שמר   שמירה

תלמוד בבלי:

ועוד מותיב רבה בר אבוה מעשה באשה אחת שבאת לפני ר' ישמעאל ואמרה לו רבי, בגד זה ארגתיו בטהרה ולא היה בלבי לשומרו בטהרה, ומתוך בדיקות שהיה רבי ישמעאל בודקה אמרה לו רבי נדה משכה עמי בחבל, א"ר ישמעאל כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים בלבו לשומרו טהור אין בלבו לשומרו טמא... (חגיגה כ א, וראה שם עוד)

...אמר רב יהודה אמר שמואל כשמשמרות רואות זו את זו, אי אפשר דלא ניימא פורתא, אמר רבי לוי כגון דמהדר לה למתא שושילתא וכלבא וגווזא ואווזא,(שלשלות ברזל שישמיעו קול בהכשל איש רץ עליהם וכלבים ואווזים צועקים)... (כתובות כז א)

קשרו בעליו במוסרה ונעל בפניו כראוי ויצא והזיק אחד תם ואחד מועד חייב, דברי ר"מ, רבי יהודה אומר תם חייב ומועד פטור, שנאמר ולא ישמרנו בעליו ושמור הוא זה, ר"א אומר אין לו שמירה אלא סכין. מאי טעמא דרבי מאיר, קסבר סתם שוורים לאו בחזקת שימור קיימי... (בבא קמא מה ב, וראה שם עוד)

הקדר שהכניס קדרותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות ושברה בהמתו של בעל הבית פטור, ואם הוזקה בהן בעל הקדרות חייב, ואם הכניס ברשות בעל החצר חייב... טעמא דשלא ברשות הא ברשות לא מיחייב בעל קדירות בנזקי בהמתו דבעל חצר, ולא אמרינן קבולי קביל בעל קדירות נטירותא דבהמתו דבעל חצר, מני רבי היא דאמר כל בסתמא לא קביל עליה נטירותא... (שם מז א, וראה שם עוד)

...אפילו תימא ר"מ, שאני שן ורגל דהתורה מיעטה בשמירתן דאמר ר' אלעזר ואמרי לה במתניתא תנא ארבעה דברים התורה מיעטה בשמירתן, ואלו הן בור ואש שן ורגל, בור דכתיב כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו, הא כסהו פטור. אש דכתיב שלם ישלם המבעיר את הבערה, עד דעביד כעין מבעיר. שן דכתיב ובער בשדה אחר, עד דעביד כעין ובער. רגל דכתיב ושלח, עד דעביד כעין ושלח... (שם נה ב, וראה שם עוד)

אמר רבא הנותן דינר זהב לאשה, ואמר לה הזהרי בו של כסף הוא, הזיקתו משלמת דינר זהב, משום דאמר לה מאי הוה ליך גביה דאזקתיה, פשעה בו משלמת של כסף, דאמרה ליה נטירותא דכספא קבילי עלי נטירותא דדהבא לא קבילי עלי... (שם סב א, וראה שם עוד)

המפקיד מעות אצל חברו צררן והפשילן לאחוריו או שמסרם לבנו ולבתו הקטנים ונעל בפניהם שלא ראוי חייב, שלא שימר כדרך השומרים, ואם שימר כדרך השומרים פטור... אמר רבא א"ר יצחק אמר קרא וצרת הכסף בידך, אף על פי שצרורין יהיו בידך... וא"ר יצחק לעולם ישליש אדם את מעותיו שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו... אמר שמואל כספים אין להם שמירה אלא בקרקע, אמר רבא ומודי שמואל בערב שבת בין השמשות דלא אטרחוהו רבנן, ואי שהא למוצאי שבת שיעור למקברינהו ולא קברינהו מחייב, ואי צורבא מרבנן הוא סבר דלמא מיבעי ליה זוזי לאבדלתא. והאידנא דאיכא גשושאי אין להן שמירה אלא בשמי קורה, והאידנא דשכיחי פרומאי אין להם שמירה אלא ביני אורבי (בין שורות הבנין בכותל), אמר רבא ומודה שמואל בכותל, והאידנא דשכיחי טפוחאי אין להן שמירה אלא בטפח הסמוך לקרקע או בטפח הסמוך לשמי קורה...

ההוא גברא דאפקיד זוזי גבי חבריה אותבינה בצריפא דאורבני איגנוב, אמר רב יוסף אף על גב דלענין גנבי נטירותא היא, לענין נורא פשיעותא היא, הוה תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב, ואיכא דאמרי אף על גב דלענין נורא פשיעותא היא, לענין גנבי נטירותא היא, ותחלתו בפשיעה וסופו באונס פטור...(שם מב א)

המטהר יינו של עובד כוכבים ונותנו ברשותו... אסור עד שישב ומשמר, ואין השומר צריך להיות יושב ומשמר אף על פי שהוא יוצא ונכנס מותר... (ע"ז סא א, וראה שם עוד)

אמר רבא ויוצא ונכנס לכתחלה לא, והתנן המניח עובד כוכבים בחנותו וישראל יוצא ונכנס מותר, התם מי קתני מניח, המניח... (חולין ג, וראה שם עוד)

רש"י:

שמר את הדבר - ממתין ומצפה מתי יבא, וכן (ישעיה כ"ו) "שומר אמנים", וכן (איוב י"ד) "לא תשמור על חטאתי", לא תמתין. (בראשית לז יא)

שמור - זו משנה שאתה צריך לשמרה בבטנך שלא תשכח, כענין שנאמר (משלי כ"ב) "כי נעים כי תשמרם בבטנך", ואם שניתה אפשר תשמע ותקיים... (דברים יב כח)

אבן עזרא:

כל השמר מלעיל מלשון שמירה, ואשר מלרע לשון שמרים, כמו "השמר והשקט". (בראשית כד ו)

חזקוני:

שמור את חודש האביב - המתן את חדש האביב. (דברים טז א)

ספורנו:

ואת מצותי תשמרו - הנה השמירה במצות היא ההשגחה באופן עשייתם ובמכוון מהם, וזה בעיון נאות, כאמרם ז"ל שמור זו משנה... (ויקרא כו ג)

מלבי"ם:

ההבדל בין שמר ולפעל נטר הוא, ששמר בא לרוב על שמירת דברים מוחשים הצריכים שמירה מהיזק גניבה ואבדה. (הכרמל)

רש"ר הירש:

השמר לך - שמר ביסודו דחה סכנה, שמיר הוא הקוץ הדוחה את הסכנה ומגן מפניה, על השומר להיות חומת מגן לפקדון. השמר - שמור על נפשך, שמירה עצמית זו, שאדם נצטוה עליה, מכוונת על פי רוב נגדו, אין היא מגינה על האדם מפני סכנה, אלא מגינה על ערך אחר מפני האדם, אך בסופו של דבר נועדה היא להגן על האדם עצמו מפני הסכנה המאיימת עליו... (בראשית כד ו)

העמק דבר:

לשמר - המשנה היוצא מחקור הלכה ודקדוק בקול ה'. (דברים טו ה)

ר' ירוחם:

עד כדי כך פשוט הוא הענין של מלך ועם, עד שאומרים "אינו דומה פלטרין של מלך שיש לו שומרין, לפלטרין שאין לו שומרין", בלתי שמירה חסר כיכול על שלמות המלך, והכל זה מסוד כבוד המלך, מכבוד המלך כי יהיה לו שומרים ובלתי שומרים בטל המלכות, בלתי שומרים אין מלך, בבחינת "אין מלך בלא עם".

בראשית תחילתו של הענין, של ענין השמירה, אמנם הלא הוא בפשטות לשמור את המלך משונאיו, וזה גופא, השמירה משונאים, הוא גם כן הענין מסוד כבוד המלך. וגם תוספת השמירה עד תכלית פסגתה, שמירה על ידי ראשי המלכות וגדוליה, אלופיה וגבוריה, שמירה על שמירה ללא כל מחדל, הכל הוא מסוד כבוד המלך... באמת הוא כי מלכותא דארעא היא אמנם המשל למציאות האמיתי, מלכותא דרקיע הנמשל באמת, והעדר הבנתנו בזה באה מפאת אי ידיעתנו סוד היחוד... הלא עיקר יסוד כל הנהגת הבריאה היא עד"ז "תנו עוז לאלקים", כביכול, הקב"ה מתעוזז על ידי מעשה התחתונים, והלא זהו אמנם סוד כל העבודה "לכבודי בראתיו", ועד"ז הוא כל סוד ההנהגה, כולם

שומרים לראש המלך... (דעת תורה במדבר עמוד ו)