תבל   ארץ

(ראה גם: ארץ, מציאות, עולם)

זהר:

ר' יוסי פתח, לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה, הארץ זו היא ארץ הקדושה של ישראל, שהיא עומדת להישקות ממנו, מן ה', ולהתברך ממנו מתחילה, ואחר כך ממנה נשקה העולם כולו, תבל ויושבי בה, זו היא שאר הארצות השותים ממנה, מאין לנו זה, כי כתוב והוא ישפוט תבל בצדק. (וארא טו)

ואם תאמר הרי כל בני העולם יצאו מאדם, וכי ירד אדם הראשון לכל אלו הארצות והוליד בנים, וכמה נשים היו לו. אלא אדם לא נמצא רק בעולם הזה העליון מכולם, הנקרא תבל, כמו שאמרנו, שכתוב ויצו לתבל ארצו. ותבל זו נרמזת ברקיע שלמעלה ונאחזת בשם העליון, זה שאמר והוא ישפוט תבל בצדק, בצדק ודאי, (שהיא מלכות הנקראת צדק), משום זה בניו של אדם נמצאים בארץ עליונה הזו שנקראת תבל, והם עליונים על כולם, כעין של מעלה, (שאדם העליון עליון מכולם). (ויקרא קלח)

מדרש רבה:

בארצות שביעית חביבה, ארץ אדמה ארקא גיא ציה נשיה תבל, וכתיב והוא ישפוט תבל בצדק ידין לאומים במישרים. (ויקרא כט ט)

ילקוט שמעוני:

ארבעה שמות נקראו לארץ כנגד ארבע תקופות, ארץ כנגד תקופת ניסן שהיה מריצה את פירותיה, תבל כנגד תמוז שמתבלת פירותיה... (בראשית פרק ב כ)

מדרש הגדול:

...למעלה מארקא תהום, למעלה מתהום תהו, למעלה מתהו בהו, למעלה מבהו ים, למעלה מים מים, למעלה ממים חרבה, ובחרבה יאורים וכל אגמים... למעלה ממים יבשה, וביבשה כל נהרות וכל מעינות... למעלה מיבשה תהום, למעלה מתהום תהו, למעלה מתהו בהו, למעלה מבהו ים, למעלה מים מים, למעלה ממים תבל, ובתבל הרים וגבעות וכל יושביהן, ובתבל שלש מאות ששים וחמשה מיני בני אדם שיש להן שני ראשים וארבע ידים וארבע רגלים... (בראשית א א)

ארץ ישראל לפי שהיתה חביבה מכל נבראת לפני כל, שנאמר עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל (משלי ח'), ארץ, אלו שאר ארצות, חוצות, אלו מדברות, תבל, זו ארץ ישראל. ר' שמעון בן יוחאי אומר תבל זו ארצו, שנאמר (שם) משחקת בתבל ארצו, למה נקרא שמה תבל, על שום שהיא מתובלת בכל, שכל הארצות יש בזו מה שאין בזו ויש בזו מה שאין בזו, אבל ארץ ישראל אינה חסירה כלום. דבר אחר למה נקרא שמה תבל, על שום תבל שיש בתוכה, ואיזה תבל שיש בתוכה, זו תורה, שנאמר (איכה ב') בגוים אין תורה, היכן היא תורה, בארץ ישראל. (במדבר י כב)

אבן עזרא:

תבל - מקום הישוב. (ישעיה לד א)

מהר"ל:

אמנם החודש השביעי מדריגה אחרת יש לו, כי זה החודש מצד שהוא שביעי והוא בזה ראש לכלל השנה, כי השביעי מסוגל בזה, כי ארץ ישראל היא שביעית לארצות, כי שבע ארצות כמו שאמרו בויקרא רבה, ותבל הוא השביעי, ועליו נאמר (תהלים ט') והוא ישפוט תבל בצדק, והוא ארץ ישראל שהוא נקרא שביעי, והשביעי הזה הוא עיקר כל הארצות... (חידושי אגדות ראש השנה י ב)

מלבי"ם:

הארץ - החלק הבלתי מיושב, תבל - המיושבת. (ישעיה לד א)

רש"ר הירש:

תבל - מלשון בלבל, מציין את בליל העמים במצב שבלי חוק וספר, בעתיד ישפט בין העמים ינהיג סדר במישרים... (תהלים ט ט)