שקד

רש"י:

כי שוקד אני - ממהר, כמו שהשקד ממהר להוציא פירות לפני כל האילנות. ומדרש אגדה מחניטתו עד גמר בישולו כ"א יום כהימים שמי"ז בתמוז לט' באב. (ירמיה א יב)

שוקד - ממהר, ומנחם חברו לשמירה, כמו "לשקוד על דלתותי". ויונתן תרגם לשון אריבה. (שם ה ט)

שקדתי - התבוננתי בעצמי והנני כצפור בודד. (תהלים קב ח)

רד"ק:

שוקד - שומר, ענין השתדלות בדבר והתמדה בו. (ירמיה ה ו)

שקדתי - ענין התעסקות עם דבר. (תהלים קב ח)

מלבי"ם:

פעל שקד מציין ההתמדה וההשתדלות שמתמיד לעיין ולהביט או לשכון אצל איזה דבר בהתמדה יתירה, כמו "לשקוד על דלתותי", ומזה שם שקדים על הפרי הממהר לגמור ויגמול שקדים... (הכרמל)