שאלו תלמידיו את רב יוסף מהו עזאזל, א"ל כיון שעמדו דור המבול ועבדו ע"ז היה הקב"ה מתעצב, מיד עמדו שני המלאכים שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו, רבונו של עולם הלא אמרנו לפניך כשבראת עולמך מה אנוש כי תזכרנו, א"ל ועולם מה יהא עליו, א"ל רבש"ע היינו מסתפקין בו, א"ל גלוי וידוע לפני אם אתם שרוין בארץ היה שולט בכם יצר הרע והייתם קשים מבני אדם, א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשין שמך, א"ל רדו ותדורו עמהן. מיד קלקלו עם בנות האדם שהיו יפות ולא יכלו לכבוש את יצרן, מיד ראה שמחזאי ריבה אחת ושמה איסטהר נתן עיניו בה אמר השמעי לי, א"ל איני שומעת לך עד שתלמדני שם המפורש שאתה עולה בו לרקיע בשעה שאתה זוכרהו, למדה אותו שם והזכירה אותו ועלתה לרקיע ולא קלקלה... כיון שראו שמחזאי ועזאל כך עמדו ונשאו נשים והולידו בנים היווא והייא, ועזאל היה על מיני צבעונין ועל מיני תכשיטים של נשים שמפתים את בני האדם להרהור עבירה. מיד שגר מטטרון שליח לשמחזאי וא"ל עתיד הקב"ה להחריב עולמו ולהביא מבול לעולם, מיד עמד בבכי והיה מצטער על העולם ועל בניו... א"ל (לבניו) עתיד הקב"ה להביא מבול ולא ישייר אלא נח ובניו, כיון ששמעו כך היו צועקין ובוכין, א"ל אל תצטערו ששמותיכם לא יכלו מן הבריות, שכל זמן שגוזר גזירות או מעלין אבנים או ספינות שמותיכם הם מזכירים, היווא והייא, מיד נתקררו דעתן. שמחזאי חזר בתשובה ותלה עצמו בין השמים ראשו למטה ורגליו למעלה, ועדיין הוא תלוי בתשובה בין ארץ לשמים, עזאל לא חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עבירה במיני צבעונין של נשים, ולכך היו ישראל מקריבין קרבנות ביום הכפורים, איל (שעיר) א' לה' שיכפר על בני ישראל, ואיל (שעיר) א' לעזאזל שיסבול עונותיהם של ישראל, הוא עזאזל שבתורה. (שמחזאי ועזאל)
שאלו תלמידיו את רב יוסף מהו עזאל, א"ל כיון שעמדו דור המבול ועבדו ע"ז היה הקב"ה מתעצב, מיד עמדו שני מלאכים שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו, רבונו של עולם הלא אמרנו לפניך כשבראת את עולמך מה אנוש כי תזכרנו, א"ל ועולם מה יהא עליו, א"ל רבונו של עולם היינו מסתפקין בו, א"ל גלוי וידוע לפני אם אתם שרויין בארץ היה שולט בכם יצר הרע והייתם קשים מבני אדם. א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשין שמך, א"ל רדו ותדורו עמהן. מיד קלקלו עם בנות האדם שהיו יפות ולא יכלו לכבוש את יצרן. מיד ראה שמחזאי ריבה אחת ושמה איסטהר, נתן עיניו בה אמר השמעי לי, א"ל איני שומעת לך עד שתלמדני שם המפורש שאתה עולה בו לרקיע בשעה שאתה זוכרהו, למדה אותו שם הזכירה אותו ועלתה לרקיע ולא קלקלה, אמר הקב"ה הואיל ופרשה עצמה מן העבירה לכו וקבעוה בין שבעה כוכבים הללו כדי שתזכו בהן לעולם, ונקבעה בכימה. כיון שראו שמחזאי ועזאל כך עמדו ונשאו נשים והולידו בנים היווא והייא, ועזאל היה על מיני צבעונין ועל מיני תכשיטין של נשים שמתפתים את בני אדם להרהור עבירה. מיד שגר מטטרון שליח לשמחזאי ואמר לו עתיד הקב"ה להחריב עולמו ולהביא מבול לעולם, מיד עמד בבכי והיה מצטער על העולם ועל בניו מה יעשה, בניו ממה יאכלו אם העולם חרב, שכל אחד ואחד היה אוכל בכל יום אלף גמלים ואלף סוסים ואלף שורים... שמחזאי חזר בתשובה ותלה עצמו בין שמים לארץ ראשו למטה ורגליו למעלה, ועדיין הוא תלוי בתשובה... (בראשית פרק ו, מד)