה'), סיפר על שהיו שכיניו כלם נעשו בני תורה. ומן הדרום בני קהת וסמוכין להם ראובן ושמעון וגד, מכאן אמרו אוי לרשע ואוי לשכנו אלו שלשת השבטים שהיו שכנים לקרח ועדתו בדרום אבדו עמו במחלקותו... (במדבר יב)
...א"ל הקב"ה למשה, אתה דומה לשכן רע שרואה את הנכנסות ואינו רואה את היוצאות... (וילך ג)
נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע... אחד שכן שבבית ואחד שכן שבחוץ ואחד שכן שבשדה, שאין הנגעים באין אלא על ביתו של רשע, שנאמר (משלי ח') עונותיו ילכדו את הרשע, מלמד שאין הנגעים באים אלא בעונו של רשע, עונותיו של רשע גרמו לו לסתור כתלו של צדיק, כיצד, כתלו שבין רשע לבין צדיק, נראה נגע בביתו של רשע בכותל שבינו לבין הצדיק, נמצא סותרין כתלו של צדיק בעונו של רשע. רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר אוי לרשע אוי לשכינו... (פרק ט א)
אחד מן האחין או מן השותפין שמכר חלקו לאחר מסלקין את הלוקח ונותנין לו שאר האחין או שאר השותפין דמים שנתן והולך, כדי שלא יכנס זר ביניהן.
ולא עוד אלא המוכר קרקע שלו לאחר יש לחבירו שהוא בצד המצר שלו ליתן דמים ללוקח ולסלק אותו, וזה הלוקח הרחוק כאילו הוא שליח של בן המצר, בין שמכר הוא בין שמכר שלוחו בין שמכרו בית דין יש בו דין בן המצר. אפילו היה הלוקח תלמיד חכם ושכן וקרוב למוכר ובן המצר עם הארץ רחוק, בן המצר קודם ומסלק את הלוקח. ודבר זה משום שנאמר "ועשית הישר והטוב", אמרו חכמים הואיל והמכר אחד הוא, טוב וישר הוא שיקנה מקום זה בן המצר יותר מן הרחוק... (שכנים יב ד, וראה שם עוד)
רבי יוסי אומר שכן טוב, וידוע שהשכן הטוב צריך ליכנס לפנים משורת הדין, ואי אפשר להיותו מבלתי מדת חסידות שישכח ההיזקים הבאים לו משכנו, ויזכור תועלותיו. (אבות ב יא)
ואפשר עוד לפרש שהזהיר התנא הרחק משכן רע, כי אפילו שאדם אחד יהיה צדיק גמור בכל מעשיו ובענין השכונה יהיה שכן רע מחרחר ריב ועינו רעה בשל אחרים ולבו בתוכו כאש בוערת מאש הקנאה והתאוה, ובכל יום ויום התאוה תאוה שכנו הקרוב הקרוב אל ביתו, בשביל זה לבד על היותו שכן רע התרחק ממנו וכשתתרחק מזה ותלך לבקש שכן טוב בעיני השכונה להתחבר אליו, השמר לך ושמור נפשך שאם תמצא שכן טוב עד מאד בעניני השכונה ובעין טובה, כי תשבע עינו מרוב כספו וזהבו אשר אתו, אמנם הוא רשע בעל עבירות, אל תאמר בלבבך מה לי מרשעתו אשר בינו לבין קונו ולא ידבק בידי מאומה ועונותיו צרורות בשמלתו על שכמו... ואתחבר בשכונתו אחר שהוא שכן טוב בעניני השכונה, לזה אמר השמר לך ואל תתחבר לרשע, ונתן טעם לזה ואמר, ואל תתיאש מן הפורענות - והיה פורענות מלשון עבירות ופשעים, כלומר אל תתיאש לומר שלא תלמד ממעשיו אף אם תתחבר אליו בשכונתו, כי על כרחך תלמד מפורענות שלו וממעשיו הרעים, ולכן אל תתחבר בשכונתו כלל... (אבות א ז)
ושכנו הקרוב אל ביתו - אף על פי שיהיו מצריים רבים שוכנים בין בית עברי לבית רעהו יקרא שכנו אותו העברי שהוא יותר קרוב לבית משאר העברים. (שמות יב ד)
ושכנו הקרוב - שם שכן בא בין על השוכן עמו במקום אחד, כמו "יגורו שכן שומרון" (הושע י') בין על השוכן קרוב לביתו, כמו "ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה". ודעת התנא קמא שלכן הוסיף "הקרוב אל ביתו", לבאר שאין צריך שכנו ממש השוכן בצדו, דהיינו בבית שהוא שם, רק די אם הוא קרוב אל ביתו... ודעת ר' שמעון שצריך שיהיה שכנו ממש השוכן עמו ביחד, לא אם שוכן בגגו שהגג הוא רשות אחרת... (שם)
תואר שכן בא על שחברו משתעשע עמו ויש לו עמו קרבת הדעת, ואף שאינו לפניו בקרוב לו. (הכרמל)