(ראה גם: משכן-מעשה)
...ואלו הרי נחשת, נמשך עליהם רוח אחד מתוך מזבח הזה, (שהוא המלכות שהיא אות נ' דנחשת), וכשמזבח הזה מסתלק בעליה אחרת, מסתלק אז אות נ', שהיא מזבח הקדוש, ונשאר הרוח של אלו הרי נחשת, (שהוא אותיות חש"ת), וכשהרוח נתעלה בקיומו נקרא תחש, כי נסתלק ממנו אות נ'.
(ורוח) הזה (תחש) נחלק לכמה רוחות אחרים, ונקראים גם כן (תחש), ועל כן נקרא עם ההוא תחש, כמו שאמר ואת תחש ואת מעכה, והם היו ידועים בחיה הזו (תחש), שהיתה במשכן, שנקרא על שמם. (תרומה רלח)
בעי רבי אלעזר עור בהמה טמאה מהו שיטמא טומאת אהלין, מאי קמיבעיא ליה, אמר רב אדא בר אהבה תחש שהיה בימי משה קמיבעיא ליה טמא היה או טהור היה. אמר רב יוסף מאי תיבעי ליה, תנינא לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד. מתיב רבי אבא רבי יהודה אומר שני מכסאות היו אחד של עורות אילים מאדמים ואחד של עורות תחשים, רבי נחמיה אומר מכסה אחד היה ודומה כמין תלא אילן, והא תלא אילן טמא הוא, הכי קאמר כמין תלא אילן הוא שיש בו גוונין הרבה, ולא תלא אילן, דאילו התם טמא והכא טהור. א"ר יוסף אי הכי היינו דמתרגמינן ססגונא, ששש בגוונין הרבה. (שבת כח א)
רבי אלעזר שאל מהו לעשות אוהל מעור בהמה טמאה, והכתיב ועורות תחשים, ר' יהודא ור' נחמיה ורבנן, ר' יהודא אומר טיינין לשם צובעו נקרא (עורות אילים צבועים היו עורות תחשים, ונקראים תחשים על שם צבע שדומין לתחשים), ור' נחמיה אמר גלקטינין (שם צבע), ורבנן אמרין מין חיה טהורה וגדילה במדבר, ותיי כיי דמר ר' לעזר בי ר' יוסי ר' אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש בשם ר' מאיר כמין חיה טהורה ברא הקב"ה למשה במדבר כיון שעשה בה מלאכת המשכן נגנזה. ר' אבון אמר קרש היה שמה, תני רבי הושעיה דחדא קרן... (שבת טז ב)
ארשב"ל אומר היה ר"מ תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמו היה ולא הכירו בו חכמים שבאותו הדור אם מין חיה הוא או מין בהמה הוא, וקרן אחת היתה לו במצחו, ולפי שעה נזדמן לו למשה ונעשה ממנו משכן ונגנז, מדקאמר קרן אחת היתה לו במצחו למדנו שטהור היה. (במדבר ו ה)
ונתנו עליו - בעבור מעלת הארון לא היה נראה עליו כסוי עור תחש אבל היו מכסים אותו בפרוכת שהוא המסך לו, ומכסים את שניהם במכסה עור תחש בעבור הגשמים, ופורשים על הכל בגד כליל תכלת מלמעלה, שיהיה נראה עליו הבגד הנכבד שהוא כעצם השמים לטוהר... (במדבר ד ו)
תחש - בגימטריא שש גונים. (שמות כו יד)
ויש לך להבין, כי התחש שהיה למשכן היה לו קרן אחת, וזה כי ראוי היה זה למעלות המשכן גם כן שהוא יחיד וקדוש וטהור שלא היה נוטה לשום צד, לכך המכסה שהוא גוף המשכן שכל המשכן נקרא על שם האוהל היה של תחש שיש לו קרן אחת במצחו... (חידושי אגדות שבת כח א)