שלמה   כסא

(ראה גם: שלמה-כללי)

 

ויעש המלך כסא שן גדול, ויצפהו זהב מופז. שש מעלות לכסה וראש עגול לכסה מאחריו וידות מזה ומזה אל מקום השבת, ושנים אריות עומדים אצל הידות. ושנים עשר ארים עומדים שם על שש המעלות מזה ומזה, לא נעשה כן לכל ממלכות. (מלכים א י יח)

ויעש המלך כסא שן גדול, ויצפהו זהב טהור, ושש מעלות לכסא וכבש בזהב לכסא מאחזים וידות מזה ומזה על מקום השבת, ושנים אריות עומדים אצל הידות. ושנים עשר אריות עומדים שם על שש המעלות מזה ומזה, לא נעשה כן לכל ממלכה. (דהי"ב ט יז)

זהר:

תא חזי כתוב, ויעש המלך שלמה כסא שן גדול, כסא שלמה, עשה אותו כעין של מעלה, וכל הצורות של מעלה, (דהיינו אריה שור וכו'), עשה כאן, (הרי שהמלכות שלמטה שהוא שלמה הבא מיהודה כלול מכל הספירות כמו המלכות העליונה), ועל זה כתוב, וישב שלמה על כסא ה' למלך, מלך מלה סתומה היא, (שאין הכרח שסובב על שלמה, אלא שסובב על מלכות העליונה, ושיעור הכתוב וישב שלמה על כסא ה', בדומה למלך, שהוא מלכות העליונה, שנכלל מכל הספירות כמוה)... (ויחי תשב)

כעין זה ידע שלמה המלך, ידע בכסאו, שרוח הקודש היה שורה עליו, שכל מי שקרב לכסאו אימה ופחד נפל עליו, ובו היה דן דין בלי עדות, משום שצורות היו בכסאו, וכל מי שקרב עם שקר היתה דופקת אותה צורה, והיה יודע שלמה המלך שבא עם שקר, משום זה האימה של הכסא נפל על הכל, נמצאו צדיקים לפניו. (יתרו קעד)

מדרש רבה:

שש כנגד שש מעלות לכסא (דה"ב ט') ושש מעלות לכסא באיזה צד, בצד שהיה עולה ויושב, עלה לישב על מעלה הראשונה הכרוז יוצא ואומר לו לא ירבה לו נשים, עלה לישב על מעלה שניה הכרוז יוצא ואומר לו לא ירבה לו סוסים, עלה לישב על מעלה שלישית הכרוז יוצא ואומר וכסף וזהב לא ירבה לו מאד, עלה לישב על מעלה ד' הכרוז יוצא ואומר לא תטה משפט, עלה לישב על מעלה ה' הכרוז יוצא ואומר לא תכיר פנים, עלה לישב על מעלה ו' הכרוז יוצא ואומר לא תקח שוחד, בא לישב על כסאו וידות מזה ומזה עד מקום השבת, כיצד שרביט של זהב נתון נתלה מאחריו ויונה בראשו, ועטרה של זהב בפי היונה ויושב תחתיה בשבת נוגעת ואינה נוגעת. (במדבר יב כא)

...וכן הוא אומר (דה"ב ט') ושש מעלות לכסא, שש כנגד ששה רקיעים, ולא שבעה הן, א"ר אבון הן דמלכה שארי טיטיון (מעלה העליונה נסתרת) שש כנגד ו' ארצות, ארץ אדמה ארקא גיא ציה נשיה תבל, וכתיב (תהלים ט') והוא ישפוט תבל בצדק. שש כנגד ששה סדרי משנה, שש כנגד ששה ימי בראשית, שש כנגד שש אמהות, שרה רבקה רחל ולאה בלהה וזלפה. אמר רב הונא שש כנגד שש מצות שהמלך הוא מוזהר עליהם ומצווה, דכתיב (דברים י"ז) לא ירבה לו נשים, לא ירבה לו סוסים וכסף וזהב לא ירבה לו מאד, (שם ט"ז) לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שוחד... בישיבתו בא לישב אומר לו דע לפני מי אתה יושב לפני מי שאמר והיה העולם. אמרו כיון שמת שלמה עלה שישק מלך מצרים ונטלו מהם... עשה אסא מלחמה עם זרח הכושי ונפל בידו ונטלו ממנו, תאנא אסא וכל מלכי יהודה ישבו עליו, וכיון שעלה נבוכדנצר והחריב את ירושלים הגלה אותו לבבל, ומבבל למדי וממדי ליון ומיון לאדום, א"ר אלעזר בר' יוסי אני ראיתי שבריו ברומי. נ"נ ישב עליו, כורש ישב עליו, אחשורוש בא לישב עליו לא הניחוהו, אמרו ליה מי שאינו עשוי קוזמיקרטור בעולם אינו יושב עליו...

וראש עגול לכסא מאחריו, א"ר אחא כהדא קדירתא דדרגיש (על ראש המטה) וידות מזה ומזה, עלה למעלה הראשונה והארי פושט לו יד, ובשניה נשר פושט לו יד, אל מקום השבת כך מקבלין אותו, ובמקום השבת שרביט הזהב מאחוריו יונה נתונה בראשו ועטרת של זהב בפיה כדי שיהא המלך יושב בשבת ועטרת של זהב נוגע ואינו נוגע. (אסתר א)

ראה עוד שלמה-כללי שמות כ כו.

מדרשים:

בימים ההם כשבת, בשעה שמלך אחשורוש בקש לישב על כסא שלמה... אמרו חכמים היאך נמצא כסא זה בידו, לאחר מיתת שלמה עלה שישק מלך מצרים לירושלים ומצא שם את הכסא ונטלו בכתובת בתו... בא סנחריב ונטלו ממנו והביא עמו לארץ ישראל ובא להלחם בירושלים, באותו הפרק נפל סנחריב ויצאו ישראל ובזזו ממונו ונטלו את הכסא והושיבוהו למקומו וישב עליו חזקיהו... (מדרש אבא גוריון)

כיצד עשה שלמה המלך הכסא בחכמתו שנתן לו הקב"ה והוא מכובש באבנים טובות ומרגליות שכמותו לא היה יכול לעשות המלך שלמה ושליט. ו' מעלות היו לכסא ומאותן המעלות היה עולה לכסא, ושנים עשר אריות יש בו על כל מעלה ומעלה יש בו שני אריות, כיצד כיון שהמלך שלמה דורש לעלות במעלה ראשונה היו אריות שבו פורשות למעלה ידיהם וכתב מורשם בידיהם, ולא היה עולה במעלה שניה עד שהיה קורא הכתובים שהיו מורשמים... ומה כתוב בו לא תכירו פנים במשפט, והפך פניו לצד שמאלו והיה כתוב בו לא תקח שוחד, וכן בכל האריות היה כתוב בהן מענינים אלו של משפט... ושני אבנים של זהב היו על שני צידי הכסא והיו מלאים מכל מיני בשמים, ושתי קתדראות של זהב משני צידי הכסא, אחת לגד הנביא ואחת לנתן הנביא, ושבעים קתדראות של זהב לשבעים זקנים... וכשהמלך עומד על הכסא נותן רגלו על מעלה ראשונה והיה הגלגל חוזר והארי פושט ידו של ימין והנשר כנפו של שמאל והמלך נשען עליהן ועל מעלה שניה הגלגל חוזר... וכשעלה כל המעלות תנין של כסף היה טוען גלגל של כסא וכופין למלך שלמה ומושיבין אותו על הכסא, ומיד פושטין הנשרים את כנפיהן ועולן בגלגל של כסא והיו מחוסכין למעלה מראשו, ויונה של זהב היתה עומדת בין העמודים ופותחת לו הארון ונוטלת ספר תורה ונותנה אותו על ברכיו... והארי של שמאל פושט ידו ונוטל העטרה ונותנה על ראש המלך... ועל כל מעלה ומעלה היו החיות טמאות עם הטהורות, במעלה הראשונה השור כנגד הארי, בשניה הזאב כנגד הטלה, בשלישית נמר כנגד גדי, ברביעית דוב כנגד צבי, בחמישית נשר כנגד צפור, והוא היה עולה ביניהם להודיע שהוא נותן שלום ביניהם מפני שהוא יושב בין אלו אלו... (דמות כסא של שלמה המלך ע"ה, וראה שם עוד)

ילקוט שמעוני:

בימים ההם כשבת המלך אחשורוש, אמרו כשעלה נבוכדנאצר הרשע והחריב את בית המקדש שהגלה את צדקיהו ואת ישראל לבבל והוציא את הכסא שעשה המלך שלמה בחכמתו, שנאמר ויעש המלך שלמה כסא שן גדול מכובש באבנים טובות ומרגליות, ושש מעלות היו לכסא, וכל מעלה ומעלה מכובשת באבנים טובות ומרגליות, והם לבנות ירקרקות ואדמדמות, ויש בהם כזכוכית טובה קריסטרלי, ואילני תמרים היו מקיפין לכסא מכוסין בבגדי שש לבן, ועל ראשיהם טווסין של שן מכוונים כנגד כנפי נשרים, ושני אריות של זהב היו עומדים על מעלה ראשונה, ושני עמודים של שיש עומדים על ראש האריות, ושני גפנים של זהב עומדות משני צדי הכסא ומצילות על ראשי העמודים, ושני אריות של זהב חלולים היו עומדות כנגד הראשון, והיו מלאים מיני בשמים שהיו זולפים בשמים כשהיה המלך שלמה עולה, ושני קתדראות של זהב היו משני צדדי הכסא אחד לכהן גדול ואחד לסגן, ושבעים קתדראות מקיפין לכסא של שבעים זקנים סנהדרי ישראל, וכשהיה המלך שלמה עולה לכסא היה נותן רגלו על מעלה, חוזר גלגל של מנגנון ארי פושט ידו על ימין, והנשר פושט ידו על שמאל, והמלך נשען עליהם ועולה, כך היה עושה על כל מעלה ומעלה, וכשהיה עולה לראש הכסא הנשרים פורשים גפיהם ועולים במנגנין והיו מכסין למעלה על ראשו של מלך, ויונה של זהב יורדת מן העמוד במנגנין ופותחת הארון, ולוקחת ספר תורה ונותנת לתוך ידו של מלך לקיים מה שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו, וכשהיו הכהן גדול והזקנים שואלים בשלום המלך יושבים מימינו ומשמאלו ודנין עמו הדין, וכשמעלים את העד לפני שלמה היו מנגנות פוקעים, גלגלות חוזרים, אריות נוהמין, נשרים פורחין, טווסין רצין, ולמה, לחטוף לבם של עדים בשביל שיעידו אמת. וכשהגלוהו ונבוכדנאצר רצה לישב עליו ולדון את צדקיהו ברבלתה באותה שעה אמרו ישראל נתקיים עלינו מה שנאמר ואויבינו פלילים, ולא היה יודע מנגנין, פרש רגלו פקע תגין של כסף שהיה חוזר בתוך המנגנין והכה אותו על ירכו של שמאל והיה מצטער ממנה עד יום מותו. ויש אומרים פרעה נכה שבה אותו מירושלים והביאו למצרים ובקש לעלות ולישב עליה, והכה אותו הארי על ירכו והיה צולע, לפיכך נקרא פרעה נכה. וכשהחריב נבוכדנאצר הרשע את ירושלים ובא לכבוש את מצרים מצא הכסא שם ונטלו והוליכו לבבל לישב שם והכישו הארי ונפל ממנו, וכן הוא אומר איך נפלת משמים, ומי משמים יפל, אלא שבקש לישב על הכסא של מי שנתנה לו חכמה מן השמים... וכשמלך אחשורוש שלח והביא חכמים למצרים לעשות כדמות הכסא ולא יכלו לעשות, ועשו לשמו כסא אחר, לכך נאמר כשבת המלך אחשורוש על כסא וגו'. (אסתר פרק א תתרמו)

ילקוט ראובני:

מנורה דעל ראש הכסא של שלמה כשבעה קני מנורה ציירין עליה שבעה אבהתי עלמא, אדם הראשון נח שם רבא אברהם יצחק יעקב איוב. ולקביל סטרא תניינא קיימין קנייה אוחרנין דציירי עליה שבעה חסידי עלמא ואלה שמותם, לוי קהת עמרם משה ואהרן אלדד ומידד, ועל רישא מנרתא אגנתא רבתא צירה עליו עלי כהנא רבא ותרתין סבלין צייריה עליה חפני ופנחס, ותרין צנתרין דציירה עליה נדב אביהו. (תרומה)

תרגום:

כשבת המלך אחשורוש - כד בעא מלכא אחדשורוש למתיב על כורסי מלכותא דשלמה דאשתבא מן ירושלים על ידוהי דשישק מלכא דמצרים, וממצרים אשתבא על ידוי דסנחריב, ומן ידוי דסנחריב אשתבא על ידו דחזקיה ותב לירושלים, ותוב מן ירושלם אשתבא על ידוי דפרעה חגירה מלכא דמצרים, וממצרים אשתבא על ידוי דנבוכדנצר ונחת לבבל, וכד צדא כורש מדאה ית בבל אחתיה לעילם, ובתר כן מלך אחשורוש בעא למתיב עלוהי ולא הוה יכיל, ושדר ואייתי ארדיכלין מן אלכסנדריא למעבד כותיה ולא יכילו ועבדו אוחרן ארע מיניה, ואתעסקו ביה תרין שנין. (אסתר א ב)

תרגום שני:

הוא שלמה דעבד כורסיה רבא דלמלכותא חפי יתיה דהבא טבא דאופיר מקובע באבני בורלא ומשוקע באבני ציצא ושיישא ומקובעין ביה זמרגדין וכדכודנין ובורלין ומרגליין וכל מנין טבין, לכל מלך לא אתעביד כותיה וכל מלכותא לא יכלין למתקנא כורסיא דדמי ליה, ודין הוא עובדא דכורסיא קיימין אלוי תרין עסר אריון דדהבא ולקבליהון תרין עסר נשריא דדהבא, אריא לקבל נשרא ונשרא לקבל אריא מכונין אילין לקבל אילין, ידא דאריה דדהבא דימיניה לקבל גפי נשרא דדהבא דשמליה, וגפי נשרא די דהבא דשמליה לקביל ידא דאריה די דהבא דימינה. וסכום אריון שבעין ותרין, ונשרא שבעין ותרין, וריש סגלגל הוה לכורסיא מלעיל אתר בית מותביה דמלכא, וליה שתא דרגין דהבין דכתיב ויעשה המלך כסא שן ושש מעלות לכסא וכן על דרגא דקמיתה רביע תורא די דהבא ולקיבליה רביע אריא די דהבא, ועל דרגא תנינא רביע דיבא די דהבא ולקיבליה רביע אמרא די דהבא, ועל דרגא תליתאי רביע נמרא די דהבא ולקיבליה אינקא די דהבא, ועל דרגא רביעא רביע נשרא די דהבא ולקיבליה רביע טוסא די דהבא, ועל דרגא חמישתא רביע שונרא די דהבא ולקיבליה רביע תרנגולא דדהבא, ועל דרגא שתיתאה רביע בן נצא דדהבה ולקיבליה יונה די דהבא. ועל ריש כורסיא קיימא יונא די דהבא אחידה בן נצא בידיה, ועל מריש כורסיא קיימא מנרתא די דהבא מתקנא בתקונהא ובבוצינהא ובחזורהא ובצביתהא ובמחתיתהא וכלידהא ובשושנהא, וקיימין לקבל סטרא דמנרתא שבעה קנין דמנרתא די דהבא דציירין עלה שבעת אבהת עלמא אלין שמהתהון, אדם קמאה ונח ושם רבא ואברהם ויצחק ויעקב ואיוב ביניהם. ולקביל סטרא תניינא דמנרתא קיימין קנין אוחרנין דציירין עליהן שבעה חסידי עלמא, ואילו שמהתהון, לוי קהת עמרם משה ואהרן ואלדד ומידד וחור נביא ביניהן. ועל רישי מנרתא קביע כדנא דהבא דמליאה משחא דזיתא דכיא דמינה מדלקא דלקא לבית מקדשא, ותחות מינה קביעא אגנתא רבתא די דהבא דמליא משחא דזיתא דכיא דמקריבין מיניה משחא לבוצינא דמנרתא וצייר עלה עלי כהנא רבא, ותרתין שבלין דדהבא נפקין מן אגנתא רבתא דציירין עלוי תרין בנוי דעלי חפני ופינחס, ובגו שבלין די דהבא נפקין תרין צנתרין דדהבא דציירין עליהון תרין בנוי דאהרן נדב ואביהוא. ותרין מותבנין דדהבא חד לכהנא רבא וחד לסגן כהניא, ועיל מן רישי כורסיא קביעין שבעין כורסון די דהבא די עליהון יתבין שבעין סנהדרין דיינן דינא קדם מלכא שלמה, ותרתין בנת ימא יתבין מן תרתין אודני דמלכא שלמה דלא יזדעזע, ועיל מרישי כורסיא קביעין ביה עסרין וארבעיה גפנן די דהבא דעבדין טללא למלכא שלמה. וכדבעי מלכא שלמה למיזל לכל אתר די הוא צבי כורסיא במוכנוי אזל תחותוי, ומשים ית רגליה על דרגא קדמיתא תורא די דהבא פשיט יתיה על דרגא תנינא, ומן תנינא לתליתאה ומתליתיתא לרביעתא ומרביעתא לחמישתא ומחמישתא לשתיתיתא ומשתיתיתא עד דנחתין נשרין וחטפין ית מלכא שלמה מסקין ומותבין יתיה על ריש כורסיא, ותיננא דכספא חד במוכנוי... וכד הוה סליק מלכא שלמה ויתיב על כורסיא דמלכותא הוה חזר נשרא רבא ונסיב כתרא דמלכותא ויהיב ית כתרא ברישיה, ומן בתר כן הוה תנינא רבא מפקע במנגנון והוון אריון ונשרין סלקין במנגנון ומטלין על רישיה דמלכא שלמה, ויונה די דהבא הוה נחתא מן עמודא פתחת ארונא ונסבא ספרא דאורייתא ויהבא ליה בידוי דמלכא שלמה למוקמה מה דאמר משה והיתה עמו וקרא בו כל ימי חיייו...

וכד הוון עיילין סהדיא די סהדון שקרא קדם מלכא שלמה הוו מנגנין פקעין גלגליא חזרין תורין געיין אריותן נהמין ודבין חטפין אמרין פעיין נמרין בעיין אנקין בכיין... למחטוף לבהון דסהדיא דלא יסהדון סהדותא דשקרא... (אסתר א ב, וראה שם עוד)

אברבנאל:

אין ספק שכל הדברים בכסא בחכמה, ראש עגול להראות שמהשמים המליכוהו, האריות בסמוכות לומר שהמשפט על פי התורה, ושאר האריות להורות על הנביאים והחכמים שדבריו בחכמת התורה. (מלכים א י יט)