(ראה גם: מציאות)
ר' יוסי אומר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו. (ברכות מ ב)
הרואה חתול בחלום באתרא דקרו ליה שונרא נעשית לו שירה נאה, שינרא נעשה לו שינוי רע. (שם נו ב)
ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים. (שבת י ב)
דא"ר חסדא הני תלת מילי אישתני שמייהו מכי חרב בית המקדש, חצוצרתא שופרא שופרא חצוצרתא... ערבה צפצפה צפצפה ערבה, פתורה פתורתא פתורתא פתורה... (שם לו א)
תנו רבנן מעשה באחד שמתה אשתו והניחה בן לינק ולא היה לו שכר מניקה ליתן, ונעשה לו נס ונפתחו לו דדין כשני דדי אשה והניק את בנו... א"ל אביי אדרבה כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית... (שם נג ב)
א"ר אחא בר אבא אמר רבי יוחנן מניין לשינוי בגדים מן התורה (שהוא דרך כבוד לפני המקום), שנאמר ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים, ותנא דבי רבי ישמעאל לימדך תורה דרך ארץ, בגדים שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו. (שם קיג ב)
ואף ברזילי הגלעדי אמר לדוד בן שמנים שנה אנכי היום האדע בין טוב לרע, מכאן שדעתן של זקנים משתנות... (שם קנב א)
ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין או ממקום שאין עושין למקום שעושין נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם, ואל ישנה אדם מפני המחלוקת. (פסחים נ א)
...ומתוך ששינו מעשיהן שינה הקב"ה עליהם מעשה בראשית והעלה מזל כימה ביום ונטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם. (ראש השנה יא ב)
וא"ר יצחק ד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם, אלו הן צדקה צעקה שינוי השם ושינוי מעשה... שינוי השם דכתיב שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה, וכתיב וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן. שינוי מעשה דכתיב וירא האלקים את מעשיהם, וכתיב וינחם האלקים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה. ויש אומרים אף שינוי מקום, דכתיב ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך, והדר ואעשך לגוי גדול. (שם טז ב)
...הואיל ואשיתני אישתני (להיות דם, ואין מראית הפר ניכר להזכיר מעשה העגל). (שם כו א)
אמר אביי כל שנשתנה שמו קודם מתן תורה ובאתה תורה והקפידה עליה בידוע שיש לו שם לוויי... (סוכה יג א)
...על דברי כוש בן ימיני, וכי כוש שמו והלא שאול שמו, אלא מה כושי משונה בעורו אף שאול משונה במעשיו. כיוצא בדבר אתה אומר על אודות האשה הכושית אשר לקח... אלא מה כושית משונה בעורה אף ציפורה משונה במעשיה... כיוצא בדבר אתה אומר הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל, וכי כושיים שמן והלא ישראל שמן, אלא מה הכושי משונה בעורו אף ישראל משונין במעשיהן מכל האומות. (מועד קטן טז ב)
וא"ר אילעא משום רבי אלעזר בר' שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום, שנאמר אביך צוה וגו' כה תאמרו ליוסף וגו'. ר' נתן אומר מצוה, שנאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני וגו'. דבי ר' ישמעאל תנא גדול השלום שאף הקב"ה שינה בו, דמעיקרא כתיב ואדוני זקן, ולבסוף כתיב ואני זקנתי. (יבמות סה ב)
...אלא אמר רב נחמן בר יצחק אישתני ולא אישתני תנאי היא, (אי אמרינן אישתני קטלא או לא אישתני)... (כתובות מה א)
...עד דאתי אישתני שבילי דמתא ולא ידע למיזל לביתיה... (שם סב ב)
...דאמר שמואל שינוי וסת תחלת חולי מעים. (שם קי ב)
דאמר רב המנונא משמיה דעולא אומר היה ר"מ כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין יוציא והולד ממזר. (גיטין ה ב)
...מתקיף לה ר' זירא וניקנינהו בשינוי השם... א"ר ששת הא מני בית שמאי היא דאמרי שינוי במקומו עומדת ולא קני... מאי טעמא דבית שמאי, דכתיב גם לרבות שינוייהם, ובית הלל, הם ולא שינוייהם... (בבא קמא סה ב)
אמר רב פפי אמר לי רבינא לדידי אמר לי ההוא מרבנן ורב טבות שמיה, ואמרי לה רב שמואל בר זוטרא שמיה, דאי הוו יהבי ליה כל חללא דעלמא לא הוי משני בדבוריה... (בבא מציעא מט א)
כל המשנה ידו על התחתונה, וכל החוזר בו ידו על התחתונה. (שם עו א)
אמר רבי תנחום בר חנילאי לעולם אל ישנה אדם מן המנהג, שהרי משה עלה למרום ולא אכל לחם, מלאכי השרת ירדו למטה ואכלו לחם... (שם פו ב)
...ואף על פי שלא ניתנה תורה על ידו (דעזרא) נשתנה על ידו הכתב, שנאמר וכתב הנשתוון כתוב ארמית ומתורגם ארמית... וכתיב וכתב את משנה התורה הזאת, כתב הראוי להשתנות... רשב"א אומר משום ר' אליעזר בן פרטא שאמר משום רבי אלעזר המודעי כתב זה לא נשתנה כל עיקר, שנאמר ווי העמודים, מה עמודים לא נשתנו אף ווים לא נשתנו... (סנהדרין כא ב)
תניא היה רבי מאיר אומר בשלשה דברים אדם משתנה מחבירו, בקול, במראה ובדעת, בקול ובמראה משום ערוה, ובדעת מפני הגזלנין והחמסנין. (שם לח א)
כי אתא רבין א"ר יוחנן אפילו שלא בשעת גזרת מלכות לא אמרו אלא בצינעא, אבל בפרהסיא אפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור, מאי מצוה קלה, אמר רבא בר יצחק אמר רב אפילו לשנויי ערקתא דמסאנא... (שם עד א)
תני דבי רבי אליעזר בן יעקב אפילו בשעת הסכנה לא ישנה אדם את עצמו מן הרבנות שלו, שנאמר באדין גבריא אלך כפתו בסרבליהון פטשיהון וכרבלתהון וגו'. (שם צב ב)
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו האומר סלע זו לצדקה מותר לשנותה, סבור מינה לעצמו אין לאחר לו, איתמר אמר רב אמי אמר רבי יוחנן בין לעצמו בין לאחר, אמר רבי זעירא לא שנו אלא דאמר עלי, אבל אמר הרי זו בעינא בעי למיתבה. (ערכין ו א)
עד היכן לא ישנה אדם באכסניא שלו, רב אמר עד הכאה, ושמואל אמר עד שיפשלו לו כליו לאחוריו... אמר רב יהודה אמר רב מנין שלא ישנה אדם באכסניא שלו מן התורה, שנאמר אל המקום אשר היה שם אהלו בתחלה... אמר ר' יוחנן מנין שלא ישנה אדם מאומנותו ומאומנות אבותיו, שנאמר וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצר בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש צורי חרש נחושת. (שם טז ב)
כי תמעל מעל, אין מעל אלא שינוי, וכן הוא אומר איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל. (מעילה יח א)
...א"ל רבי צלי עלוי דמן ההיא שעתא לא זבנית כלום, וא"ל שני אתרך, פעמים ששינוי השם גורם, פעמים ששינוי המקום גורם. (שבת לט א)
אתון ושאלון לר' חנינא חבירהון דרבנן מהו מיעבד בהן עבודה, אמר להן מכיון שנהגו בהן אבותיכם באיסור אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש. (פסחים כה ב)
א"ל ראב"ע ישמעאל אחי, אני לא שניתי מסדר השנים טרפון אחי שינה, ועליו ראיה ללמד... (ידים ב ג)
רב אמר בשם ר' יוסי בר דוסתאי כתוב אחד אומר (תהלים קמ"ז) מונה מספר לכוכבים וגו' שמות יקרא, וכתוב אחד אומר (ישעיה מ') המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא, אלא מלמד שיש שם שינוי, לא כשם שנקרא עכשיו כך הוא נקרא לאחר זמן, שנאמר (שופטים י"ג) למה זה תשאל לשמי והוא פלאי, איני יודע איזה שם אני מתחלף. (בראשית עח ז)
ארשב"ג גדולה חיבתן של ישראל שהקב"ה משנה סדרי בראשית בשביל טובתן, שהוא מוריד להם מן מן השמים ומעלה להם מן הארץ טל... (שמות לח ה)
רבי הונא אמר בשם בר קפרא בשביל ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים, שלא שינו את שמם ואת לשונם ולא אמרו לשון הרע ולא נמצא ביניהן אחד מהן פרוץ בערוה... (ויקרא לב ה)
ילמדנו רבינו כמה תפלות אדם מתפלל ביום, רבי שמואל בר נחמן אמר לפי שהיום משתנה ג' פעמים בכל יום לפיכך צריך האדם להתפלל ג' פעמים בכל יום, בשחרית השמש במזרח, ובצהרים באמצע הרקיע, ובמנחה במערב... (חיי שרה ה)
מעשה באחד שהלך אצל הדיין עם חבירו זכהו, יצא ומשבח את הדיין... לזמן חזר אצלו לדין וחייבו התחיל לקללו... אמרו לו אתמול מלאך והיום שוטה? (משפטים י)
בשלשה דברים שינה הקב"ה את בני אדם זה מזה, אלו הן בקול בנעימה ובמראה, כיצד מלמד ששינה הקב"ה קולות בני אדם זה מזה, שאילמלא לא שינה הקב"ה קולות אדם זה מזה כבר היתה זנות הרבה בעולם, כיון שאדם יוצא מתוך ביתו יבא אחר ויכבש את אשתו בתוך ביתו... בנעימה כיצד, מלמד ששינה הקב"ה נעימות בני אדם זה מזה, שאלמלא שינה הקב"ה נעימות בני אדם של זה מזה היו מתקנאין זה בזה, לפיכך שינה נעימה של זה אינה דומה לזה ושל זה אינו דומה לזה. במראה כיצד, מלמד ששינה הקב"ה מראה בני אדם זה מזה, שאלמלא שינה הקב"ה מראה פנים זה מזה לא היו בנות ישראל מכירות את בעליהן ואין הזכרים מכירין את נשותיהן. (ה ו)
לא יהא אדם ער בין הישינים ולא ישן בין הערים, ולא בוכה בין השוחקים ולא שוחק בין הבוכים, ולא יושב בין העומדים ולא עומד בין היושבים, ולא קורא בין השונים ולא שונה בין הקוראים, כללו של דבר אל ישנה אדם ממנהג הבריות. (פרק ה)
אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך, אם ראית מנהג שעשו אבות אל תשנה אותו, כגון אברהם שתקן תפלת שחרית... שלא תאמר אף אני אוסיף תפלה אחרת... (פרשה כב)