תושיה

(ראה גם: עצה)

תרגום יונתן:

תושיה - שיבהור. (משלי ב ז)

רש"י:

תושיה - עצה של יועצים נדחה ממני. (איוב ו יג)

אבן עזרא:

תושיה - חכמה, יש מפרשים מגזרת יש. (ישעיה כח כט)

תושיה - תי"ו נוספת מלשון יש, וה' יצפננה לישרים כי בה ינצרו אורחות משפטי המצות. (משלי ב ז)

רלב"ג:

תושיה - הנימוס המושכל שבדברים שממנו מציאות הדברים. (שם)

תושיה - נמוס וסדור, וכן הפעולות שסודרו מהשכל. (איוב ה יב)

הגר"א:

תושיה - היא עצת התורה וישבר מדותיו לפי התורה. ולכן אמר כאן תושיה שמתשת כחו בשבירת תאותיו ומדותיו. (משלי ב ז)

מצודת דוד:

תושיה - מה שבמחשבותיהם לעשות. (איוב ה יב)

מלבי"ם:

יצפון - חוץ מהמעשים הכוללים שנבראו בבריאה הכין מעשים שיעשו בכל דור לפי צורך ההשגחה שלפי מעשה הדור, ונקרא תושיה - שמוגבלים בחכמתו כצורך ההשגחה ושכר ועונש. (משלי ב ז)

עצה - ההסכמה איך לעשות בדבר שיש כמה דרכים, וזאת תלמדנו החכמה, תושיה - המעשה בחכמה... (שם ח יד)