תולעת שני

זהר:

ותולעת שני - כתוב שני וכתוב שנים, שכתוב כי כל ביתה לבוש שנים, אלא זה הוא צבע שנקרא שני, (שה"ס נקודת המפתחא שבמלכות), והוא כולל בתוכו כל הצבעים, (דהיינו גם נקודת המנעולא), ושני ושנים הכל הוא אחד, שנים (נקרא) כשכולם כלולים בו יחד, (דהיינו גם המנעולא), שני, הוא יוצא מכסא העליון, (שהוא ז"א שהוא כסא לבינה) השולט על תכלת מצד ימין, (דהיינו המפתחא), וזה הוא אפוטרופוס של ישראל שכתוב בו מיכאל שרכם, (שהוא בחינת חסד ובו המפתחא, ונקרא) תולעת, משום שכחו בפה, (דהיינו המסך המתוקן בפה דראש), וכתולעת המשבר הכל ועוקר הכל... (תרומה רלג, ועיין שם עוד)

ספרא:

ושני יכול פיקס, תלמוד לומר תולעת, אי תולעת יכול אחד מן הצבעים, תלמוד לומר ושני, הא כיצד זו זהורית טובה. יוחנן בן דהבאי אומר ושני תולעת, שני שבתולעת. ומניין שאם טעמה פסלה, תלמוד לומר ושני תולעת. (מצורע פרשה א)

רבינו בחיי:

...וצבע תולעת השני אינו מגוף התולעת אלא מתוך גרגרים שהתולעת בתוכם... (שמות כה ג)

הכתב והקבלה:

ותולעת שני - צמר הצבוע בצבע אדום קרוי תולעת, והצבע קרוי שני, כדכתיב אנשי חיל מתולעים, מלובשים בגדים צבועים, וכן האמונים עלי תולע, בגד צבוע... אבל תולע וצמר שניהם צמר אלא שהתולע הוא צמר צבוע, והצמר הוא לבן בלא צבע... ורש"י פירש תולע צבע שצובעין בו אדום גרעינים הם, ויש תולעים בכל אחד ואחד, וכן כתב הרמב"ם בחבורו. (שמות כה ב)

מלבי"ם:

שם תולעת שני הוא שם רמש אשר יצבעו מדמו מראה אדום, התולע הוא התולעת אשר בדמו צובעים, והשני הוא חוט השני שקבל הצבע האדומה הנודעת בשם שני. התולע הצבע האדום עצמי לו וצובע אחרים, וחוט השני קבל הצבע במקרה על ידי התולע... (הכרמל)

תורה תמימה:

ותולעת שני - להרמב"ם בפר"א פ"ג ה"ב צבועים מגרגרים דומים לגרעיני חרוב הנראים כתולעת ולא כירושלמי שמשמעו תולעת ממש, דלא הוכשרו למלאכת שמים דברים טמאים... (שמות כה ד)