(ראה גם: פסל, תמונה)
תמונה, תבנית, יחשב שענין תמונה ותבנית בלשון העברית אחד, ואינו כן, וזה כי תבנית שם נגזר מן בנה, וענינו בנין הדבר ותכונתו, רצוני לומר תארו בריבוע והעיגול והשילוש וזולתם מן התארים, אמר "את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו", ואמר "כתבניתם אשר אתה מראה בהר", "תבנית כל צפור"... כל זה תאר, ולזה לא הפיל לשון העברים אלו המלות בתארים נתלים באלקים בשום פנים. אמנם תמונה הוא שם נופל על שלשה ענינים בספוק, וזה שהוא יאמר על צורת הדבר המושגת בחושים חוץ לשכל, רצוני לומר תארו, והוא אמרו "ועשיתם פסל תמונת כל סמל", "כי לא ראיתם כל תמונה", ויאמר על הצורה הדמיונית הנמצאת בדמיון באיש אחר העלמו מן החושים, והוא אמרו "בסיעפים מחזינות לילה" וגו', וסוף הדבר "יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני", רוצה לומר לנגד עיני בשינה. ויאמר על ענין האמיתי המושג בשכל, ולפי זה הענין השלישי יאמר בו יתעלה תמונה, "ותמונת ה' יביט", ענינו ופירושו ואמתת השם ישיג. (חלק א פרק ג)