תדמור

(ראה גם: שלמה)

 

ויבן את תדמור במדבר, ואת כל ערי המסכנות אשר בנה בחמת. (דברי הימים ב ח ד)

תלמוד בבלי:

אבל מעיד אני עלי שמים וארץ שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר שלשה דברים... ומקבלים גרים מן הקרדויים והתרמודים... רבי יוחנן וסבייא דאמרי תרוייהו אין מקבלים גרים מן התרמודים... מתרמוד מאי טעמא לא פליגי בה רבי יוחנן וסביא, חד אמר משום עבדי שלמה, וחד אמר משום בנות ירושלים... מאי היא, פליגי בה רב יוסף ורבנן ותרוייהו משמיה דרבה בר בר חנה, חד אמר תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי קשתויי, וחד אמר תריסר אלפי גברי ומנייהו שיתא אלפי קשתויי, בשעה שנכנסו עובדי כוכבים להיכל הכל נפנו על כסף וזהב, והם נפנו על בנות ירושלים... (יבמות טז א)

תלמוד ירושלמי:

ר"נ בר יעקב אמר מקבלין גרים מן הקרדויין ומן התדמוריים, ר' אבהו בשם ר"י מתניתין אמרה כל שגירי תדמור כשירין, תמן תנינן כל הכתמין הבאין מרקם טהורין, הא גירי תדמור כשירין. (יבמות ח ב)

מדרש רבה:

א"ר יוחנן אשרי מי שראה במפלתה של תדמור, למה שהיתה שותפת בשתי חורבנות. ר' יודן אמר בחורבן ראשון העמידה פ' אלף קשתין, ובשני העמידה מ' אלף קשתין, ר' הונא אמר בחורבן אחרון הם כראשון. איכה ב ה)

ילקוט שמעוני:

ואת תדמור במדבר, ר' הונא ור' ירמיה בשם ר' יצחק נשר גדול היה לשלמה והיה רוכב עליו ובא לתדמור ביום אחד, שנאמר ויבן שלמה את גזר וכו' ואת תדמור במדבר בארץ. (מלכים א פרק ט, קצה)