(ראה גם: בזה, מלקוח, שבי)
...אילימא בשבע שכבשו השתא דבר טמא אישתרי להו דכתיב ובתים מלאים כל טוב ואמר ר' ירמיה בר אבא אמר רב כתלי דחזירי... (חולין יז א)
בלעדי רק אשר אכלו הנערים, הדא הוא דכתיב (ש"א ל') ויען כל איש רע ובליעל מהאנשים אשר הלכו עם דוד ויאמרו יען אשר לא הלכו עמי לא נתן להם מהשלל אשר הצלנו כי אם איש את אשתו ואת בניו וינהגו וילכו. ויאמר דוד לא תעשון כן אחי את אשר נתן ה' לנו וישמר אתנו ויתן את הגדוד הבא עליה בידינו ומי ישמע לכם לדבר הזה, כי כחלק היורד במלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדיו יחלוקו, ויהי מהיום ההוא ומעלה וישימה לחוק ולמשפט לישראל עד היום הזה, א"ר יוסף והלאה אין כתיב כאן אלא ומעלה, וממי למד, מאברהם זקינו, שאמר בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים וגו'. (בראשית מג יד)
שלל - הן מטלטלין של מלבוש ותכשיטין. בז - היא בזת מטלטלין שאינם תכשיט, מלקוח - אדם ובהמה, ובמקום שכתוב שבי אצל מלקוח שבי באדם ומלקוח בבהמה. (במדבר לא יא)
וישימה לחוק - ומה שלא למדו ממלחמת מדין, כי שם הלכו י"ב אלף בשליחות כל השבטים וכאן הלך כל אחד רק להציל בניו ואשתו, ושם היה ציווי מיוחד מה' ולא חלקו בשוה עם הכל, ולא היתה אם כן מצוה לדורות, אבל באברהם היה כמו כאן שענר אשכול וממרא שמרו על הבית והרכוש, ובכל זאת קבלו חלק מהשלל. (ש"א ל כה)
אשר נתן ה' לנו - ולא כפי שאמרתם "אשר הצלנו", שה' הוא שנתן השלל בהשגחה ושמר את כולנו ונתן הגדוד בידינו. (שמואל א ל כד)
...אלא על כרחך שלל הכתוב הם מטלטלין של תכשיט, ושאר מטלטלים שאינם של תכשיט נקראים בז. ונראה לומר כי לשון שלל דבר המכונס יחד, כמו מן שלל של בצים, ודווקא מטלטלין של מלבוש נקראים שלל מפני כי כל אחד ואחד מלבוש בפני עצמו, ולכך נקרא כאשר לוקחין הרבה שלל, אבל כסף וזהב לא יתרבה ובשביל כך לא נקרא שלל רק בז. (במדבר לא יא)
אחלק שלל - גדר שם שלל הוא הרכוש הנשאר מן הנופלים במלחמה. (שמות טו ט)
ולמשפט בישראל - רק בישראל יש לחק זה טעם, כי ה' נלחם להם על זכות כולם. (שמואל א ל כו)
ההבדל בין שלל ובין בזה הוא ששלל הוא הרכוש והקנינים שנשאר הפקר אחרי נפלו בעליהם במלחמה, מענין השמטה כמו "כי ישל זיתך", ונקרא שלל אף שלא בזזהו עדיין, "מהר שלל" מהר בבחינת הזמן, ונטפל על השלל הנעשה מאליו גם קודם שבוזזים אותו, ומזה יבא שם שלל גם על הריוח, "כמוצא שלל רב", "ושלל לא יחסר", ריוח גדול בדרך מסחר. (הכרמל)
השלל ואת כל המלקוח - כל הרכוש שנכבש במלחמה קרוי כאן שלל ומלקוח... מושג היסוד המשותף להפקיע דבר מתוך תחום, משום כך אין שורש שלל מורה תמיד על הפקעה באלימות, כך ברות ב' ט"ז "שול תשולו לה", בכוונה תפילו שבלים הראויות להיות בערימת האלומות, השיבולת מופקעת מרשות בעל השדה. סתם שלל מציין את כל הרכוש שנכבש במלחמה, שהרי הוא הופקע מרשות בעליו הקודמים, הוא כולל איפוא גם בעלי חיים. במקום ששלל כתוב בצד מלקוח הרי שלל הוא רכוש שאין בו רוח חיים, ואילו מלקוח הוא רכוש שיש בו רוח חיים הנשאר ברשות בעליו החדשים רק אם אוחזים בו ו"לוקחים" אותו ביד... (במדבר לא יא)