תבל

תלמוד בבלי:

אמר ליה תבל הוא, תבלין יש בה, מי שניא הדא ביאה מן כולהון ביאות. (נדרים נא א)

רש"י:

תבל הוא - לשון קדש וערוה ונאוף, וכן "ואפי על תבליתם" (ישעיה י'). דבר אחר תבל הוא לשון בלילה וערבוב זרע אדם וזרע בהמה. (ויקרא יח כג)

תבל עשו - גנאי, לשון אחר מבלבלין זרע האב בזרע הבן. (שם כ יב)

אבן עזרא:

תבל הוא - אנשי הדקדוק אמרו שזאת המלה מהכפל כמו תמס יהלוך, והתי"ו נוסף, ואמרו כי טעמה כמו השחתה. ויש אומרים כי גם מבול ממנו... (שם יח כג)