שממה

(ראה גם: חורבן)

הכתב והקבלה:

ושם שמם או שמה הונח על היכר קלקולו של דבר, שקלקול הדבר ניכר וגלוי ביותר לעין כל, וזה אופן הקלקול יקרא שמם או שמה. והוא אם כן ממאמר המצרף שלא נקרא שמם כי אם בבחינת הרואה המכיר קלקולו, שלפעמים יתקלקל הדבר מבפנים אבל מבחוץ נראה נאה ומהודר לא נאמר עליו שהוא שמם כי אם שהוא חרב ונשחת, אולם כשנתקלקל גם מבחוץ אז יפול עליו תואר שמה שמה ונשמה. (ויקרא כו לא)