תבלין

(ראה גם: בשמים)

ספרי:

רבי שמעון בן יוחי אומר תבל שמה שהיא מתובלת בכל, שכל הארצות יש בזו מה שאין בזו, ויש בזו מה שאין בזו, אבל ארץ ישראל אינה חסירה כלום, שנאמר ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה, דבר אחר ... תבל זו ארץ ישראל ולמה נקרא שמה תבל על שם תבלין שבתוכה, איזהו תבלין שבתוכה זו תורה, שנאמר בגוים אין תורה, מכאן שהתורה בארץ ישראל. (עקב לז)

תלמוד בבלי:

המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה, תבלין כדי לתבל ביצה קלה, ומצטרפין זה עם זה... (שבת פט ב)

א"ל קיסר לרבי יהושע בן חנניא מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף, אמר לו תבלין אחד יש לנו ושבת שמו שאנו מטילין לתוכו וריחו נודף, אמר לו תן לנו הימנו, אמר לו כל המשמר את השבת מועיל לו, ושאינו משמר את השבת אין מועיל לו. (שם קיט א)

תניא כוותיה דרבי יוחנן, תבלין זכר לתבן, חרוסת זכר לטיט. אמר ר' אלעזר בר' צדוק כך היו אומרים תגרי חרך שבירושלים בואו וטלו לכם תבלין למצוה. (פסחים קטז א)

בית שמאי אומרים תבלין נדוכין במדוך של עץ והמלח בפך ובעץ הפרור, ובית הלל אומרים תבלין נדוכין כדרכן במדוך של אבן והמלח במדוך של עץ. דכולי עלמא מיהת מלח בעיא שנוי, מאי טעמא, רב הונא ורב חסדא, חד אמר כל הקדרות כולן צריכות מלח ואין כל הקדרות צריכות תבלין, וחד אמר כל התבלין מפיגין טעמן ומלח אינה מפיגה טעמה. (ביצה יד א)

רבא אמר תבלין לטעמא עבידי וטעמא לא בטיל... (שם לח ב)

...כך הקב"ה אמר להם לישראל, בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו... (קידושין ל ב)

...אלא הנח לתרומת תבלין דרבנן היא. (נזיר לו ב)

תא שמע תיבלה בקצח בשומשמין ובכל מיני תבלין כשרה, מצה היא אלא שנקראת מצה מתובלת, קא סלקא דעתך דאפיש לה תבלין טפי ממצה... הכא במאי עסקינן דלא אפיש לה תבלין דרובה מצה היא ולא בטלה... אלא שנקראת מצה מתובלת. (מנחות כג ב)

אמר ליה רבי אבא לאביי ולשערינהו בפלפלין ותבלין דאפילו באלף לא בטלין... (חולין צז ב)

אין הקטן נכנס לעזרה לעבודה, אלא בשעה שהלוים אומרים בשיר, לא היו אומרים בנבל ובכנור אלא בפה כדי ליתן תבל בנעימה. (ערכין יג ב)

תלמוד ירושלמי:

ביצה שנתבלה בתבלין אסורים אפילו חלמון שלה אסור מפני שהיא בולעת. (תרומות נג ב)

חילפיי שאל לרבי יוחנן ולרבי שמעון תבל מהו שיאסר ביותר ממאתים, (תבלין של ערלה ושל כלאי הכרם אם אוסרין הן אף ביותר ממאתים משום דלטעמא עבידי), א"ל אין תבל ביותר ממאתים, והתנינן כל המחמץ והמתבל והמדמע, אין תימר למאה מאתים אפילו לא חימץ אפילו לא תיבל, אלא בענבים אנן קיימין, (השאלה של אילפא היתה אם תיבל הקדירה בענבים שאינם נותנין טעם כל כך כמו שארי תבלין)... (ערלה ו א, וראה שם עוד)

כל המחמץ והמתבל והמדמע בתרומה ובערלה ובכלאי הכרם אסור, בית שמאי אומרים אף מטמא, ובית הלל אומרים לעולם אינו מטמא עד שיהא בו כביצה... (שם יב ב)

תבלין שנים שלשה שמות ממין אחד או משלשה אסור ומצטרפין, רבי שמעון אומר שנים או שלשה שמות ממין אחד או שני מינין משם אחד אין מצטרפין. ניחא שני שמות ממין אחד, שני מינין משם אחד (הא מסתמא יש להן טעם משונה זה מזה והיאך יהיו מצטרפים לתבל וליתן טעם). רבי אבהו בשם רבי לעזר במיני מתיקה שנו, רבי אבהו בשם רבי יוחנן שלשה נותני טעמים הן, כל שההדיוט טועמו ואומר קדירה זו אינה חסירה ונפל, זו היא נותן טעם לשבח מותר, ואפילו אמר תבלין פלוני יש בקדירה זו זה הוא נותן טעם לפגם (כך אמר ההדיוט), מותר. וכל שהאומן טועמו ואומר תבלין פלוני יש בקדירה זו זה הוא נותן טעם לפגם אסור (מכיון שאינו מרגיש בהפגם אלא האומן וחישינן דלמא אתי למיטעי בפעם אחרת שלא ימצא האומן לטועמו ויאמר על שאינו פגום שהוא פגום)... (שם יד א, וראה שם עוד)

תבלין של תרומה ושל כלאי הכרם שנפלו לתוך קדירה לא באלו כדי לתבל ולא באלו כדי לתבל ונצטרפו ותיבלו אסור לזרים ומותר לכהנים, רבי שמעון מתיר לזרים ולכהנים... (שם טו ב)

בית שמאי אומרים תבלין נידוכין במדוך של עץ והמלח בפך ובעץ הפרור... וידוך מאתמול, חברייא בשם רבי יוחנן שלטעמן מר, ר' זעירא בשם ר' יוחנן שטעמן פג. שמואל שחק על סיטרא דמדוכתא, רב אמר כל הנידוכין נידוכין כדרכן. (ביצה ז ב)

מדרש רבה:

אמר רשב"ג ד' שמות נקראו לארץ נגד ד' תקופותיה... תבל כנגד תקופת תמוז שהיא מתבלת את פירותיה. (בראשית יג יב)

משנה תורה:

תבלין שהם שנים או שלשה שמות ממין אחד או שלשה מינין משם אחד מצטרפין לתבל ולאסור וכן לחמץ, כיצד, שאור של חטין ושאור של שעורים הואיל ושם שאור אחד הוא אינן כמין ושאינו מינו, אלא הרי הן כמין אחד ומצטרף לשער בהן כדי לחמץ בעיסה של חיטין אם היה טעם שניהם טעם חיטין, או כדי לחמץ בעיסה של שעורין אם היה טעם שניהם טעם שעורים.

שלשה שמות ממין אחד כיצד, כגון כרפס של נהרות וכרפס של אפר וכרפס של גנה, אף על פי שכל אחד מהן שם בפני עצמו, הואיל והם מין אחד מצטרפין לתבל... (מאכלות אסורות טז יד, וראה שם עוד)