(ראה גם: תורה-כתיבה-שבכתב ושבעל פה)
וא"ר יהושע בן לוי בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות, אמר לו משה אין שלום בעירך, אמר לפניו כלום יש עבד שנותן שלום לרבו, א"ל היה לך לעזרני... (שבת פט א)
קווצותיו תלתלים, אמר רב חסדא אמר מר עוקבא מלמד שיש לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות, שחורות כעורב, במי אתה מוצאן, במי שמשכים ומעריב עליהן לבית המדרש... (עירובין כא ב)
אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו רבונו של עולם, מי מעכב על ידך, אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות, אמר לפניו רבונו של עולם הראהו לי... אמר רבא שבעה אותיות צריכות שלשה זיונין, ואלו הן שעטנ"ז ג"ץ, אמר רב אשי חזינא להו לספרי דווקני דבי רב דחטרי להו לגגיה דחי"ת ותלו ליה לכרעיה דה"י... (מנחות כט ב)
ודאשתמש בתגא חלף, אזהרה למשתמש בתלמיד חכם, ויש מי שפירש זה המשתמש בשמות הקדש או בתגי התורה לפי שכל תג ותג יש לו סוד נעלם. (אבות א יג)
פרק רבי עקיבא, כשעלה משה למרום מצא להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות... פירוש התורה היא סדר אלקי שנתן השי"ת לישראל, והסדר הזה אי אפשר שיהיה סדר יותר עליון, ונמצא שיש כאן שני דברים כל אחד מעלה בפני עצמו, האחד שהתורה מצותיה אלקיים, השני, שאי אפשר שתהיה מדריגה יותר עליונה, כי כבר אפשר שתהיה אלקית ויהיה אפשר מעלה גדולה שהרי נתן לבני נח תורה, ואמנם יש עוד אחר תורת נח מעלה יותר עליונה והיא תורת ישראל, ולפיכך אמר שהיה מוצא הקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות, שהכתר מורה על מעלה היותר עליונה שאין אחר זה עוד, ומפני שהתורה היא יותר עליונה ולכך יש על האותיות שבה תגין, לומר לך שאין מעלה אחריה עוד... ולכך צריכים האותיות שבה דהיינו אותיות שעטנ"ז ג"ץ הראוי אל התגין צריך להיות להם תגין, ואין צריך תגין בגט ושאר כתיבה כי אם בתורה לפי מעלת התורה, לומר שהתורה היא סדר אלקי שאין אחריו עוד... (באר הגולה באר ד)
במנחות, אר"י אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות... דע כי ר"י אמר רב בא לבאר ענין התגין שהם על האותיות שבתורה, ואמר כשעלה משה רבינו ע"ה לרקיע רוצה לומר כאשר היה מתעלה אל מדרגת העליונים לקבל התורה, כי לקבל התורה אי אפשר רק שהיה מתעלה מן הגשמים אל מדרגת העליונים, כמו שבארנו למעלה באריכות, וזה שאמר כשעלה משה רע"ה לרקיע, ואמר שמצא להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות התורה, דע כי יש כתרים ותגין על אותיות התורה, שכשם שגוף התיבות מורים על דברי תורה עצמם, כך התגין שהם על האותיות שבתורה מורים על השגות דקות מאד מאד, יוצאים מן התורה עצמה, ולכך מורה עליהם התג שהוא דק כמו חוט השערה. ואמר שהקב"ה היה קושר כתרים לתורה שכמו שמן השי"ת התחייב סדר התורה כמו שבארנו פעמים הרבה, שמאתו יתברך התחייב סדר התורה ומסודר מחכמתו התורה, כך מתחייב מחכמתו השגות דקות היוצאים מן השגת התורה כמו שיתבאר, וזהו מה שאמרו שהיה הקב"ה קושר כתרים לאותיות התורה. ואמר מי מעכב על ידך, כלומר כי אלו ההשגות הדקים שמורה עליהם התגין לדקות השגתן רחוקין מן האדם שהוא בעולם הזה המורגש שאין בו דקות השכלי, ומפני שהם פרטיים היוצאים מן התורה, ומשה רבינו ע"ה השגתו היה בכללות התורה, כי משה היה אדם כללי ולא פרטי, כי שקול היה כמו כל ישראל, וכן היה השגתו בכללי לא בפרטי, כי נבדלים התגין שמורים על דברים פרטיים מהתורה הכללית. ובסמוך עוד יתבאר כי משה רע"ה לא היה ראוי להשגת התגין, והוא עיקר, ולפיכך רחוק השגתן מן האדם, שהתג הזה הוא על האות למעלה, גם נקרא כתר ותג, כי הכתר נבדל מבעל כתר, וכך ההשגות שמורים עליהם הכתרים האלו נבדלים מן השגות התורה לדקותן, ולכך הם כמו כתרים על האותיות... ומפני שהם נבדלים לגמרי צריך שיהיה המקשר השי"ת אשר הוא נבדל מן הכל...
והדברים האלה כמו שאמרנו לך, שלא היה לר"ע וחביריו הם הרוגי מלכות בעולם המורגש רק שהיו מסולקים מאתם כמו שהיה סופם, ולפיכך היה משיג השגות שאין ראויים לעולם המורגש, אבל משה שהיה חלקו בעולם המורגש גם כן לא נגלו לו כי אם לר"ע וחבריו שהיו מסולקים מן עולם המורגש. כלל הדבר, כי התגין מורים על דבר שנבדל מן עולם הזה, ולכך לא היה למשה רע"ה חבור אל השגות התגין כי אם לר"ע שהיה מסולק מן עולם הזה... (תפארת ישראל פרק סג, וראה שם עוד)
...ואתה אל תתמה מה שאמרו כי לא ידע משה רע"ה מאי קאמרי, ותאמר חס ושלום כי מדריגת ר"ע היתה יותר מן משה רבינו ע"ה חס ושלום לומר כך. אבל הכל נאמר על ענין זה, שהלא היה למשה רבינו ע"ה חבור אל התגין. וזה מפני כי משה רע"ה השגתו בכלל התורה שהיא תורה אחת כללית, שנאמר (דברים ד') וזאת התורה, והתגין הם יוצאים מן האות והוא השגה על השגה. ומשה היה מביט בהשגת התורה עצמה, ולכך במה שהיה משיג התורה בנבואה לא היה משיג עם זה השגת התגין. ואם היה משה מביט ומשיג השגת התורה בעצמה בנבואה והיה משיג התגין שהם על האותיות, היתה מדריגתו יותר, שהיה משיג בנבואה התגין שהם על האותיות שהוא השגה מתוך השגה, וזה בודאי השגה יותר עליונה. ור"ע שלא היה משיג השגת התורה בנבואה, ולכך היה משיג התגין גם כן שהם השגות וענין שלא היה למשה רע"ה השגה בנבואה בהשג התגין שהם על התורה, ולא היה דורש אותם גם כן בלא נבואה, כי משה רבינו ע"ה לא היה דורש רק את אשר משיג בנבואה, כי בנבואה ניתנה לו כל התורה.
מכל מקום אמר משה רבינו ע"ה כיון שר"ע מוכן אל השגת התגין שהם על התורה היה מתמיה יש לך אדם כמו זה בעולמך ואתה נותן התורה על ידי. כי אם היה נותן התורה על ידי ר"ע, כאשר היה משיג התגין שהם למעלה מן התורה בנבואה, וזה היה בודאי מעלה יותר עליונה, כי עתה שנותן התורה על ידי משה לא היה משיג משה בהשגתה התורה בנבואה התגין שהם על התורה, וכאשר ראה משה שיהיה ר"ע נכנס במדריגה הזאת בהשגת התגין שהם על התורה ידע שאין לו קיום בעולם הזה הגשמי, כי כל אשר הוא נכנס בשכל העליון הדק, יותר הוא רחוק מן העולם הגשמי אשר שולטין בו האומות אשר הם הפך זה, שהם גשמיים...
ומפני כי התורה שלימות עולם הזה המורגש, ראוי שתנתן התורה על ידי מי שהוא שולט בעולם המורגש והוא עיקר בו כמו שהיה משה רע"ה, כמו שהתבאר, ולא על ידי ר"ע שאין חלקו בעולם המורגש וכאלו היה נבדל ממנו... (חידושי אגדות מנחות כט ב, וראה שם עוד)
...והנה אמרו שם במנחות אותיות של תורת ה' ראויות להיות מעוטרות בתגים הדומים לכלי זיין ולכתרים, כי על כן האות של תורת ה' מוכנה מראש למאבק ולמלחמה, ורק היא תצא מכל המאבקים מכותרת בעטרת נצחון. אותם כתרים הנקשרים לאותיות התורה מצויים רק על גבי האותיות שעטנ"ז ג"ץ, ועל כך נעז להביע השערה, אם נניח ששעטנ"ז איננו אלא שעטנז, ואילו ג"ץ הוא ראשי תיבות של גמ"ח צדקה, הרי הכתרים שעל גבי שתי התיבות האלה מעטרים כביכול, את שני הקטבים של התורה, ונמצא שכל התורה כולה מוכתרת בעטרת נצחון, שכן שעטנז מייצג את החוקים שטעמם איננו גלוי מיד לשכל האנושי הפשוט, כנגד זה גמילות חסד וצדקה הן דוגמאות מובהקות של אותן המצוות ש"אילו לא נכתבו בדין היה לכותבן", אולם כתרים של זיין מעטרים את שני החלקים האלה של התורה, ללמדנו שאלו ואלו חייבים להאבק כדי שיתקבלו על דעת הכל, אך סוף נצחונם לבא... (דברים ו ט)